ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין

על אף שמדובר בביטוח חשוב ורלבנטי עבור עורכי דין, רבים אינם בקיאים בתנאי הכיסוי או ממעיטים בחשיבותו. על החשיבות שיש ברכישת ביטוח אחריות מקצועית והמקרים שעליהם הוא נועד להגן, בכתבה הבאה.

רשלנות מקצועית – מהי?

לצד הצורך לספק שירות, מוטלת על אנשי המקצועי, אחריות רבה. לקוחותיהם, מצפים מהם כי יבצעו את תפקידם על הצד הטוב ביותר, ובוודאי שלא יסבו להם חלילה וחס נזק במסגרת מתן השירות. המונח רשלנות מקצועית מיוחס במרבית המקרים לבעלי המקצועות החופשיים, אלו הם נותני השירות, אשר מספקים ללקוחותיהם מוצר סופי, אשר רובו ככולו מבוסס על הידע והמיומנות המקצועית שלהם.

כל בעל מקצוע יודע כי במסגרת תפקידו, עשוי למעוד בתפקידו ולהסב נזק ללקוחותיו, וכי אין המדובר חלילה וחס בנזק אשר נגרם במכוון או באי אכפתיות מצד נותן השירות כי ייגרם. נזק כזה, נגרם לרוב על רקע רשלנות מקצועית, כאשר כל איש מקצוע נבחן על פי קריטריונים שונים, בהתאם לסטנדרט המצופה ממנו (ראו והשוו למשל כאן בנוגע לקריטריונים של רשלנות רופא).

בכל הנוגע למקצוע עריכת הדין, בית המשפט קבע אמות מידה אשר לפיהן ניתן לפסוק האם הפעיל עורך הדין את הידע המקצועי שלו בצורה נאותה ובמיומנות סבירה, שיש לצפות אותה מעורך דין. במידה והשימוש במיומנות ו/או במקצועיות חרג מגדר הסבירות ונגרם נזק ללקוח, הרי שסביר להניח שעורך הדין התרשל במילוי תפקידו והוא עלול להיתבע בגין כך.

בדיוק בשל כך ולמען מצבים מעין אלו, נולד ביטוח אחריות מקצועית עורכי דין.

כיסוי ביטוחי מיוחד

פוליסות ביטוח אחריות מקצועית הינן בעלות משטר ביטוחי שונה מזה המוכר בביטוחים הנפוצים בחיי ימינו. הכיסוי בפוליסות אלו הינו על בסיס הגשת תביעה CLAIMS MADE)). כלומר, עורך הדין יזכה לכיסוי בהתאם לפוליסה אך ורק אם במועד הגשת התביעה נגדו היה הכיסוי הביטוחי בתוקף והאירוע בגינו נתבע המבוטח בתקופה המכוסה בפוליסה.

כלומר, אם עורך דין מעוניין להיות מבוטח מפני תביעות רשלנות מקצועית, אף לאחר הפסקת עבודתו במקצוע, עליו להמשיך ולשלם על הכיסוי ביטוחי הנ"ל לכל הפחות במשך 7 שנים לאחר הפסקת עבודתו (בהתאם לתקופת ההתיישנות הקבועה בדין).

ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין מותאם לכל עורך דין על פי צרכיו האישיים ומתאים למגוון פעילויותיו המקצועיות של עורך הדין, אשר חשוף במהלך מילוי תפקידו לתביעות הקשורות במתן השירות המקצועי. יצוין כי במקרים מסוימים יכול הביטוח להכיל כיסוי מלא לתביעות לשון הרע, כמו גם כיסוי במקרה שנדרש שיחזור של מסמכים שאבדו וכן כיסוי לנזק שנגרם בשל חוסר יושר של עובדיו של עורך הדין, והכול בהתאם לצרכיו ובכפוף לאישורה של חברת הביטוח (אשר תדרוש פרמיה גבוהה יותר ככל שהביטוח מכיל יותר כיסויים).

במרבית המקרים כאשר לעורך דין יש ביטוח אחריות מקצועית, הנתבעת בגין הנזק שנגרם ללקוח תהא חברת הביטוח. אולם, כמו בכל מקרה ביטוחי, גם בביטוחי אחריות מקצועית ישנם מקרים שיוחרגו מהפוליסה ועורך הדין יחויב באופן אישי בתשלום הנזק. כמו כן, הפרמיה המשולמת בעבור הפוליסה משתנה במרוצת השנים, ותלויה בעיקר בוותק עורך הדין ובהיסטוריית התביעות נגדו.

עילות תביעה

כאשר עורך הדין מתרשל, יכול לקוחו לתבוע אותו מכוחן של שתי עילות: נזיקית וחוזית.

העילה הנזיקית, מקורה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, אשר תקף לגבי התרשלות של כל בעל מקצוע ויש לעמוד בתנאיו בכדי לממש את התביעה. במסגרת תביעה לפי עילה זו, על הלקוח להוכיח כי עורך הדין הפר את חובת הזהירות כלפיו וכתוצאה מכך נגרם נזק ללקוח, אשר ניתן לעמוד אותו מבחינה כספית.

