תביעת רשלנות שנידונה בבית המשפט המחוזי בחיפה עסקה בשאלה האם הרחבת ניתוח גב, שבסופו של דבר גם לא צלח, ללא הסכמת המנותחת היה בגדר רשלנות או מחויב המציאות? מיליון השקלים שנפסקו לטובת התובעת הם רק השורה התחתונה.
מרביתנו נתקלים לא פעם במושג "פריצת דיסק" וזאת משום שמצב רפואי זה נחשב שכיח יחסית שנגרם בדרך כלל מעומס על עמוד השדרה. למעשה, ההערכה היא שלפחות שני שליש מהאוכלוסייה סובלים מרמה מסוימת של פגיעה בדיסק, רק שרובם אינם חשים בתסמינים. הטיפול בפריצת דיסק הוא גם עניינה של תביעת רשלנות ניתוח גב שנידונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. הדיון בה נסוב סביב מספר שאלות: האם היה צורך בניתוח, האם ניתוח הגב היה רשלני והאם היה צורך להרחיב אותו, כאשר לא ניתנה הסכמה מקדימה של המטופלת להרחבתו. כדי להבין את הסוגיות המשפטיות הקשורות, ראוי לתת הסבר קצר, שאינו בגדר הסבר או ייעוץ רפואי אלא בחינת ידע כללי, על פריצת דיסק בטרם נפנה אל הדיון המשפטי.
מהי פריצת דיסק בין-חולייתי?
דיסק בין-חולייתי הוא מעין משטח עגול, בעל חלק חיצוני קשיח וחלק פנימי רך, שחוצץ בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה ומשמש כ"בולם זעזועים". טראומה הנגרמת לאזור, עבודה פיזית קשה, חוסר פעילות גופנית, שרירים חלשים, או שחיקה לאורך שנים, הם הגורמים העיקריים לפריצת דיסק. כאשר החלק הקשיח נחלש או נפגע, עלולה להתרחש "דליפה" של החומר הרך, זהו מצב של פריצת דיסק. פריצת דיסק היא הדרגה החמורה ביותר של הפגיעה, השלב ה"קל" ביותר נקרא בקע ובו החומר הרך חודר לשכבה הקשה, השלב השני נקרא "בלט" וכשמו כן הוא – חלק מהחומר הרך כבר בולט מעבר לחומר הקשיח. לעיתים בקע, בלט או פריצת דיסק יתרחשו ללא תסמינים או כאבים ולא יורגשו בכלל, אך כאשר נוצר לחץ על העצבים המרושתים באזור, יורגשו תסמינים באיבר הקשור לעצב הפגוע. למשל אם פריצת הדיסק היא באזור הצוואר, לרוב תסמינים יורגשו בכתפיים, בזרועות, או בכף היד, פגיעה באזור עמוד השדרה המותני תקרין לחלקי הרגל.
אבחון נעשה על ידי אורתופד ודורש בדיקת הדמיה, לכן לרוב יופנה המטופל לבדיקה כמו CT או MRI, בהתאם להחלטת הרופא. עם האבחון בפריצת דיסק ההמלצה היא לרוב לטפל בטיפול המכונה שמרני, שלרוב יסייע לטיפול בכאב וכמובן בשיפור איכות החיים של המטופל. את הטיפול עצמו קובע הרופא בהתאם למצב המטופל, אך לרוב מדובר בטיפול משולב הכולל טיפול תרופתי במשככי כאבים ותרופות רלוונטיות ולעיתים גם זריקות סטרואידים וגם טיפול פיזיותרפיה, שזהו שם כולל למגוון טפולים אפשריים ביניהם טיפול בזרמי חשמל, עיסוי רפואי, טיפול באולטרסאונד ולעיתים גם טיפולים משלימים אחרים בהתאם להמלצת הרופא והעדפת המטופל. במקרים חמורים, או כאשר הטיפול השמרני לא מצליח, עשוי הרופא לשקול ניתוח, כמו ניתוח כריתת דיסק שנועד להפחית את הלחץ על העצב ולהביא להקלה בתסמינים ולשיפור איכות החיים.
הניתוח אמור היה לפתור את קשיי התפקוד, אך הסתבך
יעל חכם הייתה בת בערך 30, ב-1985, כאשר החלה לחוש בכאבי גב ש"הקרינו לרגליים". כאישה שעבדה כל חייה בעבודות פיזיות קשות, במפעל, בניקיון ובסיעוד, הנזק המתמשך על הגב ככל הנראה הראה אותותיו. אחרי כחמש שנים מתמשכות של כאבים בהם טופלה ובלי כל קשר, היא נפלה ופונתה למיון, שם אובחנה עם עקמת. היא טופלה בקופת חולים, אך עם ההחמרה בכאביה פנתה שוב למיון ואז אובחנה כסובלת מפריצת דיסק. הרופאים במיון התרשמו כי היא מטופלת כבר כשבע שנים ללא הועיל ושל תלונות על מעין "שיתוק", היא אושפזה בבית החולים לשם בירור מצבה. אחרי בדיקות מקיפות התברר כי הגברת חכם סובלת מפריצת דיסק בין-חולייתי, בלט והיצרות של תעלת עמוד השדרה. על מנת לשחרר את הלחץ העצבי, שבין היתר הביא לתחושת השיתוק עליה התלוננה הגברת חכם, המליץ רופא בית החולים על ניתוח כריתת ראש דיסק בחמשת הדיסקים הבעייתיים שהתגלו בעמוד השדרה.
