רשלנות באבחון אפנדיציטיס בילדה בת 9

בית המשפט קבע שבית החולים סורוקה התרשל בכל הקשר לאבחון אפנדיציטיס (דלקת בתוספתן) בילדה בת 9, וכי עליו לפצותה על כך.

איחור באבחון אפנדציט

כידוע, אפנדיציטיס הינה דלקת ששכיחה במיוחד בגילאים הצעירים של תקופת הילדות וההתבגרות. לא קל לאבחן דלקת זו, מאחר שתסמיניה, שכוללים בעיקרם כאבי בטן, חום גבוה, הקאות, שלשולים, ועוד, מאפיינים גם מחלות בטן אחרות, אולם עדיין חשוב מאד כמובן לאבחן אותם בהקדם, מאחר שמדובר במחלה שהטיפול בשלב האקוטי שלה כבר מחייב עריכת ניתוח מיידי לצורך הסרת התוספתן.

בשנת 2005 הובאה ילדה בת 9 ע"י הוריה לחדר המיון של בית החולים ברזילי באשקלון, בשל כאבי בטן חזקים, הקאות, ושלשולים שבהם לקתה. הילדה אובחנה עם חשד לדלקת במעי, ושוחררה לביתה עם הוראות להמשך מעקב.

מצבה של הילדה החמיר והיא החלה לפתח חום גבוה. כעבור שלושה ימים היא הובאה ע"י הוריה לחדר המיון של בית החולים סורוקה בבאר שבע. אולם, למרות שממצאי ספירת הדם שבוצעה לה בסורוקה היו גבוהים, הוחלט לשחרר אותה לביתה בצירוף הוראה לחזור לסורוקה במקרה של החמרה, וזאת מאחר שלא נמצאו ממצאים פתולוגיים בצילומי החזה והבטן שלה.

מצבה של הילדה המשיך להחמיר, וכעבור ארבעה ימים היא שוב הובאה לבית החולים סורוקה, שם הוחלט הפעם לאשפז אותה. למחרת היא אובחנה עם דלקת בתוספתן, ועברה ניתוח בטן פתוח לכריתתו.

בשנת 2018, כעבור 13 שנים, כאשר הילדה הגיעה לגיל 22, היא הגישה עם הוריה תביעת רשלנות רפואית כנגד שני בתי החולים, וליתר דיוק, כנגד המדינה (כבעלים של ביה"ח ברזילי), וקופ"ח כללית (כבעלים של ביה"ח סורוקה). לטענתם, שני בתי החולים התרשלו בכל הקשור לאבחון הדלקת בתוספתן בה לקתה התובעת, דבר שאילץ אותה בדיעבד לעבור ניתוח בטן פתוח, שהותיר אצלה צלקת מכאיבה ומכוערת באורך של 10 ס"מ מעל לטבור ומתחתיו.

להגנתם טענו הנתבעים שהם לא התרשלו, וכי האבחונים שלהם היו נכונים ביחס למצבה של הילדה.

ברזילי התרשל באבחון אך התרשלותו לא גרמה לנזק

בהסתמך על העדויות שהוגשו בתיק, לרבות עדויות הרופאים שטיפלו בתובעת וחוות הדעת הרפואיות, קבע בית המשפט שבית החולים ברזילי אכן התרשל בכל הקשור לאבחון הדלקת בתוספתן של התובעת, וזאת מאחר שהוא גבה ממנה ומהוריה אנמנזה לקויה, לא ביצע בדיקות קליניות שמכוונות לשלילת דלקת בתוספתן ולעריכת אבחנה מבדלת (לרבות בדיקת שתן וצואה, בדיקת לוע, בדיקת גירוי מיניגיאלי), וכן לא זימן את הילדה לביצוע בדיקה חוזרת למחרת.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע שלמרות שברזילי התרשל כאמור, אין קשר סיבתי בין ההתרשלות שלו לנזק שנגרם לתובעת, דהיינו, הצורך בניתוח בטן פתוח שהיא נאלצה לעבור בשל הדלקת, מאחר שבמועד הגעתה של התובעת לברזילי לא היו לה מספיק תסמינים שהיו יכולים להעלות אבחנה מבדלת של דלקת התוספתן. שכן, סביר להניח שגם הבדיקות שלא בוצעו לה לא היו מגלים את הדלקת באותה עת. בנוסף, לא היה לה חום, שהינו אחד מתסמיניה העיקריים של דלקת התוספתן, וגם אם ברזילי היה מזמן אותה להגיע לבדיקה חוזרת למחרת, לא ניתן היה לאבחן את הדלקת, מאחר שגם למחרת עדיין לא היה לה חום, אלא רק כעבור מספר ימים, כשהיא הגיעה לראשונה לסורוקה.

