אנורקסיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה מסוכנת שמתבטאת בהרעבה עצמית על רקע נפשי בשל פחד חריג מהשמנה, ואשר גורמת לבעיות רפואיות רבות ובמקרים קיצוניים אף למוות עקב תת תזונה. מי שלוקה בהפרעה זו עשוי לקבל זכויות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי בכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות לכך.
חולים שלוקים באנורקסיה סובלים מתפיסה עצמית מעוותת לגבי המראה החיצוני ודימוי הגוף שלהם ונוטים לחוש שמנים למרות הרזון הקיצוני שלהם. מדובר בהפרעה מסוכנת יותר, שגורמת לנזקים בריאותיים לטווח ארוך, ואף עלולה לגרום למוות במקרים קיצוניים. למעשה, שיעורי התמותה כתוצאה מאנורקסיה נחשבים לגבוהים מבין המחלות הפסיכיאטריות, וזאת בהיקף של 8% – 20% בקרב מי שלוקה בה.
הפרעת האנורקסיה מופיעה בדרך כלל בקרב ילדים ובני נוער, אם כי היא יכולה לפגוע גם במבוגרים ולרוב עד לגיל 40. ההפרעה שכיחה באופן בולט בקרב נערות, בשיעור של 95%, לעומת 5% בלבד בקרב נערים.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בקיומה של הפרעה זו הן בקרב ילדים ובני נוער (עד לגיל 18) והן בקרב בוגרים (מעל לגיל 18), ומקנה להם זכויות שונות. הבוגרים שחולים באנורקסיה זכאים לקבל גם סל שיקום מטעם משרד הבריאות.
זכויות הביטוח הלאומי לילדים ובני נוער שלוקים באנורקסיה
ילדים ובני נוער עד לגיל 18 שלוקים באנורקסיה (או בהפרעות אכילה קשות אחרות), ואשר נמצאים במעקב ובטיפול פסיכיאטרי סדיר, זכאים לקבלת גמלת ילד נכה בהיקף של 50% וזאת בשל הצורך בהשגחה קבועה.
הזכאות לקבלת גמלת הילד הנכה בשל הצורך בהשגחה קבועה נקבעת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 ולחוזר מס' 1918 מנובמבר 2012 בדבר עילות הזכאות החדשות לקצבת ילד נכה.
קביעת הצורך בהשגחה נעשית בהתאם להגדרה של "ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת", שמופיעה בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), וזאת בנוסח הבא:
"ילד הזקוק להשגחה חלקית של הזולת" – ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד, הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו."
לשם קבלת גמלת ילד נכה לילד חולה אנורקסיה, יש להגיש טופס תביעה לגמלת ילד נכה בצירוף מסמכים רפואיים.
במידת האפשר, וככל שצורפו מסמכים רפואיים מקיפים, ניתן יהיה לקבוע את הזכאות לקבלת הגמלה על סמך המסמכים הרפואיים בלבד, וללא צורך בזימון הילד והוריו לוועדה רפואית. עם זאת, ככל שהזכאות תיקבע על סמך המסמכים הרפואיים בלבד, תישמר האפשרות לבקש את בדיקת הילד בוועדה הרפואית תוך 45 ימים.
זכויות הביטוח הלאומי לבוגרים שלוקים באנורקסיה
המוסד לביטוח לאומי מקנה זכויות שונות לבוגרים (מעל גיל 18) שלוקים באנורקסיה בהתאם לאחוזי הנכות הנפשית שנקבעים להם על ידי הועדה הרפואית של המוסד.
זכויות אלו כוללות בעיקרן קצבת נכות כללית, סל שיקום מקצועי, וקצבת שירותים מיוחדים, וזאת כפי שיוסבר להלן.
