גרימת מוות ברשלנות היא עבירה פלילית, אך בישראל לא נהוג להטיל אחריות פלילית בגין מוות שנגרם עקב רשלנות רפואית. מה דעתכם: האם הגיע הזמן לשינוי במדיניות?
ניתוח פשוט להסרת שקדים הסתיים במותו של פעוט בן שלוש בירושלים: כך פורסם לאחרונה. לטענת ההורים, מספר ימים לאחר הניתוח, נוצר אצל בנם דימום עז בפה, ובהמשך איבד את הכרתו. חרף מאמצי החייאה שבוצעו בו, הוא נפטר בבית החולים.
אין לשלול כי התוצאה הטרגית נובעת מהתרשלות של הצוות הרפואי שניתח את ילד או של הצוות שטיפל בדימום, ואולם, לפי המדיניות המשפטית הנהוגה כיום בארץ, גם בנסיבות כאלה, ערוץ הפעולה המרכזי שיעמוד לרשות הורי הילד הוא הגשת תביעה נזיקין אזרחית נגד הגורמים הרפואיים המעורבים. ייתכן כי כך ישיגו פיצוי כספי, אך האם די בזה כדי לעשות עמם צדק וכדי לצמצם את היקף הרשלנות הרפואית בישראל?
אכן, ישנן סיבות טובות להמשיך במדיניות הנוכחית ולהימנע מהעמדת רופאים לדין פלילי עקב גרימת מוות ברשלנות. מנגד, שיקולים אחרים, כבדי משקל אף הם, מצדיקים דווקא שינוי בכללי המשחק.
יש לכם עמדה בנושא? מוזמנים לכתוב אותה בתגובות.
היקף התופעה: חמור במיוחד
מקרי רשלנות רפואית בישראל הם תופעה שכיחה הרבה יותר מדי וכך גם מקרי מוות כתוצאה מרשלנות רפואית. הדבר עולה לא רק מהתביעות הרבות שמוגשות לבתי המשפט בגין רשלנות רפואית, אלא גם מנתוני הממסד הרפואי והרשויות.
כך, דו"ח של משרד הבריאות שפורסם לפני שנים אחדות, פירט שורה ארוכה של מקרים שבהם מתו מטופלים עקב כשלים חמורים בטיפול הרפואי שהוענק להם, שבקלות היה אפשר למנוע. לדוגמה, במקרה מסוים נפטרה מטופלת שהרופאים התעלמו מסימני מצוקה שהופיעו אצלה אחרי ניתוח לקיצור קיבה והשתהו בזיהוי דלף מקיבתה. במקרה אחר, נפטר מדלקת ריאות תינוק שטופל ע"י רופאה חסרת ניסיון. לכך מצטרפים מקרים רבים של אבחון לקוי, של הפרת נהלים, של שימוש בציוד רפואי קלוקל ושל הימנעות מהתייעצות עם רופאים בכירים.
היקפה הנרחב של תופעת הרשלנות הרפואית והנזק העצום שהיא גורמת מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים לצמצומה. ייתכן כי רק השילוב בין העמדת רופאים לדין פלילי לבין הגשת תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית, יהווה מנגנון מרתיע יעיל מספיק לצורך השגת מטרה זו.
מה ההבדל לעומת תאונת דרכים או תאונת עבודה?
אומנם הליקויים והמחדלים בהתנהלות הצוות הרפואי במקרי רשלנות רפואית אינם נובעים מזדון, אך גם תאונות דרכים אינן קורות בכוונה, בדרך כלל, וכך גם תאונות עבודה. בכל זאת, נהגים רשלניים שגרמו למות אדם עומדים לא אחת לדין פלילי ואף נשלחים למאסר, וגם מעסיקים ומהנדסים שרשלנותם הובילה למוות חשופים לאחריות פלילית.
