ריפוי מחלות תלוי לרוב גם במועד אבחונן. מועד אבחון המחלה יכול להיות אקוטי עבור המטופל, ולהשפיע באופן בלתי הפיך על סיכויי ההחלמה. לפיכך, במקרים בהם קיימת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון מחלה יכול להביא הדבר לנזקים גבוהים למטופל. על סוגיה זו והשלכתה על הזכות לפיצוי בכתבה זו.
איחור באבחון מחלות ו/או גידולים הינו סמן מעורר חשד לאפשרות קיומו של מעשה רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל, במיוחד כאשר מדובר במחלות קשות ו/או סופניות וגידולים ממאירים.
יסודות התביעה
הצלחה בתביעות בגין איחור באבחון מבוססות על התקיימות שני יסודות:
היסוד הראשון – הוא האם הרופא המאבחן נהג באופן סביר, כשם שרופא אחר היה נוהג. כלומר, האם הממצאים שהונחו בפניו של הרופא היו מספקים על מנת לעורר את חשדו בדבר מחלה או גידול מסוים, ולהפנות את המטופל לרופא מומחה או לבדיקות מתאימות. בין הממצאים ניתן למנות – היסטוריה תורשתית, ממצאי בדיקות מעבדה, בדיקה פיסיולוגית, תסמינים נוספים ועוד.
בית המשפט מתבסס על חוות דעת של מומחים בתחום הרלבנטי, ובודק האם הרופא המאבחן נהג כמקובל בתחום. במידה ובית המשפט ימצא, כי הרופא המטפל נקט בדרך הנופלת מהרף המקובל וחורגת מן הפרקטיקה הנהוגה, ימצא הרופא אחראי בעוולת רשלנות רפואית, והאחריות לפיצוי התובע תוטל עליו וו/או המוסד הרפואי המעסיק אותו.
היסוד השני – החשוב לשאלת גובה הפיצויים הינו, אילו הרופא היה מאבחן כיאות ופועל כנדרש, האם היה נחסך הנזק ? כלומר לא די באיחור של האבחון כדי לזכות בפיצויים, אלא יש להוכיח כי היה ניתן לבצע פעולות להקטנת הנזק.
שני היסודות הללו מצריכים מענה של רופא מומחה אובייקטיבי בתחום בו אירע הנזק, ולעיתים אף מספר חוות דעת שונות.
רשלנות רפואית הובילה לנזק
עיתוי גילוי מחלה קשה הינו בעל חשיבות עליונה בסיכויי ההחלמה, וגורם קריטי לנזקי גוף והתדרדרות של מצב בריאותי. התרשלות רופא באבחון מחלה או גידול בזמן המוקדם ביותר, אשר בעקבותיה נגרם לחולה נזק, יכולה להוות עילת תביעה. אבחון מחלה באיחור הינו קריטי בעיקר במקרים של גידולים ממאירים, גידולים שפירים, מחלות לב, ריאה וכדומה.
רשלנות שלא גרמה נזק של ממש
המטופל זכאי לפיצויים, גם אם תוצאות האיחור באבחון מחלות או גידולים לא הביאו לידי מוות או נכות מסוימת. שכן המטופל זכאי לקבל סעד בגין כל הנזקים שיכלו להימנע, כגון "כאב וסבל" בגין התארכות הטיפול, ופגיעות שנוצרו עקב התחלת הטיפול המאוחר במחלה או בגידול, שנגרמו עקב איחור באבחון מחלות או גידולים, ובמקרים הרלבנטיים אף שנות החיים, שקוצרו מתוחלת חייו המשוערת של החולה.
האם באמת ניתן לבסס תביעה על סמך חוות דעת ?
בית המשפט בוחן את התנהגות הרופא המואשם ברשלנות רפואית, ושיקול דעתו בקבלת החלטות ביחס לאמות המידה המקובלות בענף עיסוקו, ובהתאם לידע הרפואי שהיה קיים בתקופה בה ארע המקרה.
"כידוע הרופא האחרון הוא הרופא החכם מכולם" – הרופא אשר קיבל לידיו חוות דעת אחרות כבר פסל אפשרויות או שהאירו בפניו אפשרויות אחרת, לפיכך תביעה בגין אבחון לקוי או איחור באבחון, הינה תביעה מורכבת ביותר, הדורשת ידע וניסיון רפואי, לצד ידע וניסיון משפטי.
על כן, מומלץ לפנות לעורך דין, המנוסה בתחום ברגע התעוררות החשד, כי התרחשה רשלנות רפואית.
מבקש יעוץ
נשמח לנסות לסייע ולעזור. אנא השאר פניה מסודרת.
מדובר באבחון מאוחר של גידול סרטני בשד השמאלי. כתוצאה ישנם מספר השלכות. מבקשת לקבל ייעוץ על הגשת התביעה.
דינה היקרה, נשמח לנסות לסייע ולעזור. אנא פני אלינו בהודעה אישית. באפשרותך אף לפתוח דיון בפורום אתרנו. אנו כאן לרשותך לכל שאלה. שנה טובה.