פיצוי עתק לקטין שסבל מהירשפרונג

בית המשפט חייב בית חולים בתשלום פיצוי בסך של כשני מיליון ש"ח בשל טיפול לקוי בקטין שסבל ממחלת הירשפרונג. כנסו וקראו את נימוקי פסק הדין.

הירשפרונג

מחלת ההירשפרונג הינה מחלה מולדת, המתאפיינת בכך שהמעי הגס מוגדל בעקבות חסימתו. המחלה נפוצה הרבה יותר אצל זכרים (מופיעה בערך פי ארבע אצל זכרים מאשר אצל נקבות), כאשר מרבית החולים בה מאובחנים בשנתיים הראשונות לחייהם. הפתרון השכיח ביותר למחלה האמורה הוא ניתוח לכריתת האיזור הפגוע.

תביעות רשלנות רפואית בהקשר למחלת ההרישפרונג (Hirschsprung) מוגשות בשל ליקוי באבחון המחלה שהוביל לנזקים לחולה (בדרך כלל תסמיניה של המחלה הם עצירות והקאות, במקרים הקלים ונמק במעי במקרים הקשים) או בשל ניתוח רשלני שנערך במטופל, על מנת לכרות את החלק הנגוע.

פסיקת בתי המשפט

הפסיקה דנה לאחרונה במספר תביעות אשר הוגשו כנגד בית חולים גדול בישראל וכנגד חלק מהצוות הרפואי המועסק על ידו.

נשוא תביעות אלו היה לידתו הטבעית של תינוק, אשר החל לסבול, מיד לאחר הלידה, מבטן נפוחה ומהקאות. אשר על כן, ולאור העובדה כי התינוק התקשה במתן צואה, ביצע לו הצוות הרפואי בדיקה רקטאלית אשר העלתה כי אכן האיזור אינו מכיל צואה. בעקבות כך, החליט הצוות הרפואי לערוך חוקן לתינוק, אולם אף טיפול זה לא הביא למתן צואה על ידו. הצוות הרפואי המשיך בנסיונותיו לאתר את הבעיה ממנה סובל התינוק על ידי בדיקות רנטגן ובדיקות רקטאליות נוספות, אשר הובילו למסקנה כי תפקוד המעיים של התינוק לוקה בחסר ועלה חשד לפיו הוא סובל מחסימה חלקית של המעי הגס.

לאור ממצאי הבדיקות החליט צוות הרופאים המטפלים בתינוק כי בשל העובדה שכל הטיפולים שניתנו לתינוק, כמפורט לעיל, לא שיפרו את מצבו, יש לבצע בו ניתוח. יחד עם זאת, על פי הרשומות הרפואיות שצורפו לתביעות הנ"ל, לא חל כל שינוי לרעה במצבו של התינוק ואף אובחן כי הנפיחות בבטנו נמצאת במגמת ירידה. למרות נתונים אלו ביכר הצוות הרפואי לערוך את הניתוח, לא לפני שהסביר להורי התינוק את הרקע למחלת ההירשפרונג, את מטרת הניתוח והתוצאות הרצויות והבלתי רצויות שהוא עשוי להניב.

הטענה העיקרית אשר נדונה במסגרת הליכי הרשלנות הרפואית בתיקים אלו הייתה כי ביצוע הניתוח היה מוקדם מדי וכי לא נמצאו ממצאים וודאיים לפיהם מדובר במחלת הירשפרונג ו/או בכל מחלה אחרת העלולה להזיק לתינוק. על פי חוות הדעת שצירפו התובעים ההתנהגות המתבקשת מהצוות הרפואי בנסיבות העניין הייתה המשך בירור מצבו הרפואי של התינוק, טרם קפצו למסקנה ולפתרון הבלתי הכרחי של כריתת המעי. זאת ועוד, הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה במועד בו נולד התינוק (בשנת 1999) חייבה את הצוות הרפואי לערוך שלל בדיקות נוספות בטרם יכרת המעי הגס ורק במידה והבדיקות הנוספות היו מצביעות על העובדה כי מדובר ללא כל שמץ של ספק במחלת ההירשפרונג, הרי שאז היה ניתן לקבל את ההחלטה לבצע בתינוק את הניתוח.

בית המשפט קיבל את טענות התובעים במסגרת תביעות הרשלנות הרפואית המפורטות לעיל ופסק לטובתם פיצויים בסך של כשני מיליון שקלים (בין היתר בעבור הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הפסדי השתכרות בעתיד, נזקים לא ממוניים ועוד).

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך