סקירת מערכות מורחבת מאוחרת שהתבצעה ברשלנות למרות ממצאים מעוררי חשש שעלו בסקירה המוקדמת היתה העילה לקביעת פיצויים של למעלה ממיליון שקלים להורים.
יחד עם האושר שבכניסה להיריון מגיעות גם לא מעט דאגות, בוודאי בתחום הבריאות. אחד הכלים החשובים בשמירה על בריאות העובר והאם הוא מעקב היריון סדיר. מעקב זה, לנשים ללא גורמי סיכון, כולל חיסונים (למשל אדמת), מעקב אחות ובדיקות – החל מבדיקות גנטיות טרום היריון, דרך בדיקות דם ושתן, דרך ובדיקות אולטרסאונד ובדיקות שונות לשלילת מומים (כמו: סקירת מערכות, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סיסי שיליה, מי שפיר – שחלקן כלולות בסל קופות החולים וחלקן לא).
מעקב סדיר אחר ההיריון נועד לזהות ולאבחן בעיות בריאותיות ולטפל בהן ובכך להעלות את הסיכוי להיריון בריא ותקין וללידת תינוק בריא. חלק מהבדיקות הן מעין בדיקות סינון שנועדו לקבוע רמת סיכון להיוולדות תינוק בעל מום או תסמונת וחלק בדיקות אבחנתיות שהמאפשרות אבחון כמעט מלא של תסמונות, מומים או מחלות אחרות.
למעקב היריון תקין חשיבות רפואית, אבל גם משפטית
בדיקות כמו שקיפות עורפית וסקירת מערכות מורחבת (מוקדמת ומאוחרת) נועדו לאבחן מומים שונים בעובר ולכן חשיבותן רבה. רשלנות בהריון בבדיקות אלה ובתיעודן עלולה להביא להולדת תינוקות בעלי מום או תסמונת הכוללים נזקים בריאותיים בלתי הפיכים ובכך לפגוע מהותית באיכות חייהם ובחיי הוריהם ולהביא לסבל מתמשך.
למרות שיפורן המתמיד של היכולות הטכנולוגיות הרבות בתחום, בצער אנו עדיין עדים ללידתם של תינוקות הסובלים מתסמונות או מומים שפוגעים מהותית בחייהם. בחלק מהמקרים, אך לא בכולם, הסיבה לכך היא רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות בהריון. הוכחת עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח-1968, מצריכה את הוכחת ההתרשלות וגם הוכחת קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק. במקרה של רשלנות אבחון מומים בהיריון יש חשיבות רבה לרשומות של מעקב ההיריון. הן מאפשרות לבחון את כל הנקודות בזמן בהן ניתן היה להבחין בממצאים שהיו אמורים לייצר חשד ולהעמיק את בחינתם. יש לכך משמעות יתרה משום שהפסיקה מייחסת חובת הזהירות המוגברת לרופאים במהלך מעקב ההיריון, עקב ההשלכות העצומות של המעקב על חיי התינוק והוריו.
סקירת מערכות רשלנית הובילה לילדת תינוק בעל תסמונת נדירה
עבור נאווה חן, התובעת, היה הריון זה הריון שני ואת מעקב ההיריון היא ביצעה אצל רופא מטעם קופת חולים כללית. בסקירת מערכות מוקדמת, שנערכה בשבוע ה-15 להיריון, נצפו בצווארו של העובר ציסטות די צדדיות בגודל 3 מ"מ והתובעת הופנתה לרופא המטפל, ד"ר ערבה, לשם המשך בירור. ממנו הופנתה לייעוץ גנטי ובין ההמלצות שקיבלה לאחר מכן היתה ביצוע סקירת מערכות מאוחרת מורחבת. ממצאי בדיקה זו, שנערכה בשבוע ה-22 להיריון ונערכה במסגרת קופת החולים, היו תקינים. התובעת התמידה במעקב ההיריון שכלל בדיקות שגרתיות אצל הרופא המטפל ובדיקות אולטרסאונד תקופתיות בהן הפרופיל הפיזיקלי של העובר נמצא תקין ותואם לגיל ההיריון. בשבוע ה-38 להיריון, ביוני 2002, התרחשה הלידה בניתוח קיסרי בבחירה (אלקטיבי).
לאחר הלידה נמצאו אצל התינוק סימנים דיסמורפיים, שהעלו את החשד לקיומה של תסמונת "הלרמן שטרייף", תסמונת נדירה המאופיינת בפגיעה בתצורת הפנים והראש, מיעוט שיער, פגיעות דנטליות ובמערכת הראייה ושינויי צבע בעור הפנים ובמקרים חמוריים כוללת גם פגיעה שכלית והתפתחותית. לאורך שנותיו הראשונות, סבל זיו-אור מעיכוב התפתחותי, פיגור שכלי קשה, רפלוקס, לחץ דם ריאתי ובעיות נשימה ולב. כחמש וחצי שנים לאחר לידתו נפטר הילד.
