הריון בסיכון: כל הזכויות

הריון בסיכון הינו הריון שיש בו חשש לסיכון יתר לאשה ו/או לעובר. מצב זה מצריך לעתים היעדרות מהעבודה של האשה לשם שמירת ההיריון, שבתנאים מסוימים גם מקנה לה מגוון זכויות, ולרבות גמלת שמירת הריון.

​הריון בסיכון גבוה הינו היריון שיש בו חשש לסיכון יתר לאשה ו/או לעובר, וזאת ביחס לסיכונים שכרוכים בהריון רגיל.  לרוב מדובר במצבים שנגרמים עקב מצבה הרפואי של האשה, כגון יתר לחץ דם, סכרת הריון, רעלת הריון, אשה בעלת עבר של הפלות חוזרות ונשנות, הריון רב עוברי, חשש ללידה מוקדמת, ועוד.

מטבע הדברים, אשה בהריון בסיכון גבוה צריכה בדרך כלל לעבור בדיקות מעקב קפדניות וייחודיות יותר בהשוואה לאשה בהריון רגיל, וזאת על מנת להבטיח ככל הניתן את בריאותה שלה ושל העובר.

במקרים מסוימים, היא גם תיאלץ להיכנס לשמירת הריון, ולשכב במיטה על מנת לאפשר לה להירגע ולנוח, ולהיעדר מעבודתה לשם כך. מידת ריתוקה למיטה תלויה בחומרת מצבה, אולם בכל מקרה עליה להקפיד על מנוחתה.

מהי שמירת הריון?

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "שמירת הריון" כמצב שבו אשה הרה עובדת, שכירה או עצמאית, נאלצת להיעדר ממקום עבודתה במהלך תקופת הריונה, וזאת עקב אחת משתי הסיבות הבאות:

• קיום מצב רפואי הנובע מההריון ואשר מסכן את האשה ו/או את עוברה.
• סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את האישה ו/או את עוברה, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה.

אשה עובדת שנמצאת בשמירת הריון ונעדרת מעבודתה עקב כך, איננה זכאית לקבלת שכר עבודה ממעסיקה במהלך תקופה זו.

תחת זו, היא זכאית לקבלת גמלת שמירת הריון מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בתנאי שהיא נמצאת בשמירת הריון לפחות 30 יום רצופים (סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי).

אם היא איננה זכאית לקבלת גמלת הריון כאמור, היא תהיה זכאית לקבלת תשלום דמי מחלה מהמעסיק שלה, וזאת על חשבון ימי המחלה שצבורים לזכותה ועד לניצולם המלא (סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים).

אם היא איננה זכאית לגמלת הריון, ורופא אישר שסוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה אינם מאפשרים לה לבצע אותה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום עבודתה, היא גם זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום.

ככלל, אשה שנמצאת בשמירת הריון זכאית לשמירת זכויותיה שתלויות בוותק, וכמובן לכל יתר הזכויות שלהן זכאית כל אשה בהריון, לרבות הגנה מפני פיטורים או פגיעה בהיקף שכרה.

[ראו בנוסף, מאמר שפרסמנו הנוגע במורכבות קבלת הגמלה במקרים של אובדן כושר עבודה זמני והמחלוקת בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה: על שמירת היריון, זכויות העובדת ומה שביניהם].

גמלת שמירת הריון

תנאי הזכאות לגמלת שמירת הריון. גמלת שמירת הריון משולמת מטעם המוסד לביטוח לאומי לעובדת הרה שנאלצת להיעדר ממקום עבודתה עקב שמירת הריון, וזאת בכפוף לעמידתה בכל תנאי הזכאות הבאים:

