נכות נפשית הינה נכות שעלולה להיגרם עקב מגוון בעיות נפשיות שונות, ובאפשרותה להקנות זכויות והטבות שונות למי שהוכר כבעל נכות נפשית על ידי המוסד לביטוח לאומי או משרד הבריאות.
הנכות נפשית עלולה לנבוע מסוגים שונים של הפרעות נפש ומחלות נפש שנגרמו עקב טראומה, מחלה, פציעה, ו/או רקע גנטי.
קיים ספקטרום רחב של בעיות נפשיות, כגון דיכאון, פוסט טראומה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), ועוד. בנוסף, כל בעיה נפשית כשלעצמה יכולה להיות בדרגות חומרה שונות, החל ממצב קל יחסית שאינו פוגע בתפקוד הכללי של מי שלוקה בבעיה הנפשית, ועד למצב חמור שפוגע קשות באופן תפקודו, כושר העבודה שלו, ויחסיו האישיים, ולעתים גם מצריך טיפול ממושך ואישפוז.
גם מדינת ישראל, שכידוע מאופיינת בלחצים ואתגרים רבים שמשפיעים מאד גם על הנפש, מכירה בקושי הרב שעמו מתמודדים אנשים שלוקים בבעיות נפשיות, והיא נחלצת לעזרתם באמצעות הקניית מגוון זכויות והטבות שונות שנועדו להקל את סבלם. זכויות אלו ניתנות בעיקרן באמצעות קצבת נכות כללית והטבות נוספות שמוקנות על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן באמצעות סל השיקום שמוקנה על ידי משרד הבריאות.
קביעת הנכות הנפשית עבור המוסד לביטוח לאומי נעשית באמצעות הועדה הרפואית של המוסד, והיא תקפה הן לצורך קבלת זכויות מהמוסד והן לצורך קבלת סל השיקום מטעם משרד הבריאות, ואף לצורך קבלת הטבות מגופים נוספים, כגון רשויות המס.
קביעת הנכות הנפשית לצורך קבלת סל השיקום מטעם משרד הבריאות נעשית באמצעות פסיכיאטר שהוסמך לכך, אולם היא תקפה אך ורק לצורך קבלת סל השיקום הנ"ל.
אופן קביעת ההכרה בנכות הנפשית ואחוזי הנכות בגינה
ההכרה בנכות הנפשית וקביעת אחוזי הנכות בגינה נעשות לפי רשימת הליקויים הנפשיים שמפורטים בסעיפים 33 ו-34 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
סעיף 33 לתוספת עוסק בהפרעות פסיכוטיות, ואילו סעיף 34 לתוספת עוסק בהפרעות נוירוטיות.
סעיף 33(א) לתוספת עוסק בהפרעות נפשיות ופסיכוטיות. קביעת אחוזי הנכות בגין ההפרעות הללו נעשית בהתחשב בקריטריונים שונים, כגון חומרת ההפרעה, תדירות ההפרעה, משך זמן ההפרעה, ועד כמה היא משפיעה על התפקוד הנפשי, התפקוד החברתי, וכושר העבודה של מי שלוקה בה. כך, לדוגמא, הפרעה פסיכוטית קלה יחסית, שנמצאת בנסיגה מלאה, עצמאות בתפקוד היום יומי, והגבלה קלה של כושר העבודה או התפקוד החברתי תקנה 10% נכות. אולם כאשר ההפרעה גורמת לתלות בזולת בתפקוד ובניהול העניינים היום יומיים או מצריכה אשפוז יום ממושך, אחוזי הנכות יזנקו ל- 70%, וכאשר היא גורמת להזדקקות להשגחה מתמדת או לאשפוז מלא וכן לתלות מלאה בעזרת הזולת, אחוזי הנכות כבר יגיעו ל-100%.
סעיף 33(ב) לתוספת עוסק בסוגים שונים של מחלת הסכיזופרניה, לרבות סכיזופרניה פרנואידית, הפרעות סכיזואפקטיביות, ועוד. קביעת אחוזי הנכות בגין ההפרעות הללו נעשית אף היא בהתחשב בקריטריונים שונים, לרבות העוצמה, תדירות ומשך ההפרעה, מספר ההתקפים, מספר האשפוזים, היענות לטיפול תרופתי, רמת התפקוד הנפשי והחברתי וכושר העבודה. לדוגמא, כאשר ההפרעה מתבטאת בנסיגה הכוללת סימנים שליליים ברמה קלה עוד בינונית, צורך בתרופות כדרך קבע, והגבלה בינונית של היכולת להשתכר, היא תקנה 25% נכות, ואילו מחלה פעילה, שמצריכה אשפוז פסיכיאטרי מלא או השגחה מתמדת, תקנה 100% נכות.
סעיף 34 לתוספת עוסק בהפרעות נוירוטיות כגון חרדה ודיכאון, הפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה), פוסט טראומה, הפרעות אכילה, או הפרעות אחרות שאינן פסיכוטיות. גם קביעת אחוזי הנכות בגין ההפרעות הללו נעשית בהתחשב בקריטריונים שונים, לרבות העוצמה, תדירות ומשך ההפרעה, מספר התקפים, מספר האשפוזים, היענות לטיפול תרופתי אולם התקנות מחמירות יותר לגבי מידת הפגיעה שההפרעות הנוירוטיות גורמות לתפקוד הנפשי והחברתי וכושר העבודה של מי שלוקה בהן, ביחס להפרעות הפסיכוטיות. לדוגמא, נסיגה מלאה של ההפרעה, עם פגיעה קלה בתפקוד חברתי-נפשי ופגיעה קלה-בינונית ביכולת לעבוד מקנה 10% נכות בלבד, ואילו הפרעה פעילה עם פגיעה קשה מאד ביכולת לעבוד ולהשתכר או בתפקודים החברתיים, או כשקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך מקנה 70% נכות נפשית.
