יולדת תפוצה כי לא אפשרו לה לבחור בזירוז הלידה

בית המשפט קבע כי שיתוק ביד שמאל של קטינה לא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, אך הורה לפצות את הוריה בגין פגיעה באוטונומיה.

הריון סוכרתי

"פרע כתפיים" (או "כליאת כתפיים") הוא מצב שבו כתפי יילוד נכלאות בתעלת הלידה של האם ועקב כך נוצר קושי בחילוצו לאוויר העולם. סיכון הנובע מכך הוא פגיעה חולפת או צמיתה בזרוע היילוד במהלך חילוצו. תרחיש זה התממש במהלך יילוד קטינה בבית החולים רמב"ם לפני מספר שנים.

בעקבות פרע כתפיים שנוצר במהלך הלידה, נותרה הקטינה עם "שיתוק על שם ארב" בזרועה השמאלית, המגביל במידה רבה את יכולת הפעלת הזרוע. עקב כך הגישו הוריה תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות, האחראי על בית החולים.

בפסק דין שניתן לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את טענות התובעים, כי נפלו כשלים בהליך הלידה עצמו, וכי הרופאים שגו בכך שלא יילדו את האם מוקדם יותר או בניתוח קיסרי. עם זאת, התקבלה הטענה, כי לא הוסבר לאם על האפשרות לזירוז הלידה באמצעות בלון אטד המוחדר לתעלת צוואר הרחם, וכי לא שותפה בשיקולים שבעטיים הוחלט להמתין להתפתחות לידה טבעית. בכך, נקבע, פגעו הרופאים באוטונומיה של האם, ולכן יש לפצות את ההורים ב-120 אלף ש"ח.

לא הייתה סיבה לחשוד בסוכרת היריון

בתביעה נטען כי למעשה, האם סבלה במהלך ההיריון מסוכרת היריון, אך הרופאים התרשלו בכך לא התייחסו לאם כסוכרתית ובכך שלא נערכו ללידת עובר גדול, נוכח הסוכרת של האם וגורמי סיכון נוספים, כמו גילה (37) והעלייה המופרזת במשקלה במהלך ההיריון.

לדברי התובעים, גורמי הסיכון הנזכרים חייבו עריכת ניתוח קיסרי, בעוד בפועל נערכה לידה רגילה, ולו היה נערך ניתוח קיסרי, פרע הכתפיים והפגיעה בזרועה של התינוקת היו נמנעים. כמו כן, הלידה, שהתרחשה שמונה ימים לאחר תחילת אשפוזה של האם,  עוכבה יתר על המידה, והיה צריך ליילד את האם בסמוך לאחר האשפוז, כדי להבטיח שמשקל התינוקת יהיה נמוך יותר.

טענות אלה בדבר רשלנות במעקב ההיריון ובניהול הלידה, נדחו כולן ע"י השופטת ישראלה קראי-גירון, שדנה בתיק. נוכח הנתונים וחוות הדעת הרפואיות שהוצגו לה, קבעה, כי לא הייתה לרופאים סיבה לחשוד בקיומה של סוכרת היריון אצל האם או להעריך כי העוברית תגיע למשקל גבוה במיוחד.

השופטת הצביעה על כך שארבע לידותיה הקודמות של האם היו רגילות ומהירות, ואירעו בין השבוע ה-40 לשבוע ה-42 להיריון, כמו הלידה הנוכחית, ועל כך שמשקל העוברים שנולדו בלידות אלה היה כ-3.5 ק"ג. כמו כן, האם העלתה רק שמונה ק"ג בהיריון, בדיקות הסקר שנערכו לה שללו קיומה של סוכרת היריון ובמהלך מעקב ההיריון לא נצפה עובר גדול. יתר על כן, משקלה של הקטינה בלידתה היה כ-4 ק"ג, וזה אינו נחשב משקל גדול. מכלול נתונים זה, נקבע בפסק הדין,  לא חייב היערכות ללידת עובר גדול וגם לא ביצוע ניתוח קיסרי או הקדמה יזומה של הלידה.

