משרד החינוך יפצה תלמידה שנפצעה בשיעור ספורט ללא פיקוח

בית המשפט קיבל תביעת נזיקין שהגישה תלמידה נגד משרד החינוך בעקבות פציעתה בשיעור ספורט. השופט קבע כי היעדר פיקוח רציף על התלמידים בשיעור ספורט הינו התרשלות.

בתביעת נזיקין שהגישה נגד משרד החינוך טענה תלמידת בית ספר לשעבר, כי בהיותה בת 15 נפצעה כשביצעה תרגיל קרקע במהלך שיעור ספורט. עקב התאונה נגרם לתלמידה שבר בעצם העקב ונקבעו לה חמישה אחוזי נכות לצמיתות. בתביעה נטען כי התרגיל התבצע ללא פיקוח נאות של המורה לספורט, ששהתה אותה עת בחדר אחר. יש בכך משום רשלנות, ועל כן משרד החינוך אחראי לפצות את התלמידה על נזקי הגוף שנגרמו לה עקב התאונה.

בית משפט השלום בקריות קיבל את טענות התובעת ודחה את טענת משרד החינוך כי היה פיקוח נאות על התלמידים במהלך השיעור. בהמשך לכך, נפסקו לתלמידה פיצויים בסך 100 אלף שקלים בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

אירוע חריג גרם לנפילת התובעת, שהיתה מיומנת בתרגיל

ראשית התעוררה בתיק מחלוקת עובדתית. התובעת, מצידה, טענה כי נפלה לאחר שביצעה קפיצה ובמהלך הנחיתה נתקלה ברצועה של ילקוט שהיה מונח על הרצפה ואיבדה את שיווי משקלה. משרד החינוך טען, מצידו, כי גרסת התובעת אינה מהימנה ושונתה במהלך הזמן, וכי תיקי התלמידים היו מונחים ליד הקיר. על כן לו גרסת התובעת היתה נכונה, היא צפויה לפגוע בקיר עקב הנפילה.

המורה לספורט העידה כי מהיכרותה עם התובעת מדובר בתלמידה אמינה, אך היא עצמה אינה זוכרת את האירוע ולא ראתה אותו. עוד טענה כי אינה זוכרת אם התיקים היו צמודים לקיר. עוד הוסיפה כי במידה והתיקים לא היו צמודים לקיר, הם היו צמודים ללוח, וכי המזרנים לא היו קרובים לקיר. המורה ציינה כי ייתכן שבמהלך השיעור אחת התלמידות הזיזה תיק כלשהו, אך במקרה כזה התיק היה מוצמד מיד אל הקיר בחזרה. המורה לא הכחישה כי ייתכן שלא נכחה בחדר בעת התאונה. אולם הספורט חולק לשתי כיתות נפרדות, שהתנהל בהן במקביל שיעור ספורט בהדרכתה, וציינה כי עברה כל הזמן בין הכיתות כדי להדגים תרגילים. עם זאת, טענה כי לא נעדרה מאף כיתה יותר משתי דקות רצופות.

לאחר שבחן את עדויות הצדדים, הכריע בית המשפט לטובת גרסת התובעת. השופט, ד"ר מיכאל ארגמן, ציין, כי גרסת התובעת אמינה בעיניו, וכי משרד החינוך לא הביא עדים נוספים מלבד המורה כדי לסתור את גרסה זו ולא הצליח לסתור אותה. כמו כן, ציין כי העובדה שלתובעת היה ניסיון רב בביצוע תרגיל הקרקע, שעמד במוקד התאונה, מלמדת שסביר שאירע משהו חריג שגרם לנפילת התובעת. השופט לא קיבל את גרסת המורה, כי התיקים בהכרח לא היו ליד המזרן, וציין כי ייתכן שאחת התלמידות הזיזה את אחד התיקים כשהמורה לא נכחה בחדר. נוכח זאת נקבע כי אירוע התאונה עצמו – כפי שתואר על ידי התובעת – הוכח.

היעדרות המורה, גם לשתי דקות, עלולה להוביל לפציעת התלמידה

המחלוקת המשפטית שהתעוררה בתיק התמקדה בשאלה האם היתה התרשלות בפיקוח על התלמידים במהלך שיעור הספורט המדובר.

גם במישור זה קיבל השופט את טענות התובעת, והתייחס לשתי נקודות עיקריות. ראשית, ציין כי קיים ספק אם קצין הבטיחות של בית הספר אישר לערוך את שיעור הספורט באולם המחולק לשתי כיתות, וכי העובדה שלא הוצג אישור מתאים של קצין הבטיחות פועלת לרעת משרד החינוך. שנית, קבע השופט, כי עצם קיומו של השיעור, "בלא מורה או מדריך המצויים באופן רציף בקשר עין עם התלמידים המבצעים את התרגיל לפי התור, הינו כשלעצמו התרשלות ברורה".

השופט ציין כי גם היעדרות של המורה לשתי דקות בלבד, די בה כדי להוביל לכך שתלמידה תיפצע בעקבות ביצוע תרגיל בצורה לא נכונה, וקבע כי "מצופה ממורה ספורט לעמוד ליד התלמיד המבצע את הפעילות על מנת למנוע ממנו לבצע את התרגיל בצורה לא תקינה העלולה לגרום לפציעה". עוד ציין, כי "אין זה מתקבל על הדעת כי מורה 'ידלג' בין כיתה לכיתה, וידגים תרגיל שם, כאשר באותו זמן ממשיכה פעילות בכיתה השנייה ללא השגחה".

בהמשך לכך קבע השופט כי אילו המורה היתה נוכחת באופן רציף בכיתה, היא היתה דואגת להזיז את התיקים ולעזור לתובעת בנחיתתה, והתאונה לא היתה מתרחשת. בכך קיבל השופט את טענת התובעת כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות בפיקוח על התלמידים בשיעור לבין התאונה שאירעה לה. כמו כן, דחה את טענת משרד החינוך כי העובדה שהתובעת כבר ביצעה את התרגיל בעבר שומטת את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין התאונה.

בעקבות הכרעתו זו, הטיל בית המשפט על משרד החינוך לפצות את התלמידה ב-100 אלף שקלים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות והפסד השתכרות עתידי, כתוצאה מהנזק שנגרם לרגלה.

[תא (קריות) 49281-10-12 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד החינוך]