נפילת כנרת שיצאה לסיבוב הופעות במקסיקו, במהלך התארגנותה במלון לקראת הטיסה ארצה, הוכרה כתאונת עבודה.
כנרת בת 65 של התזמורת הסימפונית של ראשל"צ יצאה עם 80 חברי התזמורת לסיבוב הופעות במקסיקו באוקטובר 2018. בבוקר חזרת התזמורת לישראל, מעדה הכנרת ונפלה במהלך התארגנותה בחדרה במלון לקראת היציאה לנמל התעופה והטיסה ארצה, ונחבלה בגבה ובאגן.
הכנרת הגישה תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי להכרתה כנפגעת עבודה, אולם תביעתה נדחתה בנימוק שאין המדובר בתאונת עבודה, מאחר שהתאונה אירעה שלא "תוך כדי ועקב העבודה", כפי שקובע סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. בעקבות זאת הגישה הכנרת תביעה כנגד המל"ל בפני בית הדין האזורי לעבודה.
במהלך המשפט, העידה הכנרת שהיא התלבשה במהירות בחדרה במלון כדי להספיק לרדת לאוטובוס שאמור היה לקחת את כל חברי התזמורת לשדה התעופה לקראת הטיסה ארצה. לדבריה, היא עמדה לגרוב גרביים, ולשם כך הניחה את רגלה על כורסא שהייתה בחדר המלון, אולם הכורסא החליקה לפתע, ועקב כך היא מעדה ונפלה. עדותה של הכנרת נתמכה על ידי חברתה לתזמורת, שלנה עמה באותו חדר במלון והייתה עדה לתאונה, וכן על ידי מנהל התזמורת, שלא היה עד לתאונה, אבל הוזעק לטפל בכנרת לאחר נפילתה, ודאג להביאה לשדה התעופה באמצעות כסא גלגלים ומיניבוס שהוזמן במיוחד עבורה.
המל"ל עמד על טענתו שנפילתה של הכנרת אינה מהווה תאונת עבודה, מאחר שמדובר בתאונה שאירעה "במרחב הפרטי" של הכנרת בעת שהיא שהתה בחדרה במלון, ועסקה בפעילות אישית ויומיומית, ולכן אין מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתה.
לפי איזה מבחן יש לבחון את תאונת הכנרת?
לאור המחלוקת בין הצדדים, התבקש בית הדין להכריע האם נפילתה של הכנרת, שנגרמה בזמן שהיא התארגנה לצאת לטיסה חזרה לישראל מסיבוב הופעות שבו השתתפה במסגרת עבודתה, מהווה תאונת עבודה.
בתחילה גיבש בית הדין את המבחן לפיו יש לבחון את תאונת נפילתה של הכנרת. שכן, אין מדובר בתאונה שנגרמה תוך כדי הילוכה או נסיעתה לישראל, ולכן לא מדובר בתאונה שחזקה עליה שהיא תאונת עבודה, לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי. בנוסף, גם לא ניתן לומר שהתאונה התרחשה תוך כדי "פעילות נלווית לעבודה", כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש, מאחר ששהותה של הכנרת לא הייתה לצורך פעילות שנלווית לעבודה, אלא לצורך מילוי עבודתה ממש.
על רקע האמור לעיל הגיע בית הדין למסקנה שכדי לקבוע האם הנפילה של הכנרת במקרה דנן מהווה תאונת עבודה, יש ללמוד מהכללים שנקבעו בפסיקה הן ביחס לתאונה שהתרחשה בדרך לעבודה או ממנה, והן ביחס לתאונה שהתרחשה במסגרת פעילות נלווית לעבודה, וזאת לאור עירוב נסיבות התאונה.
