מהי הבדיקה ומדוע מוגשות בגינה לא מעט תביעות לבתי המשפט כנגד רופאים ומטפלים ? הכל בכתבה המלאה.
בדיקת גסטרוסקופיה מאפשרת אבחנה של תהליכים המתרחשים ברירית מערכת העיכול, כאשר במהלכה יכול הרופא המטפל אף ליטול דגימות ממערכת העיכול או לבצע פעולות טיפוליות, כגון הרחבת האיזור, הפסקת דימום, כריתת פוליפ (גידול אבנורמלי של הרקמה) ועוד. קיימים מספר תסמינים, אשר בהתקיימותם אמור הרופא המטפל להפנות את מטופלו לביצוע הבדיקה. כך, למשל, כאשר המטופל סובל מהקאות מתמשכות, המלוות בכאבי בטן אשר אין להם כל סיבה נראית לעין או מקשיים באכילה, ירידה במשקל ו/או אנמיה, יש להפנותו לביצוע בדיקת גסטרוסקופיה. ככל שמתקיימים אצל המטופל יותר תסמינים, כאמור, כך גדלה חובתו של הרופא להפנותו לביצוע גסטרוסקופיה, כאשר סטייה מחובה זו עשויה להקים למטופל עילת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא.
לא למותר לציין כי מדובר בבדיקה פולשנית ולא נעימה, אשר במסגרתה מוחדרת צינורית דרך פיו של הנבדק. הצינורית עוברת בגופו של המטופל, דרך הקיבה והתריסריון. הפרקטיקה הרפואית המקובלת מחייבת את הרופא המטפל לבצע ניטור של רמת החמצן ודופק המטופל באמצעות מוניטור. סטייה מהפרקטיקה האמורה, עשויה אף היא להוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי שמבצע את הבדיקה (יש לציין כי בנוסף לרופא שעורך את הבדיקה, נדרשת נוכחות של אחות במהלך הגסטרוסקופיה, היות ויש לשאוב את הנוזלים המצטברים בפיו של המטופל במהלך הבדיקה, באמצעות צינורית דקה).
זאת ועוד, לפני ביצוע הבדיקה מקבל המטופל זריקת הרדמה מקומית המוזרקת דרך הווריד וכן אילחוש מקומי לאיזור הגרון, המתבצע באמצעות התזת החומר המרדים על ידי ספריי. בשל העובדה כי גסטרוסקופיה מחייבת הרדמה, כאמור, ומשום שמדובר בבדיקה פולשנית במהלכה מוחדר גוף זר לגופו של המטופל, הרי שייתכן ויצוצו סיבוכים במהלכה ובעקבותיה. הסיבוכים השכיחים הם תגובות אלרגיות לחומר המרדים, אולם ייתכן שבעקבות פעולה טיפולית שמבוצעת על ידי הרופא, כמפורט לעיל, ייגרם למטופל נזק פנימי (למשל, ניקוב הוושת על ידי הצינורית). במקרים אלו, בהם נגרם למטופל נזק פנימי, הציפייה מהרופא הסביר הינה כי הוא יאבחן במהירות את הבעיה שנוצרה ויטפל בה באופן יעיל, בכדי שלא תגרום למטופל נזקים נוספים. במידה והרופא לא יבחין בנזקים פנימיים שנגרמו למטופל כתוצאה מהתנהלותו המהווה רשלנות רפואית, עלול המטופל לסבול מנזקים חמורים שיכולים אף לסכן את חייו.
לא זו אף זו, על הרופא שמבצע את הבדיקה לוודא כי הנבדק לא נטל במהלך שלושת הימים שקדמו לגסטרוסקופיה תרופות המכילות פחם, ברזל או ביסמוט, על מנת להבטיח את אמינותם של ממצאי הבדיקה. רופא שבעקבות רשלנות רפואית לא יידע את המטופל בצורך בהפסקת נטילת התרופות והדבר השפיע על תוצאות הבדיקה, באופן שהן לא שיקפו את מצבו הרפואי האמיתי של המטופל, עלול להיתבע בתביעת רשלנות רפואית בבית המשפט הרלבנטי. יתר על כן, על חובת הזהירות המוטלת על הרופא הבודק, מחייבת אותו לעיין ברשומות הרפואיות של הנבדק ולוודא כי הוא אינו סובל מבעיות של קרישת דם ובנוסף שהוא אינו חולה במחלת הסכרת. ודוק, במידה והמטופל חולה בסכרת, הרי שעל פי הסטנדרט הרפואי המקובל צריך הרופא שמבצע את הגסטרוסקופיה להנחותו שלא ליטול את תרופת האינסולין בבוקר הבדיקה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