קצבת נכות כללית
ככלל, קצבת נכות כללית ניתנת לכל מבוטח שעומד בכל הקריטריונים המצטברים הבאים: נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של לפחות 60% או לפחות 40% מצטברים שכוללים לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25% לפי "ספר הליקויים" כאמור לעיל; דרגת אובדן כושר עבודה בשיעור של לפחות 50%; וגובה ההכנסה שלו נמוך מ-60% מהשכר הממוצע. עקרות בית זכאיות לקצבה זו אם נקבעה להן נכות רפואית בשיעור של לפחות 50%, וכן לפחות 50% דרגת אובדן כושר לבצע עבודות בית.
חולה אנורקסיה שמעוניין לקבל קצבת הנכות הכללית, צריך לפנות תחילה לפסיכיאטר לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית שתקבע שהוא סובל מאנורקסיה, ולהגיש בקשה לקבלת הקצבה בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף אותה הערכה פסיכיאטרית, וכל מסמך רלוונטי נוסף, לרבות רשימת תרופות והמלצות של מומחים רפואיים, מכתב סיכום ככל שהחולה אושפז, וכן אישורים על מקומות העבודה שבהם עבד הוא והשכר שקיבל מהם אשר מעידים על הפגיעה בכושר השתכרותו, ככל שהיו כאלו.
לאחר הגשת הבקשה, החולה יזומן לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שכוללת פסיכיאטר, וזאת לצורך ההכרה במחלת האנורקסיה שבה הוא לוקה וקביעת ואחוזי הנכות שמוקנים לו בגינה.
קביעה זו נעשית לפי סעיף 34(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (שמכונה גם "ספר הליקויים").
סעיף זה עוסק (בין היתר) בקביעת אחוזי נכות לאנורקסיה והפרעות אכילה קשות אחרות, וזאת לרבות בהתחשב בחומרת ההפרעה, היקף הרמיסיה (הפוגה בתסמיני המחלה), הצורך בטיפול תרופתי, הגבלת התפקוד החברתי או הנפשי, והגבלת הכושר העבודה של מי שלוקה בה.
וכמו לגבי כל ליקוי ומחלה, ככל שהאנורקסיה חמורה ומגבילה יותר את התפקוד החברתי וכושר העבודה של מי שלוקה בה, כך יינתנו בגינה אחוזי נכות גבוהים יותר:
- אנורקסיה שמאופיינת ברמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה – מקנה 0% נכות (כלומר, אינה מקנה כלל אחוזי נכות).
- אנורקסיה שמאופיינת ברמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה – מקנה 10% נכות.
- אנורקסיה שמאופיינת ברמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, צורך בטיפול תרופתי, הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה – מקנה 20% נכות.
- אנורקסיה שמאופיינת ברמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, צורך בטיפול תרופתי קבוע, הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה ניכרת של כושר העבודה – מקנה 30% נכות.
- אנורקסיה שמאופיינת ברמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, צורך בטיפול תרופתי קבוע, הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה קשה של כושר העבודה – מקנה 50% נכות.
- אנורקסיה אפקטיבית פעילה, עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך – מקנה 70% נכות.
- אנורקסיה פעילה, עם צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא – מקנה 100% נכות.
סל שיקום מקצועי
מי שלוקה באנורקסיה, ונקבעו לו לפחות 20% נכות רפואית משוקללת לצמיתות, וטרם הגיע לגיל פרישה (פנסיה), זכאי לקבל סל שיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי על מנת לסייע לו ללמוד ולרכוש מקצוע מתאים ולהשתלב בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים.
סל השיקום המקצועי אינו מותנה בקבלת קצבה אחרת מטעם המוסד לביטוח לאומי, והוא יכול להינתן גם למי שאינו זכאי לקבלת קצבת נכות כללית, ובלבד שנקבעו לו 20% נכות כאמור.
סל השיקום מקצועי כולל אבחון מקצועי, סיוע במימון הלימודים, מימון נסיעות וחומרי לימוד, ותשלום דמי כלכלה לתקופת הלימודים.
הסיוע במימון הלימודים נעשה באמצעות השתתפות במימון הלימודים (עד לתקרה) לסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות ומכללות) ומוסדות לימוד והכשרה מוכרים המעניקים תעודה מקצועית ונמצאים בפיקוח ממשלתי (כגון משרדי החינוך, הכלכלה, והבריאות).