1. האשה נעדרה ממקום עבודתה לצורך שמירת ההריון במשך לפחות 30 ימים רצופים.
2. האשה הינה תושבת ישראל, וגם שוהה בישראל בתקופת שמירת ההריון. לפיכך, יציאה לחו"ל בתקופת שמירת ההריון שוללת את זכאותה של האשה לקבלת הגמלה.
3. האשה הינה עובדת, שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו היא הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון. עם זאת, עובדת עצמאית שתביעתה לגמלת היריון נדחתה מכיוון שלא שילמה דמי ביטוח עד למועד הלידה, יכולה להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק, בהתאם לתקנות.
4. יש לאשה אישור רפואי על שמירת ההיריון מטעם רופא מומחה לנשים. אם שמירת ההריון נובעת בשל הסיכון שנשקף להריון ממקום עבודתה, ייתכן שהיא תידרש להמציא אישור רפואי גם מטעם רופא תעסוקתי. יש לשים לב שרופא גניקולוג מומחה מטעם הביטוח הלאומי בודק שהסיבה לבקשה לשמירת היריון שמצויינת באישור הרפואי היא אכן בהתאם לחוק, ובאפשרותו גם לבקש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
5. לא משולם לאשה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מכל גוף אחר, כגון דמי מחלה מהמעסיק. לפיכך, עובדת שזכאית לתשלום גמלת שמירת היריון מהמוסד לביטוח הלאומי, אך מעדיפה לקבל דמי מחלה מהמעסיק שלה, לא תהיה זכאית לגמלת שמירת הריון לגבי הימים עבורם היא קיבלה דמי מחלה. (כלומר, אין כפל תשלומים).

זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית. כאמור, אחד התנאים המרכזיים לקבלת גמלת הריון הינו היעדרות מהעבודה לצורך שמירת ההריון במשך לפחות 30 ימים רצופים. אולם, מה קורה כאשר העובדת נאלצת עקב שמירת הריון שלא להיעדר ממקום עבודתה במשך 30 ימים שלמים, כי אם באופן חלקי בלבד, כלומר, לעבוד פחות שעות מדי יום, וזאת לפי אישור רופא?

ובכן, בית הדין הארצי לעבודה קבע שגם במקרה כזה תהיה העובדת זכאית לקבלת גמלת שמירת הריון, אם כי חלקית, כאשר היקף הגמלה ייקבע לפי היקף ההיעדרות. לדוגמא, עובדת שנאלצה להיעדר באופן חלקי ממקום עבודתה במשך 30 ימים רצופים, בהיקף של 80% מהיקף משרתה, לפי אישור רופא, תהיה זכאית ל-80% ממלוא הגימלה (עב"ל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני).

אופן הגשת התביעה לקבלת גמלת שמירת הריון. יש להגיש את מסמכי התביעה לגמלה לשמירת היריון למחלקת האמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים, וזאת מלאחר שחלפו לפחות 30 ימי שמירת הריון ועד לחלוף 12 חודשים מתחילת תקופת שמירת ההריון.

מסמכי התביעה כוללים טופס גמלה לשמירת הריון שימולא על ידי העובדת ומעסיקה, וכן טופס אישור רפואי לשמירת ההריון, שימולא על ידי רופא נשים מומחה. אם שמירת ההריון נובעת בשל הסיכון שנשקף להריון ממקום עבודתה, ייתכן שהיא תידרש להמציא אישור רפואי גם מטעם רופא תעסוקתי, כאמור לעיל.

אם התביעה תידחה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ניתן לערער על כך באמצעות הגשת תביעה כנגדו בפני בית הדין לעבודה.

משך תקופת קבלת גמלת שמירת ההריון. אם התביעה התקבלה, תשולם לאשה גמלת הריון עבור 30 ימי שמירת ההריון הראשונים. אם היא תזדקק לתקופות שמירת הריון נוספות, היא תהיה זכאית לגמלה גם עבורן, אם כי בתנאי שהיא שהתה בכל תקופה נוספת לפחות 14 ימים רצופים. עם זאת, היום הראשון שעבורו ניתן לקבל את הגמלה יכול להיות עד שבועיים לפני היום שבו נערכה לאשה הבדיקה הרפואית הראשונה שקבעה שהיא זקוקה לשמירת הריון.