לעומת זאת, העילה החוזית מקורה בהסכם בין הלקוח לעורך הדין (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו מתחייב עורך הדין לתת ללקוחו שירות תמורת שכר טרחה מוסכם. נקודת ההנחה בכל הסכם שכזה הינה כי לעורך הדין ישנה מידה מספקת של ידע וכישורים מקצועיים הנדרשים לטיפול בענייניו של הלקוח.

למען הסר כל ספק, סעיף בהסכם בין עורך הדין ללקוח הפוטר את עורך הדין מכל נזק עתידי שעלול להיגרם ללקוח עקב הטיפול בעניינו, הינה עבירה משמעתית ועורך דין הנוהג כך פועל בניגוד לכללי האתיקה המקצועית.

נטל כבד מבחינה ראייתית

על רקע דברים אלו, אנו עדים לתביעות רבות נגד עורכי דין, בטענה כי סיפקו שירות רשלני ואינו מקצועי אשר גרם לנזקים כלכליים ללקוחותיהם. בכדי שטענה כגון דא תתקבל, בית המשפט העליון התווה את הדרך שעל התובע לעבור למען ישכנעו שאכן מדובר ברשלנות מקצועית של עורך דין.

כך, לדוגמא, באחד המקרים שנדונו בפני בית המשפט העליון, צוין כי על התובע הנטל להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות, באופן זה שיוכח, מעל לספק סביר, שאלמלא התרשלותו של עורך הדין התוצאות הסופיות אליהם הגיע היו משתנות לטובת הלקוח. עוד הבהיר בית המשפט שמדובר בנטל "כבד" מבחינה ראייתית, הואיל ולא ניתן לדעת מראש הכיצד יסתיים הליך משפטי, לא כל שכן באם תוצאותיו היו שונות לו היה מנוהל אחרת.

[ע"א 989/03 א' חטר-ישי, משרד עורכי-דין נ' יעקב חיננזון].

החובה להסביר ולהזהיר מפני סיכונים

מקרה נוסף אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים, עסק בתביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין אשר לא "עשה מעשה" והתפטר מייצוג לאחר שהלקוח פעל בניגוד לייעוצו, דבר שיצר עבור הלקוח, לשיטת עורך הדין, סיכון בלתי סביר וסכנה.

בית המשפט העליון ניתח את יסודות עוולת הרשלנות וכן את ההוראות הרלוונטיות לעניין בחוק לשכת עורכי הדין, וקבע כי על מנת שעורך דין יעמוד בסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש במקרה זה, עליו להסביר ללקוחו מהם הסיכויים ולהזהירו מפני הסיכונים הכרוכים באי שמיעה לעצמו ובבחירה בדרך פעולה אחרת – דבר שנעשה על ידי עורך הדין כך שהוא פטור מחבות בשל רשלנות מקצועית.

בית המשפט לא הסתפק באמירה זו, והוסיף כי בבחינת התרשלות עורך הדין, ישנה חשיבות מכרעת למיהות הלקוח ומעורבותו, ולכן במקרים שהלקוח הינו בעל ידע וניסיון רב בעניינים המקצועיים הנוגעים לתביעה, הרי שיחסי הכוחות משתנים, כך שההגנה הנדרשת עליו הינה פחותה, והחובות המוטלות על עורך הדין, לרבות חובת האזהרה, הינן מוחלשות.

[ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ]

רוב התביעות נדחות

באמצעות פסיקותיו המנחות, מתווה בית המשפט העליון לבתי המשפט מערכאות נמוכות יותר את הדרך הראויה לבחינת תביעות מעין אלו. במקרים בהם הלקוח התובע לא הצליח להוכיח, באופן שיספק את בית המשפט, כי הנזקים הכלכליים שנגמרו לו, מקורם ברשלנותו של עורך הדין בלבד, סביר כי ידחו.

הלכה למעשה, יוצא שמרבית התביעות המוגשות בנושא זה נדחות על ידי בתי המשפט השונים, לאור הקושי בהרמת נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.

אכן, ביטוח אחריות מקצועית עורכי דין כולל כיסוי בגין הוצאות משפטיות וכן כיסוי למרבית התביעות שיוגשו במהלך תקופת הביטוח, אולם, ייתכנו מקרים בהם הביטוח לא יהווה חומה בצורה, המגנה על עורך הדין מפני כל התרשלות מצידו. כלומר, חרף שורת הפסיקות של בתי המשפט כאמור, לעיתים יישא עורך הדין בעול התשלום המלא בגין הנזק שנגרם בעקבות הפרת ההסכם עם לקוחו או כתוצאה מטיפולו הרשלני בתיק, בעיקר במקרים חמורים ביותר.