בפסיקה נקבע שניתן להכיר בתאונה של עובד עצמאי בתוך ביתו כתאונת עבודה, אולם לשם כך יש להחמיר בדרישת הוכחת קיום הקשר ההדוק שבין פעילות העובד בעת התאונה לבין עבודתו, מאחר שהתחום הפרטי והתחום המקצועי מתערבבים לא אחת זה בזה בתוך הבית הפרטי [עב"ל (ארצי) 713/08 יעקב ילינק נ' המל"ל].
ואילו לגבי תאונה שהתרחשה בעת פעילות נלווית לעבודה, נקבע בפסיקה שיש להחיל מבחן דו שלבי, שבשלב הראשון בוחן האם האירוע שבו נפגע העובד היווה בכללותו פעילות נלווית לעבודה, ובשלב השני בוחן האם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת שנפגע הייתה חלק אינטגראלי מאותו אירוע שהוכר [בג"ץ 339/13 המל"ל נ' בית הדין הארצי לעבודה].
לאור הכללים הללו, קבע בית הדין שהמבחן העיקרי לפיו יש לבחון האם תאונת הכנרת במקרה דנן הינה תאונת עבודה, הוא מבחן הקשר ההדוק בין הפעילות שבה עסקה הכנרת בעת התאונה לבין עבודתה, מאחר שמסגרת פעילותה של הכנרת ערבבה בין פעילות פרטית לפעילות שנדרשה במסגרת עבודתה.
קיים קשר הדוק בין פעילות הכנרת בעת התאונה לבין עבודתה
כדי ליישם את מבחן הקשר ההדוק, הפעיל בית הדין את המבחן הדו שלבי שנוגע לתאונה שהתרחשה במהלך פעילות נלווית לעבודה, וקבע שתאונת הכנרת עומדת בשני שלביו.
השלב הראשון של המבחן בוחן כאמור האם האירוע שבו נפגע העובד היווה בכללותו פעילות נלווית לעבודה. בית הדין קבע שאין ספק שהכנרת עומדת בשלב זה ואף למעלה מכך, מאחר שהפעילות הכללית שבה השתתפה הכנרת – נסיעתה עם חברי התזמורת שבה עבדה להופעות בחו"ל – אינה בגדר פעילות נלווית לעבודה, אלא פעילות שנמצאת ממש בליבת עבודתה.
השלב השני של המבחן בוחן האם קיים קשר הדוק בין הפעילות הספציפית שבה עסקה הכנרת בעת התאונה לבין עבודתה. בית הדין קבע שקיים קשר הדוק בין פעילות התארגנותה של הכנרת במלון (שבה אירעה התאונה) לבין עבודתה, מאחר שפעילות ההתארגנות נעשתה בתוך מסגרת זמנים לחוצה שלא היא קבעה לעצמה, אלא מעסיקתה, ואשר דרשה ממנה להתארגן בזריזות לקראת היציאה לשדה התעופה, ועל כן סביר להניח שהלחץ הזה השפיע גם על התנהלותה ותשומת ליבה. הכנרת לא הייתה אדון לעצמה ולא שלטה בזמנה, אלא היא פעלה על מנת לעמוד בדרישות של מעסיקתה במסגרת נסיעת העבודה.
לאור האמור לעיל קבע בית הדין שאמנם הכנרת נפגעה במהלך ביצועה של פעילות התארגנות פרטית שמתבצעת על בסיס יומיומי, אולם כלל נסיבות התאונה מעיד על קשר הדוק בין פעילות ההתארגנות של הכנרת לבין עבודתה, ועל כן מדובר בתאונת עבודה. מדובר בגורמים שנכפו עליה במסגרת עבודתה, ואשר יצרו סיכון מיוחד שגרם לכנרת למעוד וליפול בעת שהיא ביצעה פעולה רגילה ויומיומית, שגם היא נעשתה על רקע ותוך קיום קשר הדוק למסגרת עבודתה.
בנוסף, הורה בית הדין למל"ל להודיע לו האם הוא עומד על מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין בעיות הגב והאגן של הכנרת, או שהוא מסכים לקבל את התביעה לדמי פגיעה כמו שהיא.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
