קרטוקונוס

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות עקב טיפול כושל במחלת קרטוקונוס. אם גם לכם נגרם נזק – כנסו לאתר.

מחלת ניוון הקרנית, או בשמה הלועזי קרטוקונוס, גורמת לעיוות של קרנית העין ויצירת צורת חרוט (קונוס), אשר גורמת לעיוות התמונות המתקבלות על ידי העין. הטיפול במחלה הינו בעיקר על ידי הרכבת עדשות מגע קשיחות, כאשר במקרים הנדירים נדרשת התערבות כירורגית. את הקרטוקונוס ניתן לגלות על ידי בדיקת ראיה פשוטה של מיפוי קנית העין. תביעות רשלנות רפואית קרטוקונוס מוגשות לבית המשפט בעיקר בהקשר של טיפולי לייזר להסרת משקפיים, שכן הסיכון בטיפול זה הינו גבוה ביותר לחולי קרטוקונוס ועל כן הפרקטיקה הרפואית הנהוגה היא שאין לבצע באותם חולים ניתוחי לייזר.
תביעת רשלנות רפואית קרטוקונוס מן הסוג המוזכר לעיל הוגשה על ידי גברת מסילתי כנגד רופא העיניים שניתח אותה ומעבידתו, ההסתדרות המדיצנית הדסה. כך, בשנת 1998 פנתה גברת מסילתי לרופא העיניים על מנת שיבדוק את התאמתה לביצוע ניתוח לייזר בעיניה. לאחר שנבדקה וחתמה על טופס ההסכמה לניתוח, בוצע הניתוח בשתי עיניה. זמן לא רב לאחר עריכת הניתוחים, החל להידרדר כושר ראייתה של התובעת ובעקבות כך היא עברה ניתוח מתקן בעינה הימנית. לאחר שלא חל כל שיפור במצבה, ניגשה התובעת לאיבחון נוסף, אצל רופא עיניים אחר, אשר קבע כי היא סובלת מקרטוקונוס.
השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הינן האם הניתוחים שבוצעו בעיניה עולים כדי רשלנות רפואית קרטוקונוס והאם מתקיים קשר סיבתי בין אותם ניתוחים לעיוות הקרנית ממנו סובלת לתובעת.
חוות הדעת שצירפה התובעת קבעה כי במסגרת אותם ניתוחים נחתכו שכבות הקרנית בעיניה של התובעת בצורה עמוקה מדי אשר גרמה נזק בלתי הפיך לעיניה. זאת ועוד, לדידו של הרופא המומחה, היה צריך הרופא המנתח לבצע בדיקת פכימטריה של הקרנית, עובר לניתוח המתקן, אולם לא נהג כך ובכך החיש את שחיקת הקרנית בעינה הימנית וגרם להידרדרות מאסיבית ביכולת הראייה של התובעת.
הנתבעים, אשר מסתמכים על שתי חוות דעת מטעמם, מכחישים את קיומה של רשלנות רפואית קרטוקונוס במקרה דנן וטוענים כי בבדיקות שנערכו לתובעת לפני ביצוע הניתוחים לא נמצא כל ממצא המעיד על קרטוקונוס בעיניה. על כן, טוענים הנתבעים, לא היה צריך הרופא המנתח לחשוד כי תתפתח בעיניה מחלת הקרטוקונוס ואף לא היה צריך להזהירה מפני האפשרות שמחלה זו עלולה להתפתח, לאור הממצאים התקינים שעלו מהבדיקות שנערכו לעיניה, כאמור.
בית המשפט קובע, תחילה, כי לאור העובדה שהניתוח בוצע בשנת 1998, כאשר שיטת ניתוחי הלייזר הייתה בחיתוליה, הרי שקיימת חוב זהירות מוגברת על הרופא המנתח, אשר צריך היה לערוך את כל הבדיקות האפשריות עובר לביצוע הניתוחים ולהעלות את האפשרות כי יתרחשו סיבוכים לאחר הניתוח, גם אם מדובר בסיכונים נדירים, כביכול. בהמשך לכך פוסק בית המשפט כי התנהגות הנתבעים מהווה רשלנות רפואית קרטוקונוס משום שלא עמדו בחובתם להסביר לתובעת את כל הסיבוכים האפשריים שעלולים להתרחש בעיניה לאחר הניתוחים. לאחר שהוכח קשר סיבתי ישיר בין אותה רשלנות לנזקי התובעת, פסק בית המשפט כי על הנתבעים לפצותה בסך של כחמש מאות אלף שקלים.