כשהרופא אינו פועל בהתאם לחובת הזהירות המוגברת
התובעים, ההורים נאוה ואלי ועזבון המנוח, טענו כי העובדה שהיולדת לא הופנתה לבדיקת שקיפות עורפית בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 להיריון, שהיתה יכולה לאתר פגמים משמעותיים יותר מעלה שנצפו בשבוע ה-15 וכי סקירת המערכות המאוחרת מורחבת היתה רשלנית, שאם לא כן היתה היולדת מופנית לבדיקות נוספות לברור שייתכן והיה מביא להפסקת ההיריון.
הנתבעת, שירותי בריאות הכללית, טענה כי התובעת הופנתה לבדיקת שקיפות עורפית ונתנו לה כל ההסברים הנוגעים לבדיקה. עוד טוענת הנתבעת כי סקירת המערכות המורחבת בוצעה כראוי ובהתאם לסטנדרט ולא הומלץ על הפסקת היריון משום שלא ניתן היה לאבחן את התסמונת בעובר.
בית המשפט נדרש להכריע בשלוש שאלות מהותיות: האם התובעת הופנתה על ידי הרופא המטפל לשקיפות עורפית ואם לא מה זה אומר מבחינה משפטית, האם סקירת המערכות המאוחרת נערכה בהתאם לסטנדרט הסביר ואם לא, האם התרשלות זו קשורה לנזקי הילוד ומה גובה הנזק שנגרם.
כשהסקירה המורחבת אינה עומדת בסטנדרט הרפואי
לשאלת השקיפות העורפית קובע בית המשפט כי הרופא אכן שלח את התובעת לערוך את הבדיקה אך מסיבות שלא הובהרו היא בחרה שלא לבצע אותה. לשאלת עמידתה בסטנדרט של הסקירה המורחבת, חילק בית המשפט את השאלה למספר שאלות: עם אלו מאפיינים של התסמונת נולד התינוק, באלו מהם ניתן היה להבחין בסקירה שנערכה בשבוע ה-22? האם הסקירה נעשתה ברשלנות והאם יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
את מרבית מאפייני התסמונת עמם נולד התינוק לא ניתן היה לזהות בסריקת המערכות המורחבת, למעט ארבעה מהם שלושה הניתנים לזיהוי בעת התבוננות בפני העובר ובפרט בפרופיל. מכאן חשיבותה הרבה של ההתבוננות בפני העובר, כולל הפרופיל, בזמן סקירת מערכות מורחבת ובוודאי כאשר ברקע חששות לתסמונות גנטיות. במקרה זה פסק בית המשפט כי המחדל טמון בעובדה שהרופא שערך את סקירת המערכות המורחבת מטעם קופת החולים ערך סקירה חפוזה ומרושלת וללא שימת לב לפני העובר או הפרופיל באופן שאינו מתיישב עם נוהל הטיפול הסטנדרטי, במיוחד לאור הציסטות הצוואריות שהעלו חששות לתסמונת גנטית.
לעניין הקשר הסיבתי בית המשפט מציב שתי שאלות: האחת – אם הסקירה המורחבת היתה נעשית בתשומת לב האם הסימנים הדיסמורפיים היו מתגלים והשנייה – האם בעקבות הממצאים התובעת היתה מבקשת הפלה והאם הבקשה היתה מאושרת. התשובה לשאלה הראשונה חיובית, ניתן היה להבחין בשבוע ה-22 להיריון בחלק מהסימנים הדיסמורפיים. יתרה, בית המשפט גם קובע כי אי הפקת צילום ממצאי הבדיקה פוגע בחובת התיעוד והוא בגדר נזק ראייתי לתובעים. עוד קובע בית המשפט כי גם התשובה לשאלה השנייה חיובית – יש להניח שהתובעת, שהיה זה הריונה השני, היתה מבקשת הפסקת היריון וכי בקשתה היתה מאושרת.
בחישוב גובה הנזק התבסס בית המשפט על גישת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק בפרשת זייצוב (ע"א 518/82) לפיה קטין שנולד בעל מום בשל התרשלות הרופא זכאי לפיצויים, בין אם לולא הרשלנות היה נולד בריא ובין אם לולא הרשלנות לא היה נולד כלל. לכן פסק בית המשפט פיצויים בסך 800,000 שקלים בגין כאב, סבל וקיצור תוחלת החיים. בית המשפט דחה את התביעה לפיצויים בגין ראש נזק כאב וסבל של ההורים בהתבסס על הלכת אלסוחה לא הודגם נזק נפשי כבד. עם זאת, קבע בית המשפט פיצוי של 468,229 שקלים בגין אבדן השתכרות ("שנים האבודות"),250,000 שקלים בגין עזקה וסיעוד בני המשפחה, 100,000 שקלים על הוצאות אחרות והשית את הוצאות המשפט על הנתבעת.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
