בצילום חזה של יולדת התגלה ממצא מחשיד, אך הצוות לא התעכב משום שבחן רק אם נגרם תסחיף ריאה. שנתיים אחרי כשהיא כבר בהיריון שני אובחנה בסרטן ששלח גרורות למוח, תביעת הרשלנות הרפואית הגיעה לפתחו של בית משפט השלום.
אבחון מוקדם הוא לא פעם מה שעושה את ההבדל כשמדובר במחלות קשות ובוודאי בכל הנוגע לסרטן, שכן הוא המפתח לסיכויים גבוהים יותר להחלמה. לכן יש לבצע בדיקות תקופתיות בהתאם לגיל, מצב פיזי והיסטוריה משפחתית וכמובן להתייחס ברצינות לכל תסמין מחשיד. לערנות הצוות הרפואי או הרופא המטפל יש חשיבות רבה, אם במתן טיפול הולם, בהפניית המטופל לרופא הרלוונטי לשם המשך הבירור, פיענוח נכון של ממצאים, יש חשיבות עצומה.
במקרה שלפנינו במהלך לידה ראשונה עברה היולדת צילום רנטגן של בית החזה כדי לשלול תסחיף ריאה, זה אכן נשלל אך ממצא מדאיג אחר שאמור היה לתפוס את תשומת ליבם של הרופאים עבר מתחת לרדאר. כעבור שנתיים הרתה המטופלת שוב, במהלך ההיריון החלה לסבול משיתוק בגופה. היא אובחנה עם סרטן ששלח גרורות למוחה ושנה לאחר לידת בנה השני היא נפטרה למצער מסרטן. בית המשפט נדרש לקבוע אם ההתעלמות מהממצא בצילום היווה רשלנות שגרמה לאבדן סיכויי ההחלמה של האישה.
איחור באבחון מחלת הסרטן ותביעות רשלנות – מה כדאי לדעת?
כאמור ככל שאבחון מבוצע מוקדם יותר כך שיעור הריפוי גבוה יותר, לכן לכל פרט יש חשיבות מרובה וערנות המטופל כמו גם הרופא חיוניות. רשלנות רפואית הנוגעת לסרטן יכולה להתבטא באופנים שונים, אך אין ספק כי איחור באבחון הוא אחד הקשים שבהם. סימפטומים, קיומם של גורמי סיכון, היסטוריה משפחתי של סרטן, כל אלה צריכים ללכוד את תשומת לבו של הרופא הסביר, בעיקר כאשר המודעת לחשיבות כל כך גבוהה. במקרה שעולה החשד לאיחור באבחון, הרי שמעבר להוכחת הרשלנות והוכחת הנזק יש גם להראות קשר ברור ביניהם כדי לקבוע רשלנות ולזכות את התובע בפיצוי המגיע לו.
במקרה שלפנינו בית המשפט נדרש לפסוק האם הממצא החשוד שהתגלה בצילום הרנטגן של היולדת היה צריך להביא אותם להפנות את תשומת ליבה של היולדת ולהמליץ על המשך מעקב לטובת אבחון או שלילה ואם התעלמותם ממנו היא בגדר התעלמות מממצא מחשיד. חשוב לציין שלא פעם במקרים של סרטן ריאות, בוודאי בשלב ההתחלתי לא יחוש החולה בתסמינים כלשהם ולכן כל ממצא שיש בו כדי לעורר דאגה צריך להוביל להמשך אבחון כחלק מחובת הזהירות המוטלת על צוות רפואי.
צילום החזה העלה חשד לגידול בריאה והצוות לא הפנה להמשך בירור
מקריאת פסק הדין עולה כי לאחר לידת בתה במחלקת היולדת של בית החולים לניאדו, החלה היולדת לסבול מדימומים וקשיי נשימה. עקב מצבה, החליט הצוות הרפואי המטפל לערוך מספר בדיקות וביניהן צילום חזה באמצעות מכונת רנטגן ניידת על מנת לשלול תסחיף בריאות. בסופו של דבר מצבה התייצב והיא שוחררה לביתה יחד עם התינוקת. לאחר שנתיים נכנסה שוב האישה להיריון, אלא שבמהלך ההיריון החלה לסבול משיתוק בפלג גופה הימני. היא נשלחה על ידי הרופא המטפל למספר בדיקות ולאחריהן אובחנה בסרטן גרורתי שהגיעה עד למוחה.
היא החלה בטיפולים אולם כשנה לאחר לידת בנה השני היא נפטרה מהמחלה. יורשיה החליטו לתבוע את בית החולים בטענה כי האיחור המשמעותי בגילוי המחלה נבע באופן ישיר מהתעלמותם מהממצא המחשיד שהתגלה בצילום בית החזה שנעשה לה בבית החולים אחרי לידת בתה. לטענת יורשיה, התובעים, המגובה מצילום החזה, שהעתק שלו הוגש לבית המשפט משלא נמצא המקור, שנעשה לאחר הלידה, כבר במועד הצילום ניתן היה להבחין שלביו הראשונים של הגידול. בשלב זה היו סיכויי ההחלמה של המנוחה היו גבוהים הרבה יותר. התרשלות הרופאים באבחון, או בהמלצה להמשך אבחון, גרמה לטענת התביעה לאובדן סיכויי ההחלמה של האישה ולמותה בטרם עת.
בית החולים טען כי אין מדובר ברשלנות רפואית באבחון משום שמטרת הצילום היתה שלילת תסחיף ריאה לאחר לידה וזה מה שבחנו הרופאים ולא היתה מוטלת עליהם חובה לערוך בירור נוסף או להפנות להמשך בירור. ודוק, טען בית החולים כי צילום הרנטגן אינו מעלה ממצא מחשיד שבגינו צריך היה הצוות הרפואי לפעול אחרת ולשלוח להמשך בירור.
התעלמות הרופאים מהממצא הורידה את סיכויי ההחלמה ב-47%
אם ניתן לצמצם את הסוגיות המרכזיות שעמדו בפני בית המשפט בדיון במקרה זה, הרי שניתן לציין שתיים עיקריות: האם צילום הרנטגן שנערך בסמוך ללידה מעיד על קיומו של גידול או על חשש לקיומו ואם כן, האם על הצוות הרפואי היתה מוטלת החובה להעביר את הצילום להמשך בירור.
מחוות הדעת שהוגשו על ידי שני הצדדים עולה כי אין עוררין באשר לקיומו של צל חשוד הצמוד לריאה, המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן הפרשנות של הממצא. לטענת יורשי המנוחה, כלומר התביעה, הממצא חייב המשך בירור ולכן כחלק מחובת הזהירות המוטלת על הצוות הרפואי, היה עליהם להפנות את האישה להמשך בירור ולא להתעלם מהממצא. לטענת בית החולים, משום שמטרת הצילום היתה שלילת תסחיף ריאה בחנו הרופאים את הצילום לפי הקריטריונים הנהוגים ולא היתה להם סיבה להתייחס לממצא שממילא אינו חד משמעי.
בית המשפט קבע כי לאור העדויות הממצא של צילום הרנטגן היה צריך לעורר את החשד לגידול סרטני. משכך פסק בית המשפט כי בהתעלמות מהממצא היא לא אחרת מאשר הפרת חובת הזהירות המוטלת על הצוות הרפואי ומהווה רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול סרטני. בית המשפט עבר לאמדן הנזק ופסק כי האיחור באבחון גרע 47% מסיכויי החלמתה של המנוחה ופסק פיצוי לטובת התובעים.
[תא (ראשל"צ) 3350-07 עזבון המנוחה לריסה לינדבור ז"ל נ' בית החולים לניאדו]