למרות הנכות הנפשית הנמוכה של התובע (5%), בית המשפט פסק פיצוי גבוה בשל הכאב והסבל שנגרמו לו. נקבע כי הידיעה שאדם חולה במחלה ממארת קשה היא ידיעה לא פשוטה, ולכן מצדיקה פסיקת פיצוי בגין כאב וסבל ברמה גבוהה יותר מהמקובל.
אחד החששות הגדולים ביותר של כל אדם הוא שרופא יודיע לו בפנים חמורות סבר כי הוא חולה בסרטן. לאחר הודעה כזו, התרחיש הטוב ביותר הוא שיתברר כי מדובר בטעות. עם זאת, גם במצב אידיאלי כזה, עצם ההודעה השגויה עשויה להותיר לאדם נזק נפשי. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפסק דין שניתן לפני מספר שבועות על ידי בית משפט השלום.
סיפור המעשה
התובע פנה לבית חולים הגליל בנהריה והתלונן על כאבי ראש וחולשה. בעת שחרורו נמסר לו כי קיים חשד לגידול בלבלב. בהמשך, פנה התובע לבדיקות נוספות בבית חולים רמב"ם. הרופא בבית חולים רמב"ם נכנס דרך המערכת הממוחשבת לסיכום אשפוז מעודכן, ומסר לתובע כי הוא סובל מסרטן מסוג לימפומה. התברר כי מספר ימים לאחר שחרור התובע מבית החולים בנהריה, הוזנה לתיקו בדיקה של אדם אחר, חולה סרטן לימפומה. בשל כך, עדכן בית החולים בנהריה את סיכום האשפוז, וכלל בו אבחנה כי התובע סובל מסרטן זה.
לטענת התובע, כאשר הרופא בבית חולים רמב"ם מסר לו כי הוא חולה בסרטן, הוא נכנס לפאניקה ולדיכאון. רק לאחר שערך בירורים מול רופא המשפחה עלה חשד כי מדובר בטעות, ורק לאחר מספר חודשים תיקן בית החולים את רשומותיו. התובע הגיש תביעת נזיקין בטענה לרשלנות רפואית כנגד בית החולים ומשרד הבריאות, בעלי בית החולים, בטענה כי התפתח אצלו פחדים וחרדות.
בית משפט השלום קיבל את התביעה
גובה הפיצוי הועמד על סך 90,000 ₪, וכן הוצאות משפט בשיעור של 20% (18,000 ₪).
בית החולים הפר את חובת הזהירות
נקבע כי אין ספק שבית החולים הפר את חובת הזהירות כלפי התובע, כאשר שורבבה לתיקו בדיקה של אדם אחר ונרשם כי הוא סובל מסרטן. עוד נקבע כי בית החולים הוסיף חטא על פשע, כאשר תצהיר מנהל המחלקה, שהוגש במסגרת כתב ההגנה, לא התייחס כלל לאמצעי הזהירות הננקטים למניעת טעויות מסוג זה. מכאן הסיק בית המשפט כי לא ננקטו אמצעי זהירות בתחום זה, ובכך התרשל בית החולים.
יש הבדל בין חשד לוודאות
הנתבעות טענו כי גם אם נגרם לתובע נזק נפשי, הוא לא קשור לטעות ברשומות, אלא לחשד לקיום סרטן הלבלב, שלגביו לא נטען כי הייתה התרשלות כלשהי.
בית המשפט דחה את הטענה וציין כי הטריגר למצוקה הנפשית היה בעת שנאמר לתובע כי הוא חולה בסרטן הלימפומה. נקבע כי יש לקבל את עדות התובע לגבי הטראומה שנגרמה לו עקב דברי הרופא בבית חולים רמב"ם, שהודיע לו בוודאות כי הוא סובל מסרטן מסוג לימפומה. לדברי בית המשפט, קודם לכן, כאשר היה רק חשד לקיום סרטן בלבלב, לא הגיב התובע כפי שהגיב כאשר נמסר לו בוודאות כי יש לו מחלה.
גובה הפיצוי הועמד על 90,000 ₪
לאחר עיון בכלל הממצאים וחוות הדעת הרפואיות, קבע בית המשפט לתובע נכות נמוכה בשיעור של 5% בגין בעיית הסתגלות. גובה הפיצוי הועמד על סך כולל של 90,000 ₪.
סכום של 60,000 ₪ מתוך הפיצוי ניתן בגין כאב וסבל. לעניין זה ציין בית המשפט כי הידיעה שאדם חולה במחלה ממארת קשה היא ידיעה לא פשוטה, במיוחד כאשר אדם כזה חש כי המוות מתקרב. לפיכך, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל על פי טבלאות נזיקיות רגילות, בהתבסס על הנכות הנמוכה שנותרה, ויש לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל מוגבר יותר מהמקובל.
כמו כן, נפסק לתובע סך של 25,000 ₪ בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד וסך של 5,000 ₪ בגין הוצאות טיפול רפואי.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
אבחון רפואי שגוי עלול לגרום לנזק פיזי, אך כפי שראינו, גם לנזק נפשי. על מנת לקבל פיצוי בגין נזק גופני או נפשי שנגרם עקב רשלנות הצוות הרפואי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך דין בעל ניסיון ומיומנות עשוי להשיג עבור לקוחותיו סכומי פיצוי גדולים במקרים המתאימים.
[ת"א 47578-08-19]