סורוקה התרשל באבחון והתרשלותו גרמה לנזק

גם לגבי סורוקה קבע בית המשפט שהוא התרשל באבחון הדלקת בתוספתן, וזאת כאשר היא הגיעה אליו בפעם הראשונה. בית המשפט קבע שרופאי חדר המיון של בית החולים לא הפעילו שיקול דעת סביר והתרשלו בכך שהם בחרו לשחרר את התובעת לביתה למרות שהיא כבר סבלה גם מחום גבוה, ולמרות שהשילוב של חום גבוה עם ספירת דם גבוהה מאד וכאבי בטן נחשב לאחד מסימני הזיהוי הראשונים של דלקת התוספתן.

עוד נקבע שמאחר שבית החולים סורוקה התרשל בפעם הראשונה שהתובעת הגיעה אליו, ולא בירר כראוי את מצבה באותה עת, נגרם לתובעת נזק ראייתי לגבי ההוכחה של מה היה מצבה באותו יום, וכפועל יוצא מכך כיצד ניתן היה לטפל בה באותו יום: האם באמצעות מתן אנטיביוטיקה בלבד או ניתוח בגישת לפרוסקופיה (שנחשב לניתוח הרבה פחות פולשני) או באמצעות ניתוח בטן פתוח, כפי שבוצע בה בפועל. בשל מחדל זה, עבר לבית החולים הנטל להוכיח שהתובעת הייתה אכן אמורה לעבור ניתוח בטן פתוח, מה שלא נעשה על ידו.

בהתאם לכך נקבע שקיים קשר סיבתי בין התרשלות סורוקה באבחון דלקת התוספתן בפעם הראשונה שהתובעת הגיעה אליו לבין הצורך בניתוח בטן פתוח שנעשה בה.

כלומר, בעוד שבית המשפט קבע ששני בתי החולים – ברזילי וסורוקה – התרשלו לגבי אבחון הדלקת בתוספתן של הילדה, הוא קבע שהקשר הסיבתי בין התרשלות זו לנזק שנגרם לתובעת מתקיים רק לגבי סורוקה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

היקף הנזק בעקבות ההתרשלות לגבי האבחון

בית המשפט קיבל את טענת התובעת לפיה הניתוח הפתוח הותיר בה צלקת מכערת, אך דחה את טענתה לגבי היותה גם מכאיבה, ופסק לה נכות רפואית בשיעור של 10% בגינה.

בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה כנגד קופ"ח כללית בהיותה הבעלים של בית החולים סורוקה, ופסק לתובעת פיצויים בסך כולל של 108,000 ₪, וזאת בגין כאב וסבל – 100,000 ₪, ועזרת צד ג', 8,000 ₪. למעשה, בית המשפט קבע לתובעת סך של 10,000 ₪ בגין עזרת צד ג', שניתנה על ידי הוריה של התובעת, אולם הוא ניכה ממנה 20% בשל האשם התורם שלהם, מאחר שהם המתינו ארבעה ימים עד שהם החזירו אותה לסורוקה למרות שמצבה החמיר.

בנוסף חייב בית המשפט את קופ"ח כללית לשלם שכ"ט עו"ד בסך של 25,300 ₪ והוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

קופ"ח כללית חוייבה גם לשלם למדינה, במקום התובעת, הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪ בעקבות דחיית תביעתה נגד ביה"ח ברזילי, וזאת מאחר שהתביעה כנגד סורוקה התקבלה, בעוד שבית המשפט לא שוכנע שלא היה מקום להגיש את התביעה גם כנגד ברזילי.

[ת"א (בת ים) 73742-01-18 פלונים נ' משרד הבריאות]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך