האם ידוע לך מהן זכויותיך בענף נפגעי עבודה?

פגיעה בעבודה מזכה פעמים רבות בזכויות אשר אינן ידועות לנו. הכירו את הזכויות של נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי ורשויות נוספות.

פיצויים וזכויות עובד

פיצויים וזכויות

הביטוח הלאומי מגדיר מקרה של תאונת עבודה, כאירוע אשר בו נגרם נזק במסגרת מקום עבודת הנפגע ומטעמו, והיא כוללת גם חזקות מסוימות, כגון את הנסיעה והחזרה למקום התעסוקה. זאת במידה והוכח קשר סיבתי ישיר בין נזקי התובע, פיזיים ונפשיים כאחד, לבין התאונה עצמה (כאמור, "מטעמו"). מי שנפגע בתאונות עבודה בישראל זכאי על פי חוק לפיצויים, אשר מטרתם לספק לניזוק את האמצעים, הטיפול והכלים לשוב למעגל העבודה מהר ככל האפשר. כמו כן, לספק לו בזמן החלמתו רמת חיים מכובדת הקרובה ככל הניתן לתקופה שלפני פגיעתו. מכאן שאנשים שנפגעו לצמיתות זכאים לפיצויים הולמים למשך כל חייהם.

זכויות ותביעות בגין תאונות עבודה

במקרים של נזק גוף בעבודה זכאי הנפגע לתבוע דמי פגיעה עקב אובדן כושר עבודה. דמי פגיעה אלו מדורגים על פי רמת חומרתם ונקבעים על ידי רופא תעסוקתי במוסדות רפואיים ציבוריים, כמו קופת חולים או בית חולים:

  • תקופת החלמה של עד שניים עשר יום – ישולמו לנפגע כשבעים וחמישה אחוזים משכרו, כאשר בשלושת הימים הראשונים ישולמו הפיצויים על ידי המעסיק ובשאר הימים על ידי ביטוח לאומי.
  • תקופת החלמה של מעל שניים עשר יום ועד תשעים יום – ישולמו לנפגע כשבעים וחמישה אחוזים משכרו, בתשעת הימים הראשונים על ידי מעסיקו ובשארית הימים ועד תשעים יום על ידי הביטוח הלאומי. חשוב לציין שבביטוח הלאומי קיימת תקרת פיצויים מאושרת לנפגעים, ובמקרים בהם קיים הסכם תעסוקה עם המעביד, מחויב הוא לשלם את הפרשי השכר שהביטוח הלאומי אינו מכסה.

במידה ומדובר על נזק ארוך טווח או לצמיתות, זכאי הנפגע לתבוע קצבת נכות חלקית או מלאה בהתאם לחומרת פגיעתו, וזו עשויה להתקבל גם כתשלום חד פעמי. את דמי הפגיעה וקצבאות הנכות תובעים מביטוח לאומי, מביטוחי מנהלים, ומביטוחי הבריאות של התובע או של המעסיק בהתאם לטיב התביעה.

מה לעשות על מנת לממש את זכויותיכם?

על מנת לממש את הזכויות הקיימות בחוק לנפגעי תאונות עבודה, ולקבל את הפיצויים המגיעים, חשוב לפעול על פי ההליך הנדרש והמוסדר על ידי ביטוח לאומי, הדורש ראשית פנייה מיידית לבדיקה וטיפול רפואי לאחר התאונה. לאחר מכן ניתן להגיש תביעה אצל שלושה גופים עיקריים – ביטוח לאומי, תביעת מעסיק ותביעת הביטוח של הנפגע. לכל גוף אותו תובעים יש הליכי תביעה אופייניים, וחוקים וכללים משלו. חלק מתביעות אלו עשויות להתבצע במקביל אך חלקן דורשות החלטה איזה גוף לתבוע, ולשם כך חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות נזיקין בכלל ובתאונות עבודה בפרט. עורך הדין מכיר את נבכי החוק ויוכל להדריך את לקוחותיו לגבי הגוף שאותו כדאי להם לתבוע, על מנת להשיג את מרב הפיצויים עבור פגיעתם.

דוגמא לתביעת תאונת עבודה –  נזקי שמיעה

החוק קובע, כי עובד המוכיח שנגרם נזק לאוזנו הפנימית עקב חשיפה לרעש במקום העבודה, ושכתוצאה מכך הינו סובל מפגמים בשמיעה, זכאי לפיצויים בגין דיני תאונות עבודה תחת קטגוריית מחלת מקצוע. מחלת מקצוע המתבטאת בנזקי שמיעה דורשת הוכחה של חשיפה ממושכת לרעש ממוצע של שמונים וחמש דציבלים, וזאת בנוסף על חוות דעת רפואית הקובעת שנזקי השמיעה נגרמו עקב חשיפה לרעש. חשוב לציין שלא כל מחלה מוגדרת בחוק כמחלת מקצוע, וניתן להשתמש בעילה זו רק במידה וסוג הפגיעה משתייך לקטגוריה זו. עם זאת, במידה ובעיית השמיעה איננה עומדת בקריטריונים של מחלת עבודה ניתן לטעון לנזק שמקורו בקטגוריית מיקרוטארומה.

סיכום

תאונות עבודה יכולות לקרות לכל אחד ובכל מקום. התביעות בתחום זה הינן סבוכות וכפופות לתקנים ופרוטוקולים מפורטים אשר בהם התובע נדרש לעמוד על מנת שתביעתו תוכר. לשם כך חשוב להיעזר בשירותי עורך דין אשר מכיר תחום זה על בוריו, ויודע לבחור בדרך ההתנהלות הנכונה ביותר למקרה התביעה. כך יגדלו סיכויי הזכייה בפיצויים המגיעים לנפגע באופן ניכר.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום תאונות עבודה

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 20 בדצמבר 2019 בשעה 10:38

    אני חירש לחלוטין!!! לא יכול להרכיב מכשיר (יש לי 2), בשל טינטון. אינני שומע דבר. כל הזמן צועק! מדבר בקול רם מאוד! אשתי, שהא ניצולת שואה, ונכה 83%, מרכיבה אטמי אוזניים באופן קבוע.

    • 22 בדצמבר 2019 בשעה 13:34

      בריאות שלמה. מה שאלתך?

התגובה שלך