קביעת נכות נפשית לצורך קבלת זכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי
לצורך קבלת הכרה בנכות נפשית מטעם המוסד לביטוח לאומי, יש בתחילה לפנות לפסיכיאטר לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית שתקבע שהפונה סובל מנכות נפשית, ולאחר מכן יש להגיש בקשה לקבלת קצבת נכות כללית בפני המוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס 7801 (כאשר מדובר בילד שסובל מנכות נפשית, יש להגיש בקשה לקבלת קצבה לילד נכה באמצעות טופס 7802).
יש להגיש את טופס הבקשה בצירוף מסמכים נלווים שכוללים את ההערכה הפסיכיאטרית וכל מסמך רפואי רלוונטי נוסף, לרבות רשימת תרופות והמלצות של מומחים רפואיים, וכן אישורים על מקומות העבודה שבהם עבד התובע והשכר שקיבל מהם אשר מעידים על הפגיעה בהשתכרות של נפגע הנפש.
לאחר הגשת הבקשה, נפגע הנפש יזומן לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שמורכבת ממומחה פסיכיאטרי, וזאת לצורך קביעת הליקוי הנפשי ממנו הוא סובל ואחוזי הנכות שמוקנים לו בגינם לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי, וכפי שהוסבר לעיל. בנוסף על הועדה הרפואית לקבוע האם המדובר בנכות נפשית זמנית או קבועה, וכן את דרגת אובדן כושר העבודה שלו. עם זאת, כאשר מדובר בתובע שלוקה בסכיזופרניה, ניתן לקבוע לו אחוזי נכות נפשית גם ללא זימונו לוועדה רפואית.
במידה שנקבעו לפונה לפחות 60% נכות נפשית או לפחות 40% נכות נפשית בגין מספר ליקויים, או לפחות 50% נכות נפשית כשמדובר בעקרת בית, הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית מטעם המוסד לביטוח לאומי, וכן עשוי להיות זכאי לזכויות והטבות נוספות מהמוסד ואף מגופים אחרים, כגון הנחות בתשלומים עבור תחבורה ציבורית, חשבונות ארנונה ומים, חשמל וטלפון, תרופות, ועוד. במידה שנקבעה לו נכות בשיעור של לפחות 90%, הוא גם יהיה זכאי לקבלת הטבות מס ופטור מתשלומי מס הכנסה.
פונה שנקבעו לו לפחות 20% אחוזי נכות נפשית, ואשר זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה שמתאימה לכישוריו לאחר שלקה בבעיה הנפשית, זכאי לקבל סיוע בשיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי. הסיוע בשיקום המקצועי כולל אבחון מקצועי, מימון מלא של לימודים, נסיעות וחומרי לימוד, ותשלום דמי כלכלה לתקופת הלימודים.
קביעת נכות נפשית לצורך קבלת סל השיקום מטעם משרד הבריאות
מי שסובל מבעיה נפשית זכאי לקבל גם סל שיקום מטעם משרד הבריאות, וזאת בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס – 2000.
סל השיקום כולל שירותי ייעוץ, ליווי ותמיכה בתחומי חיים שונים שנועדו לסייע לתהליך השיקום של נפגע הנפש והשתלבותו בקהילה. לכל זכאי מותאם סל שיקום אישי, שיכול לכלול מגוון שירותים ובין היתר דיור, לרבות במסגרת דיור מוגן, תעסוקה, הכשרות מקצועיות, פעילויות חברה, מרכזי ייעוץ למשפחות ועוד. לצורך קבלת סל השיקום יש לקבל את אישור ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
לועדת השיקום האזורית ניתן לפנות לאחר קביעת הנכות הנפשית על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות, וזאת במסגרת המסלול האישי לבקשת סל שיקום.
הפניה לועדת השיקום האזורית לאחר קביעת הנכות הנפשית על ידי המוסד לביטוח לאומי אפשרית בתנאי שהליך זה קבע לנכה לפחות 40% נכות נפשית. כאמור, קביעת אחוזי הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי רלוונטית גם לצורך קבלת הטבות נוספות מגופים אחרים במדינה.
הפניה לועדת השיקום האזורית באמצעות פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות נעשית באמצעות אבחון פסיכיאטרי שנעשה על ידו, ואשר קובע האם הפונה עומד בתנאי הפנייה אל ועדת השיקום האזורית (יודגש שהאבחון כשלעצמו אינו מבטיח את קבלת סל השיקום). הליך זה מיועד למי שמעוניין לקבלת סל השיקום מבלי לקבל הכרה כנכה נפשי על ידי המוסד לביטוח לאומי.
לגבי האבחון על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות, יש לשים לב לדגשים הבאים:
- אם לפונה כבר נקבעה נכות כללית או נכות מעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אזי לא ניתן לפנות לאבחון גם על ידי פסיכיאטר.
- מי שפנה בעבר למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרתו כנכה נפשי אך תביעתו נדחתה, לא יוכל לפנות לאבחון גם על ידי פסיכיאטר.
- קביעת אחוזי הנכות על ידי הפסיכיאטר רלוונטית רק לצורך קבלת סל השיקום ממשרד הבריאות בלבד, וזאת בשונה מקביעת אחוזי הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, שרלוונטית גם לגבי קבלת סל השיקום וכן לגבי גופים אחרים.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