לא ניתנה לאם זכות בחירה

טענה נוספת של התובעים התייחסה לרשלנות בביצוע הלידה עצמה. לדבריהם, החלטת הרופאים שלא לבצע אצל האם חיתוך חיץ הנקביים (אפיזיוטומיה), לאחר שנוצר קושי בחילוץ כתפי התינוקת, לא הייתה סבירה. כמו כן, אין תיעוד רפואי באשר לאופן ביצוע החילוץ, ולכן הנתבעים צריכים להוכיח כי לא התרשלו בחילוץ. ואולם גם טענות אלה נדחו ע"י השופטת, שכן מחוות הדעת ומהעדויות ששמעה שוכנעה כי חיתוך חיץ היה מסכן את האם ואת התינוקת וכי החילוץ בוצע באופן סביר.

בה בעת, והגם שקבעה כי אין "אשם ספציפי" לנזקה של הקטינה וכי "יש להסכין עם העובדה כי עד כמה שהדבר מצער, מדובר בסיכון ידוע הכרוך בלידה", קיבלה השופטת את טענת התובעים בדבר הפגיעה באוטונומיה של האם.

מצד אחד, נקבע בפסק הדין, כי עצם בחירת הרופאים שלא לזרז את הלידה באמצעות בלון אטד (בלון צינורי מחובר לקטטר, המוחדר אל צוואר הרחם במטרה לפתוח אותו ולהביא לשחרור הורמונים שיזרזו את הלידה) הייתה נכונה וסבירה. מצד שני, הצוות הרפואי לא פעל כהלכה בכך שלא שיתף את האם בהחלטות שקיבל לעניין אופן הטיפול הכדאי לה ונמנע מליידע אותה על אפשרות זירוז הלידה באמצעות בלון אטד ועל היתרונות והחסרונות של זירוז הלידה באופן כזה בהשוואה להמתנה ללידה טבעית. כמו כן, היה על הרופאים להסביר לאם מדוע הוחלט לחכות שמונה ימים עד לביצוע הלידה, שהופעלה באמצעות הזרקת פיטוצין, אך הם לא עשו כן.

בכך, למעשה, נאמר בפסק הדין, ההחלטות לעניין זירוז הלידה התקבלו ע"י הצוות הרפואי עבור האם, ו"לא ניתנה לאם זכות בחירה בין שתי אפשרויות לזירוז הלידה". אומנם, אין מדובר ב"פרוצדורה רפואית משמעותית", אך עדיין נמנעה מהאם האפשרות לדעת במה הייתה בוחרת לו נמסר לה מלוא המידע.

את סכום הפיצוי, העומד, כאמור, על 120 אלף ש"ח, בתוספת שכר טרחה והוצאות, נימקה השופטת בכך שהפגיעה באוטונומיה של האם "אינה ברף הגבוה", ויש לפסוק בגינה "פיצוי מדוד בלבד".

[תא (חי') 646-09-12 פלונית נ' מדינת ישראל משרד הבריאות]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

5 תגובות

  • 23 בספטמבר 2020 בשעה 14:52

    המיילדים בכוונה עושים זירוז כדיי להגיע ללידה קיסרי פה היה רשלנות התינוק של היולדת נתקע בתעלת היציאה בגלל הזירוז למה לא לקחו אותה ישר לקיסרי ולמה לא שאלו אותה אם היא רוצה פיטוצין
    זירוז ועוד בלי אפידורל זה זוועה . לא אמרו לה מה ההשלכות של הזירוז אסור לתת ליולדת זירוז בכפיה טוב שתבעה אותם בבית המשפט

  • 31 במרץ 2020 בשעה 11:29

    אין פה שום רשלנות,סתם חזירות לכסף.

    • 1 באפריל 2020 בשעה 19:53

      אכן, בפסק הדין נקבע כי אין רשלנות, אך התקבלה עילה אחרת – פגיעה באוטונומיית הפרט, הזכות להעניק הסכמה מלאה לטיפול, מרצון כן מלא וחופשי, לאחר שמלוא האפשרויות והסיכונים הוסברו למטופל. מומלץ לעיין בהרחבה בנושא זה, בפרק הרלבנטי באתר.

  • 3 באוקטובר 2019 בשעה 19:32

    לי קרה בדיוק ההיפך.
    נתנו לי זרוז כשלא היה צריך, ובלי אפידורל, ופשוט קרעו אותי והרסו לי את החיים.
    הבעיה היא שזה קרה לפני יותר מארבעים שנה.

  • 30 באוגוסט 2018 בשעה 23:52

    בדיחה. השופטת ריחמה על תינוקת שלרוע מזלה ידה שותקה וחיפשה דרך יצירתית לתת לה משהו על חשבון הכיס העמוק של חברת הביטוח. סיפור עצוב אך ללא רשלנות

התגובה שלך