בהחלט יש מקום לטענה, כי אין הצדקה להעניק יחס מיוחד לרופאים ולפטור אותם מאחריות פלילית אם גרמו למות מטופלים, לפחות במקרים של רשלנות בוטה. במה שונה, למשל, רופא שמרוב עייפות התרשל וגרם למות מטופל בניתוח, מנהג שנרדם על ההגה ועקב כך התנגש עם רכבו ברכב אחר וגרם למות נוסעים?
העדר אחריות אישית
לרוב, גם כאשר מוגשות נגדם תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית, הרופאים הנתבעים לא נדרשים להתמודד באופן אישי עם השלכות התביעה. במרבית המקרים האחריות לפיצוי מוטלת על המוסד הרפואי שבו מועסק הרופא, ובדרך כלל, המוסד ורופאיו לא נדרשים לשלם פיצויים מכיסם שלהם, אלא חברות הביטוח עושות זאת.
בנסיבות אלה, כוח ההרתעה הטמון בתביעה האזרחית מבחינת הרופא הנתבע, הוא מועט מדי. לעומת זאת, אחריות פלילית היא אישית ואינה ניתנת להעברה למוסד הרפואי או לחברת הביטוח, ולכן טמון בה אפקט מרתיע יותר מבחינתם של אנשי סגל רפואי.
הסכנה: כבילת ידי רופאים
מנגד, העמדת רופאים לדין פלילי בגין רשלנות עשויה להיות מרתיעה מדי. האם היינו רוצים שרופאים מוכשרים יחששו מהענקת טיפול רפואי מורכב או מחשיבה יצירתית וייצמדו לנהלים בירוקרטיים מכבידים, תוך פגיעה באינטרס של מטופלים, רק כי הם חוששים שיואשמו בגרימת מוות ברשלנות?
כך למשל, חשש כזה עשוי להוביל רופאי משפחה לשלוח מטופלים היישר לחדר מיון במקום להעניק להם טיפול בעצמם, גם כשהמטופלים סובלים מבעיה רפואית שגרתית. במקרים אחרים, עשויים רופאים עשויים לנקוט הליכים רפואיים מיותרים שעלולים להזיק למטופל, אך כאלה שהסיכון למוות הטמון בהם הוא נמוך יחסית. למשל גיניקולוג עשוי להעדיף באופן גורף ליילד נשים בניתוח קיסרי, גם אם אין לכך הצדקה רפואית.
האם ראוי להחמיר עם מי שבחרו להציל חיים?
לכאורה, אין סיבה להבחין בין נהג רשלני או בעל מפעל שהתרשל לבין רופא רשלן, אך בכל זאת, ייתכן שראוי להביא בחשבון את אופיו המיוחד של העיסוק הרפואי.
ראשית, מבחינה מוסרית, עולה השאלה אם ראוי להעמיד לדין פלילי ולהצמיד כתם של הרשעה פלילית, ואולי גם לשלוח למאסר, אנשים שבחרו להקדיש את מיטב שנותיהם לריפוי הזולת ולהצלת חיים. מנקודת מבט זו, ייתכן בכל זאת, כי ראוי להסתפק במסלול המשפטי האזרחי.
שנית, לא רבים בוחרים להקדיש עצמם למקצוע הרפואה התובעני. ככל שנעמיס על רופאים יותר אחריות ומגבלות, כך נרתיע יותר מועמדים פוטנציאליים מלעסוק בתחום. ייתכן כי זהו מחיר שראוי לשלם, אך כך או כך, יש להביא בחשבון את ההשלכות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
לא כל נהג בתאונה נשלח למאסר בפועל, ישנם אמצעים אחרים עיצום פיזי \ כספי לאחריות אישית = קנס, שלילת רישיון לתקופה או לתמיד. עיצום ותנאי. במקרים חמורים שזו לא הפעם הראשונה והרשלנות היא דרך חיים, ניתן להשית מאסר שלילת רישיון, ועוד עונשים פליליים. גם נהג משאית, מהנדס, או קבלן, אחראים לחיי אדם בדרך זו או אחרת.
