נגרם לכם נזק שהינו תוצאה של רשלנות רפואית בלידה? גשו לבחינת הנושא על ידי עו"ד רשלנות רפואית.
לנשים הרות רבות ניתנת זריקת אל-חוש (הנקראת גם זריקת אפידול), על מנת להקל על כאבי הצירים והלידה. הזריקה מוחדרת לעמוד השדרה של היולדת וגורמת להרדמת חלקים רבים מפלג הגוף התחתון של גופה. בנוסף להרדמת הגוף עשויה הזריקה לגרום לירידה בלחץ הדם של היולדת ובהמשך לכך לירידה בדופק הלב של העובר.
בתביעת רשלנות רפואית בלידה בשל אי בדיקת דופק שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נטען כי זריקת האפידורל גרמה לירידה בלחץ הדם של היולדת. על פי חוות הדעת שהגישו התובעים, די בירידה של עשרים אחוזים בלחץ דמה של יולדת בכדי לגרום לנזק לעובר ובמקרה דנן ניתן למצוא רשלנות רפואית בדיקת דופק בכך שהצוות הרפואי שיילד אותה לא גילה במועד את הירידה בלחץ הדם ובהמשך לכך את היחלשות דופק העובר.
התובעים סבורים שרשלנות זו הביאה לנזקיה של התינוקת, אשר נולדה עם שיתוק מוחין.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת רשלנות רפואית בדיקת דופק שהועלתה על ידי התובעים ואימץ את עמדת בית החולים הנתבע, לפיה פרק הזמן שעבר מירידת לחץ הדם של היולדת ועד לירידה בדופק העובר היה קצר מדי, כך שלא איפשר לרופאים לאבחן את האירוע במועד ולמנוע את הנזקים שנגרמו לעובר. ודוק, לטענת בית החולים, התינוקת נולדה רק כחמש עשרה דקות לאחר הזרקת האפידורל לעמוד השידרה של היולדת וברי כי בפרק זמן כה קצר אי אפשר לתקן את הירידה בלחץ הדם (שהובילה לירידה בדופק העובר, כאמור).
התובעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי ישיר בין הזרקת האפידורל לגופה של היולדת לבין ירדת דופק העובר, זאת בניגוד לקביעת בית משפט קמא. בית המשפט שלערעור קובע כי הסברה עליה התבסס בית משפט קמא ושלפיה שלל את קיומו של קשר סיבתי הינה מוטעית, שכן על פי הרשומות הרפואיות סביר להניח כי עברו יותר מחמש עשרה ממועד הזרקת האפידורל ועד ללידה. ודוק, נהלי הצוות הרפואי של בית החולים הינם לעגל כלפי מעלה את השעות הנרשמות בגיליון הלידה ועל כן כאשר גיליון הלידה מתעד את השעה 22:00 כשעה בה ניתנה לאם הזריקה, סביר יותר להניח כי הזריקה ניתנה לפני מועד זה.
על פי בית המשפט, די בעובדה זו כדי להפוך את קביעתו של בית המשפט המחוזי ולקבוע כי מתקיים קשר סיבתי בין הזרקת האפידורל לנזקיה של התינוקת.
השאלה הבאה בה עסק בית המשפט העליון הינה האם הייתה רשלנות רפואית בדיקת דופק בנסיבות המפורטות לעיל. בית המשפט משיב בחיוב לשאלה זו וקובע כי היה צריך להיעשות מעקב צמוד אחר דופק העובר וירידת לחץ הדם של היולדת, כך שאם תתרחש ירידה שכזו, ידאגו הרופאים להעלות במהרה את לחץ הדם. בית המשפט פוסק כי לא הוצגה כל ראיה לכך שנעשה פיקוח ראוי על ידי בית החולים. יתר על כן, נפסק כי בשל העובדה שבית החולים לא שמר כראוי על הרשומות הרפואיות, נגרם נזק ראייתי לתובעים, אשר מעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע, אשר צריך להוכיח כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בדיקת דופק.
מותב שלושת שופטי בית המשפט העליון מגיע למסקנה כי בית החולים לא הרים את הנטל האמור ולכן מטיל עליו אחריות לנזקי התינוקת.