הניתוח בוצע במרץ 1992, אך בסופו של דבר נכרתו ארבעה ראשי דיסקים בלבד, אלא שבנוסף הוחלט על הרחבת הניתוח והסרת הלמינה, חלקן האחורי של שלוש מהחוליות. מצבה של הגברת חכם לא השתפר בעקבות הניתוח ולא הוקל על כאביה. לכן הועברה למחלקה אורתופדית משם למחלקת השיקום בבית החולים ואחר כך המשיכה בטיפולי שיקום וטיפולים להקלת כאב כרוני. בתוך כך היא אובחנה בפריצת דיסק בין-חולייתי נוסף ונותחה ניתוח שני במאי 1999. למרות הכל, גברת חכם המשיכה לסבול מכאבים כרוניים וצליעה, איכות חיה נפגעה מהותית, תנועותיה הוגבלו, היא סבלה מחולשת שרירים בגפיים התחתונות ונדרשה לחגורת גב בשעות היום. מאז היתוח היא לא עבדה והתקיימה מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי. משום כך החליטה הגב' חכם לתבוע תביעת רשלנות את קופת החולים.
לטענת התובעת הניתוח היה מיותר והרחבתו נעשתה ללא הסכמה
בתביעת רשלנות בניתוח שהגישה, טענה התובעת שלא היתה סיבה לנתח מלכתחילה וכי עדיף היה לבחור בטיפול שמרני. בנוסף לטענתה לא היה כל צורך להרחיב את הניתוח וממילא אסור היה להרחיבו ללא הסכמתה. זאת ועוד, לטענתה רישומי המעקב הרפואי לקויים ודי בכך כדי להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. בכתב ההגנה דחו הנתבעים את הטענות והגנו על ההחלטה לנתח לנוכח מצבה של הגברת חכם. בנוסף טענו כי נתגלה פגם מולד אצל הגברת חכם של היצרות תעלת עמוד השדרה והיא חייבה את כריתת הלמינה שנועדה להקל על הלחץ העצבי באזור. יתרה טענו כי מצבה לא החמיר לאחר הניתוח, אם כי לא הוטב ואם אכן קיימת החמרה מקורה בגורמים אחרים, למשל הניתוח השני. כמובן ששני הצדדים גיבו את טענותיהם בחוות דעת מקצועיות תומכות. עם זאת, בית המשפט מינה מומחה מצדו וזאת משום שהפערים בין שני הצדדים לא היו ניתנים לגישור.
מומחה בית המשפט קבע כי לאור מצבה הרפואי של הגברת חכם, ההמלצה על ניתוח מתאימה לפרקטיקה הנהוגה, כלומר עוברת את מבחן הרופא הסביר, למרות שראוי היה לבצע עוד בדיקות טרם ההחלטה הסופית. בנוסף הוא מצא את הניתוח רחב היקף יחסית לניתוח ראשון ולא מצא הצדקה להרחבתו הנוספת.
ההחלטה על הניתוח מוצדקת, אך הרחבתו נעשתה ללא הסכמה מדעת
לאחר דיון קיבל למעשה בית המשפט את טענת הנתבעים שגובתה גם בחוות הדעת של מומחה בית המשפט כי ההחלטה הראשונית על הניתוח הייתה מוצדקת ולא חרגה מהפרקטיקה המקובלת במקרים דומים. עם זאת מומחה בית המשפט הביע הסתייגות והסביר שבשל הסיכון הגבוה לסיבוכים בניתוחי גב יש לבצע ניתוח רק כאשר הוא הכרחי ובהיקף המצומצם ביותר הנדרש ולכן לא בהכרח הייתה חובה לנתח ובוודאי שלא בהיקף רחב. בית המשפט קבע שלאור תלונותיה של הגברת החכם, הפגיעה בגפיים התחתונות והממצאים שתמכו בתלונותיה, ההחלטה לנתח הייתה סבירה במקרה זה. עם זאת, בית המשפט אימץ את עמדתו של מומחה בית המשפט שמראש ראוי היה שהיקף הניתוח יהיה מצומצם יותר.
לאור זאת ולאור קביעתו של מומחה בית המשפט כי לא היו ממצאים שתמכו בהרחבת הניתוח מעבר להיקפו המקורי הנרחב, קבע בית המשפט כי אכן לא הייתה הצדקת להרחבת היקף הניתוח וכי בנסיבות העניין היא לא עמדה בנורמות סבירות ובכך מהווה הפרה של חובת הזהירות.
הנושא השלישי היה ההסכמה מדעת, שהתובעת טענה כי לא קיבלה הסבר מספק לגבי ההשלכות האפשריות והסיכונים הכרוכים בניתוח ומכיוון שאינה יודעת לקרוא היא חתמה על ההסכמה מבלי לקרוא אותה ומבלי שקיבלה הסבר על אפשרות להרחבת הניתוח. לאור העדויות שהוצגו בפניו, בית המשפט דחה את הטענה שהגברת חכם לא נתנה את הסכמתה לניתוח המקורי, עם זאת הוא שוכנע כי לא קיבלה הסבר על אפשרות הרחבת הניתוח, מידת ההצלחה והסיכונים הכרוכים בו. בנוסף קבע בית המשפט כי לאחר הניתוח חלה החמרה במצבה של הגברת חכם, שנגרמה ככל הנראה מהרחבת הניתוח וקיבל את הקשר הסיבתי בין שני הדברים. משכך פסק בית המשפט פיצוי של כמיליון שקלים, מהם נוכו סכומי הביטוח הלאומי ששולמו לה לפני ועמדו על כמאתיים אלף שקלים.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
