מהי המחלה ? האם היא יכולה להיגרם עקב טיפול רפואי לא ראוי ? או שמא ניתן להגיש תביעות בגינה רק בשל איחור באיבחון ? על תסמיני המחלה ועוד תוכלו לקרוא במסגרת הכתבה המלאה.
על מאפייניה של רשלנות רפואית תסמונת טורט:
אצל מי שלוקה בתסמונת טורט יופיע "טיקים" (טיק הינו פעולה בלתי רצונית שחוזרת על עצמה) מוטוריים וקוליים. מדע הרפואה אינו יכול להצביע באופן מוחלט מה גורם להופעתה של התסמונת, אולם הנטייה היא לטעון כי תסמונת טורט מתרחשת כתוצאה מהאופן שבו העצבים מתקשרים ומשינויים מסויימים במוח. ישנם מקרים חמורים של תסמונת טורט בהם הטיק התנועתי עלול לגרום לנזק גופני ללוקה בתסמונת והתיק הקולי בא לידי ביטוי בחזרה על מילים גסות, למשל.
במהלך ההיסטוריה לא הוגשו הרבה תביעות רשלנות רפואית תסמונת טורט, זאת בעיקר בשל כך שאין ביכולתם של הרופאים להצביע על הגורמים לתסמונת, עובדה שמפחיתה משמעותית מיכולתם למנוע את הופעת התסמונת ו/או לצפות מראש את התרחשותה. יחד עם זאת, ניתן לאבחן את תסמיניה הראשוניים של המחלה, אשר מאופיינים בדרך כלל בטיקים מוטוריים באיזור הצוואר והראש. לאחר הופעת הטיקים הראשוניים הנזכרים לעיל, ייתכן ותחל התפשטות התנועות הבלתי רצוניות לשאר חלקי הגוף ובד בבד עלולים להופיע גם הטיקים הקוליים. אשר על כן, כאשר הרופא המטפל מבחין בהופעת התסמינים האמורים בגופו של מטופל, עליו להביא בחשבון את החשש כי הוא לוקה בתסמונת טורט, אחרת הוא יהא חשוף להגשת תביעת רשלנות רפואית תסמונת טורט כנגדו.
יש לציין כי על מנת שבית המשפט יקבל תביעת רשלנות רפואית, בכלל ותביעת רשלנות רפואית תסמונת טורט, בפרט, על התובע להראות כי נגרם לו נזק בעקבות אותה התרשלות. אף על פי שהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהופעת תסמונת טורט יכול להיות נזק פיסי, רוב תביעות רשלנות רפואית תסמונת טורט מאופיינות בטענות לנזק נפשי שנגרם ללוקה התסמונת. ודוק, תסמונת טורט היא תסמנות התנהגותית, אשר לא פעם מעמידה את הלוקה בה במצבים מביכים, המשפעים לרעה על מצבו הנפשי ועלולים להביא לדיכאון כרוני ולנטיות אובדניות.
מבלי לפגוע באמור לעיל, ישנם חולי טורט אשר סובלים מתופעות אחרות הקשורות בתסמונת. כך, רבים מהלוקים בתסמונת חווים מבעיות כתיבה, מחוסר תשומת לב, אימפולסיביות ופעלתנות יתר. לפי כך, כאשר הרופא המטפל מבחין בהופעת התסמינים האמורים אצל מטופל, עליו לצפות את האפשרת כי מדובר בתסמיני מחלת הטורט, על כל הנובע מכך.
כאשר עולה בפני הרופא החשש לפיו עסקינן במטופל הסובל מהתסמונת, כאמור, עליו להפנותו לרופא נוירולוג, ממוחה בבעיות וליקויים במערכת העצבים. יש לציין כי לא ניתן לאבחן את מחלת הטורט לפני שחלפה לפחות שנה מהמעוד בו הופיעו לראשונה הטיקים בגופו של המטופל. אשר על כן, מוטלת על הנוירולוג חובה לעקוב באופן צמוד אחר מצבו הרפואי של המטופל במשך אותה שנה, כאשר סטייה מהחובה האמורה עלולה להוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית תסמונת טורט כנגדו.
לא למותר לציין כי איבחון מוחלט וסופי באשר להיותו של מטופל חולה בתסמונת טורט יבוצע רק לאחר שיערכו בו בדיקה גופנית (לאחר שנה בה הוא סובל מהטיקים, כמפורט לעיל). במקרים מסויימים ייעזר הרופא המטפל בבדיקות דם שונות ובבדיקות הדמיה (כגון סי.טי. או אמ.אר.איי) בכדי לשלול בעיות רפואיות אחרות מהן סובל המטופל ואשר יש להן תסמינים דומים לתסמונת הטורט.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