בנוסף, סל השיקום כולל גם מימון קורס פסיכומטרי, עלויות לימודים נוספות (ציוד לימודי, מכשירי לימוד ושיעורי עזר), הוצאות נסיעה למקום הלימודים, השתתפות בשכר דירה (אם המרחק ממקום המגורים למקום הלימודים עולה על 40 ק"מ), ועוד.
קצבת שירותים מיוחדים
מי שלוקה באנורקסיה, מתגורר בביתו, ובשל מצב בריאותו החמור הגיע למצב סיעודי שבגינו הוא זקוק לקבלת עזרה על מנת לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, או להשגחה מתמדת לשם מניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים, עשוי להיות זכאי לקבלת קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ).
לשם כך עליו לעמוד באחד מבין שני הקריטריונים הבאים:
- הוא מקבל קצבת נכות כללית, ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
- הוא אינו מקבל קצבת נכות כללית, אך נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות, והוא עומד בשני התנאים הבאים: הוא איננו מקבל קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה מהביטוח הלאומי או תשלום עבור טיפול אישי/עזרה בבית לפי חוק כלשהו, והכנסתו החודשית מעבודה אינה עולה על 5 פעמים מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2021 מדובר בסך של 52,755 ₪).
יש לשים לב שאם הוא גם מקבל קצבת ניידות, שניתנת למי שמוגבל ברגליו, הוא יהיה זכאי לקבל גם קצבה לשירותים מיוחדים רק בתנאי שוועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100%, או שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, או שהוא מרותק למיטה. בכל מקרה אחר לא ניתן לקבל את שתי ההטבות הללו יחדיו, ועל החולה יהיה לבחור מביניהן.
לשם קבלת קצבת שירותים מיוחדים, יש להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לקצבת שירותים מיוחדים, בצירוף כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות מסמכים רפואיים ותלוש שכר של חצי השנה האחרונה למי שהחליף מקום עבודה בשנה האחרונה. לאחר הגשת התביעה, החולה יזומן לעדה רפואית לשירותים מיוחדים לצורך קביעת זכאותו לקבלת הקצבה.
סל השיקום מטעם משרד הבריאות לבוגרים שלוקים באנורקסיה
בוגר שלוקה באנורקסיה ונקבעו לו 40% נכות נפשית, עשוי להיות זכאי לקבל גם סל שיקום מטעם משרד הבריאות, וזאת בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס – 2000.
סל השיקום נועד לסייע למתמודדי הנפש להשתקם ולהשתלב בקהילה, באמצעות מגוון שירותי ייעוץ, ליווי ותמיכה בתחומי חיים שונים כגון תעסוקה, דיור, חברה, ופנאי.
לכל מתמודד נפש מותאם סל שיקום אישי משלו, שיכול לכלול אחד או יותר מהשירותים הבאים:
- דיור: הוסטל, קהילה תומכת ודיור מוגן, סיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים.
- תעסוקה: מועדון תעסוקתי, מפעל מוגן, מיזמים תעסוקתיים, ועוד.
- השכלה: השלמת השכלה ולימודי מחשב.
- חברה ופנאי: השתלבות בפעילויות ובחוגים בקהילה, פעילויות חברתיות לקבוצות של מתמודדים, וחונכות חברתית.
- תיאום טיפול.
- מרכזי ייעוץ למשפחות.
- טיפולי שיניים.
לצורך קבלת סל השיקום, יש לקבל את אישור ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
מי שלוקה באנורקסיה יכול לפנות לועדה זו לאחר שנקבעו לו 40% נכות נפשית על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי או על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. יש לשים לב שקביעת אחוזי הנכות על ידי הפסיכיאטר הנ"ל רלוונטית רק לצורך קבלת סל השיקום ממשרד הבריאות בלבד, וזאת בשונה מקביעת אחוזי הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שרלוונטית לגבי קבלת זכויות מכל רשויות המדינה, ולרבות מטעם משרד הבריאות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
