השימוטו

לא רבים מכירים את המחלה, אך מדובר במחלה קשה מאוד בעטיה מוגשות לא מעט תביעות רשלנות רפואית. על המחלה והתביעות השונות בעטיה בכתבה המלאה.

דוקטור האקארו השימוטו זכה לכבוד בכך ששמה של מחלה נקרא על שמו (על אף שיש כאלה שיפקפקו בכבוד זה). מחלת ההשימוטו, אותה גילה לראשונה אותו רופא בתחילת המאה העשרים, מוכרת להדיוט כמחלת בלוטת התריס. באופן כללי, מדובר במחלה שמתחילה בכך שבלוטת התריס גדלה מעבר לגודלה הטבעי והדבר גורם להריסת התאים המייצרים את ההורמונים בגוף.

 

כיום, למרבה הצער, אין עדיין פתרון למחלה, אך קיים טיפול תרופתי מונע היכול למזער את נזקיה. על כן, לאיבחון המחלה, מוקדם ככל האפשר, ישנה חשיבות רבה.
זה המקום לציין כי תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בשל איחור במחלת השימוטו או טיפול לקוי הגורם לנזק בבלוטת התריס. הדבר שכיח בעיקר אצל נשים שעברו ניתוח פלסטי בחזה, במסגרתו הושתלו לחזה שתלי סיליקון. במקרים לא מעטים, בריחה של סיליקון גורמת לדלקת בבלוטת התריס ובהמשך לכך – למחלת ההשימוטו חשוכת המרפא, כמפורט לעיל. לאחרונה, ככל שניתוחי השתלת הסיליקון הפכו לשכיחים יותר בקרב אוכלוסיית הנשים, החלו בתי המשפט לעסוק ביותר תביעות רשלנות רפואית עקב מחלת השימוטו.
הלכה פסוקה היא שכאשר מדובר בניתוח שאינו נחוץ לשם מניעת מחלה אצל המוטפל או טיפול דחוף אחר בו, הרי שבין הרופא המטפל למטופל קיימת חובת זהירות מוגברת מהרגיל. הווה אומר, חובת הגילוי המוטלת על הרופא בניתוחים פלסטיים הינה מוגברת, כמו גם הדרישה כי תינתן הסכמתו מדעת של המטופל לסוג הטיפול.
בהמשך לאמור לעיל, על הרופא המנתח לפרוס בפני המטופל, עובר לניתוח הפלסטי, את כל ההסברים והמידע הנחוץ לסוג הניתוח, כמו גם על הסיכונים הכרוכים בניתוח, כגון בדוגמא לעיל האפשרות של בריחת סיליקון וההשלכות הכרוניות שיש לכך. לאחר ששטח בפני אותו מטופל את כל האינפורמציה הדרושה לסוג הטיפול, כמו גם לסוגי טיפול אחרים שניתן לבצע, על הרופא לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לניתוח.
במקרים בהם הרופא לא נהג על פי הכללים המנויים לעיל והאישה המנותחת חווה בריחת סיליקון מהשתלים שהושתלו לה, דבר הגורם לנזק בלתי הפיך לבלוטת התריס שלה, הרי שקמה לה עילת תביעה של רשלנות רפואית וסביר להניח כי בית המשפט יכיר בעובדה שהרופא התרשל במילוי תפקידו ולו בגלל העובדה שהפר את חובת הגילוי המוטלת עליו ו/או לא קיבל את הסכמתה המלאה של המטופלת לניתוח.
לא זו אף זו, ישנם מצבים בהם ניתן לראות כי התאריך שבו חתמה המנותחת על טופס ההסכמה הוא התאריך בו בוצע הניתוח הרשלני. באותם מצבים, כאמור, ייטה בית משפט להכיר ברשלנות הרפואית, שכן על פי הראיה האמורה ברי כי לא ניתן למטופלת מספיק זמן על מנת שתגיע להסכמה מושכלת לניתוח.
על כל מטופלת הסובלת מתפקוד לקוי בבלוטת התריס, כתוצאה מניתוח רשלני או כל סיבה אחרת, לפנות לעורך דין המתמחה בהליכים של תביעות רשלנות רפואית, על מנת שתוגש תביעה מפורטת, אשר תימנה את כל נזקיה של המטופלת ותפרט את ההתנהגות הרשלנית מצידו של הרופא. עורך דין מיומן ומנוסה יתמוך את כתב התביעה בחוות דעת של רופא מומחה למחלות בלוטת התריס, אשר יפרט את סוג הנזקים שנגרמו למטופלת ויצביע על כך שרשלנותו הרפואית מצידו של הרופא היא זו שהביאה לנזקים אלו.