סכום גמלת שמירת ההריון. סכום גמלת ההריון מחושב לפי שכר העובדת שלפיו שולמו דמי הביטוח, אם כי עד לסכום של 297.17 ₪ ליום (נכון לשנת 2021) עבור כל יום של שמירת הריון.

סכום הגמלה היומי הינו הגבוה מבין השניים:

• שכר העובדת ב-3 החודשים המלאים לפני שמירת ההריון, חלקי 90.
• שכר העובדת ב-6 החודשים המלאים לפני שמירת ההריון, חלקי 180.

ניתן להיעזר למחשבון לחישוב סכום גמלת שמירת ההריון שמופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

הגמלה משולמת בכל -20 לחודש קלנדארי עבור החודש הקודם.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

שמירת זכויות של עובדת שנמצאת בשמירת הריון

כפי שצויין לעיל, עובדת שנעדרת מעבודתה עקב שמירת הריון איננה זכאית לקבלת שכר עבודה ממעסיקה, כי אם לקבלת גמלת שמירת הריון (מהמוסד לביטוח לאומי) או תשלום דמי מחלה (מהמעסיק).

עם זאת, מאחר שהעובדים זכאים לזכויות שונות שתלויות במשך תקופת הוותק שלהם אצל המעסיק, כגון דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ועוד, קבע המחוקק כי היעדרות של עובדת לרגל שמירת הריון לא תפגע בזכויותיה התלויות בוותק אצל מעסיקה (סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים).

משמעות הוראה זו הינה שגם תקופת שמירת ההריון של העובדת תיכלל בתחשיב זכאותה של העובדת לקבלת הזכויות שתלויות בוותק שלה (בכפוף לעמידתן ביתר התנאים לקבלת זכויות אלו), וזאת למרות שהיא נעדרה מעבודתה במהלך תקופת שמירת ההריון ולא שולם לה שכר עבודה עבורה.

הפרשות לקופת גמל. בנוסף לאמור לעיל, המחוקק גם מצא לנכון לחוקק הסדר ספציפי במסגרת סעיף 7א לחוק עבודת נשים, אשר קובע שעל המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לקופת הגמל (וכן קרנות פנסיה וקרן השתלמות) של העובדת גם במהלך תקופת שמירת ההריון שלה, ובאותם שיעורים. זכאות זו מותנית בכך שהעובדת עבדה אצל המעסיק לפחות ששה חודשים לפני תחילת שמירת ההריון, וכן בתנאי שהיא עצמה המשיכה לשלם בתקופה שמירת ההריון את ההפרשות שחלות עליה עבור הזכויות הללו.

זכאות לקבלת פנסיית נכות של עובדת שנמצאת בשמירת הריון

חלק מקרנות הפנסיה בארץ גם מאפשרות לנשים שנמצאות בשמירת הריון לקבל מהן קצבת נכות, שמכונה "פנסיית נכות", אם כושר העבודה שלהן נפגע עקב מצבן למשך תקופה של מעל 90 יום (או פחות, לפי תנאי הקרן).

כלומר, יש לשים לב שבעוד הזכאות לקבלת גמלת הריון מותנית בתקופת שמירת הריון מינימאלית של לפחות 30 ימים, אזי הזכאות לקבלת פנסיית נכות מותנית בתקופת שמירת הריון מינימאלית של לפחות 90 ימים (או פחות, לפי תנאי הקרן).

על מנת לוודא את עצם הזכאות לקבלת פנסיית נכות, יש כמובן לבדוק את תנאי קרן הפנסיה הספציפית של העובדת.

עוד יש לשים לב שאם העובדת אכן תהיה זכאית לקבלת פנסיית נכות מקרן הפנסיה שלה, אזי היא והמעסיק שלה לא יצטרכו להעביר במהלך תקופת שמירת ההריון את חלק ההפרשות שלהם לקרן הפנסיה, מאחר שהקרן בעצמה תשלם את הסכומים הללו בכל משך התקופה שבה היא מקבלת את קצבת הנכות מקרן הפנסיה שלה, וזאת לתוך החיסכון הפנסיוני של העובדת.