לא כל מקרה רשלנות דינו הרשעה פלילית. אבל רישום בתיק אישי בהחלט כן. לא יתכן שכל גרימת מוות או נכות תסתיים בפיצוי כספי ותשתקו. ההתנהלות הזו הקימה מערכת רפואה מתגוננת, שקרנית, מסלפת מזלזלת ועוד. כל מי שחושב שהזלזול הזה לא יפגע בו יש לו טעות, זה רק עניין של זמן. יש רופאים טובים ומקצועיים, אבל יש הרבה שלא.
יש להקים מחלקה בלתי תלויה שתחקור לעומק מקרים של רשלנויות רפואיות גם בשביל אירועים קטנים. ותכניס גם פן פלילי אם ישנו צורך.
אבל למדינה יותר משתלם רשלנות מאשר טיפולים ראויים. המבין יבין.
רופא שלא נותן טיפול רפואי נכון ,אדיש ו/או מכניס לניתוח בידיעה שיגמר במוות כאילו נתן טיפול רפואי ,דינו שנים אחרי סורג ובריח ,עקב הביזיון.
חיים של אדם זה לא הפקרות ,כאילו לא קרה כלום ,מחריד ,גועל נפש, ושלילת רישיון לאלתר.
ברור ועוד איך והפך להיות חיוני מאוד להעמיד רופא בגין רשלנות במוות וגם מאחר והאמון ברופאים הפך להיות נמוך מאוד בקרב הרופאים שמבצעים עבודתם ללא אחריות וחוסר מקצועיות ואיכפתיות,והיות והרופא נסמך על עובדת כי משרד הבריאות הוא שמשלם על רשלנותו הרפואית לכן וע"מ לתקן העוות והמעוות זה לכן לדעתי יש להטיל גם יחד על הרופא מלוא האחריות בגין רשלנותו הרפואית ולרבות אי איכפתיותו באם החולה איבד חלק מגופו או נותר עם מום או מחלה מסוימת כרונית והכל בשל רשלנותו הרפואית של הרופא ולרבות בשל אי אכפתיותו כלפי החולה ומחלתו או בצבו ובכלל לכן יש מקום והצדקה מלאה גם להטיל על הרופא מלוא האחריות הן פלילית והן אזרחית לגבי רשלנותו במוות ובכל רשלנות רפואית אחרת ששהוא גרם…לצערי הרופאים כיום מגלים עם שיא החוצפה חוסר אחריות ואכפתיות כלפי החולה ולא אכפת להם אם נגרם לחולה מומם או מחלה כרוניים עקב רשלנותו הרפואית של הרופא…ויש גם תופה מחרידה שהינה היום הרבה מהמנתחים דורשים תשלום נכבד מהחולה מתחת לשולחן או בצד ומי שאין באפשרותו לשלם אז מצבו יהא קריטי מצידו של המנתח…בשל מעשיהם של המנתחים אין כיום אמונה במנתחים וברופאים ובכלל ….
חייב לבוא שינוי דרסטי שלא משתמע לשניים רשלנות רפואית =שפיטה מחמירה והרופא לא יכול יותר לשמש עמית בצוות מנתח לפחות חמש שנים, או שבע או לצמיתות . אם שגגה בביצוע הרשלנות יש להתחשב ולהקל. אם חלילה חזר שוב והתרשל,. יחדל לתמיד מלעסוק ברפואה.
כמו כן יש לקבוע דרגות פיצויי ברורים , קלים, נוחים ומהירים ללא מירור חייו של מי שנפגע.
בתיקים של ת.ד יש לערוך מפתח פיצויים נוח, מהיר, וללא עינוי לנפגעים. כמו כן יש להקפיד על בחירת מומחים ולאפשר מתן חוודת לא יותר מחמש שנים. לאתו רופא.