איחור באבחון כולסטאטומה

רשלנות רפואית באבחון זיכתה את חן בפיצוי ע"ס מיליון וחצי שקלים. קראו את המאמר המלא, על מנת לבחון האם גם אתם זכאים לפיצוי.

ניתוח כולסטאטומה

חן נולדה בשנת 1981, והחל מגיל 4 ובמשך 9 שנים ארוכות, היא סבלה מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות. באותן שנים, טופלה חן במרפאה של קופת חולים כללית ובבית חולים שבבעלות הקופה. מתוך הבדיקות הרבות שעברה חן, עלה כי הוא סובלת מבעיות שונות באוזניה. כך, נמצא כי היא סובלת מליקוי שמיעתי, מנוזלים באוזן, מנקב בעור התוף ומדלקת כרונית. באחת הפעמים היא אף הופנתה לעבור ניתוח לסגירת הנקב בעור התוף על ידי הכנסת צינורית.

נגרם לכם נזק בטיפול רפואי? התייעצו עם עורכי הדין בעמוד פורום רשלנות רפואית

נותרה עם שיתוק בפנים בשל אבחון מאוחר

לבסוף, בשנת 1994, עברה חן בדיקה בהרדמה כללית, ובבדיקה זו נתגלה, כי באוזנה של חן ישנה רקמה הורסת עצם, תופעה המכונה כולסטאטומה. לאחר גילוי הבעיה, נזקקה חן לעבור ניתוח, בו נתגלה חומרת המצב. במהלך הניתוח, סולקה כולסטאטומה שהייתה דבוקה לעצב הפנים של חן על ידי גירוד בכפית, ולאחר הניתוח, נותרה חן עם שיתוק חלקי בעצב הפנים.

מטעם התביעה נטען, כי הרופאים התרשלו באבחון הכולסטאטומה, והאבחון המאוחר אפשר לה להתפשט ולהגיע לקרבת עצב הפנים. מעבר לכך נטען, כי הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי באופן ביצוע הניתוח, שכן צריך היה לבצע את הסרת כהולסטאטומה באמצעות מקדחת יהלום ולא באמצעות כפית. לבסוף נטען, כי להוריה של חן לא נמסר כל המידע הדרוש לקראת הניתוח, ובכלל זאת הסיכונים הכרוכים בו, ועל כן, הסכמתם לניתוח לא הייתה הסכמה מדעת, כפי הנדרש בחוק ובפסיקה.

לאור כל זאת, טענת התביעה היא, כי רשלנותו הרפואית של הצוות הרפואי, גרמה לפגיעה בעצב הפנים של חן, פגיעה המשליכה גם על התחום הנפשי והתעסוקתי, שכן לאור מראה פניה, מתקשה חן ליצור קשרים עם גברים, ואף נאלצת להחליף מקומות עבודה תדיר.

מנגד, טענה קופת החולים, כי הטיפול שקיבלה חן היה ללא דופי, והנזקים מהם היא סובלת, אינם תוצאה של רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, כי אם תוצאה של המחלה עצמה. כך, האבחון נעשה בזמן סביר, והניתוח בוצע בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, תוך שימוש במיומנות מקצועית מעל ומעבר. קופת החולים אף טוענת, שהסיכונים וכלל המידע הדרוש נמסר להוריה של חן בטרם הניתוח.

בית המשפט הגיע למסקנה כי הכולסטאטומה אובחנה לראשונה רק בשנת 1994, אחרי תשע שנים ארוכות, מלאות בבעיות, ואף זאת, רק לאחר שחן עברה בדיקה בהרדמה מלאה. לאחר בחינת חוות דעת המומחים, קבע בית המשפט, כי הסימפטומים מהם סבלה חן, היו צריכים לעורר את רופאיה לחשוב על אפשרות כי היא סובלת מכולסטאטומה, ומשלא עשו כן, התרשלו הרופאים בטיפול בחן. בית המשפט אף סבר, כי גילוי מוקדם של הכולסטאטומה, היה מונע את הנזקים מהם סובלת חן.

לאור זאת, קבע בית המשפט, כי על קופת החולים לפצות את חן בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, הוצאות עזרה, הוצאות טיפולים פסיכולוגיים, פגיעה באוטונומיה ועוד. כל זאת בסכום של כ-1.5 מליון ש"ח.

[ת"א (פ"ת) 11471-11-09: וולף ואח' נ' שירותי בריאות כללית]