שלוש שנות טיפול בסרטן ללא צורך

יכולים לדמיין מצב שבו אדם מאובחן בסרטן הלבלב בטעות ומטופל בהתאם במשך שלוש שנים? בית המשפט נדרש להחליט אם הייתה טעות טרגית באבחון או שמא רשלנות רפואית.

טעות באבחון סרטן

בציבור נהוג להתייחס למשפחת מחלות הסרטן כמחלה אחת, אך למעשה זהו שם משפחה של לא מעט מחלות שדרגת חומרתן משתנה. סרטן הלבלב הוא אחד מגידולי הסרטן הנפוצים והוא נחשב לסוג סרטן קשה לאבחון. במחלה, בה חשיבות האבחון המוקדם היא קריטית, הקושי באבחון עלול לסכן חיים, אם לוקחים בחשבון גם את הקושי בטיפול, הרי שהבעיה אפילו מתעצמת וכל ניסיון להסביר את חשיבות הזהירות והיסודיות באבחון לא יוכל להדגיש מספיק. לכן ולמרות שחובת הזהירות מוטלת עליהם מתוקף תפקידם, במקרים של אבחון מסובך על הרופא לנקוט משנה זהירות משום שכל טעות משמעה איכות חייו ובריאותו של המטופל.

סרטן הלבלב והקושי באבחון

בחלל הבטן, בין התריסריון לטחול ומאחורי הקיבה, נמצאת בלוטה חשובה לוויסות תהליך המטבוליזם, אנזימים והורמונים, בעיקר אינסולין, בגוף ושמה הלבלב. בלבלב שלושה חלקים: ראש, גוף וזנב. ישנם כמה עשרות של סוגי סרטן שעלולים להתפתח בלבלב ולרוב בשלביהן הראשונים הם נטולי תסמינים. הבעיה העיקרית היא שקשה מאוד לאבחן אותו ולכן מרבית המאובחנים מתגלים בשלב שהסרטן גרורתי, כלומר שלח גרורות גם לרקמות אחרות, סמוכות או רחוקות.

תסמינים המאפיינים את סרטן הלבלב אינם ייחודיים ולא פעם מאפיינים מספר מחלות אחרות, בין התסמינים ניתן למנות: כאבי בטן עליונה, כאבי גב, הצהבת העיניים או העור, ירידה לא מוסברת במשקל, בחילות, הקאות, אבדן תיאבון, עייפות, מצב רוח ירוד, עייפות ועוד. לרוב האבחון מתחיל בפניה לרופא המשפחה, בהתאם לתוצאות ראשוניות של בדיקות דם ושתן יוחלט אם להעביר להמשך בדיקות או לייעוץ רופא מומחה.

כדי לאבחן סרטן בלבלב לרוב ייעשו בדיקות דם מיוחדות לבחינת רמות הבילירובין ולמציאת חלבונים בשם CEA או 19-9-CA, שהם לרוב אינדיקטורים, סמנים, לקיומו של גידול. כמו כן ידרשו בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד, CT או MRI, במקרה של חשד לגידול יש לערוך ביופסיה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח אנדוסקופי או לפרוסקופי ובמקרים בהם האבחון קשה במיוחד ייתכן שיהיה צורך בניתוח הכולל את פתיחת הבטן.

הטיפול בסרטן הלבלב תלוי במצבו הרפואי של המטופל וכמובן גם במיקום הגידול בלבלב, גודלו ומהירות התפשטותו. בשלביו הראשונים, כל עוד הסרטן לא שלח גרורות, לרוב מומלץ ניתוח כריתה, אם חלקית או מלאה של הלבלב, כמו כן ובהתאם למצב והחלטת הרופא מוצעים גם טיפולי כימותרפיה וקרינה או טיפולים משולבים.

מקרה של אבן בכיס המרה אובחן בטעות כסרטן בלבלב

יהודה חזני היה בן 70 כאשר אושפז בבית החולים הלל יפה בחדרה בשל צהבת חסימתית, מחלה שמתעוררת לרוב במקרים של גידול, אך גם בשל פגיעות אחרות בדרכי המרה, כמו מחלה זיהומית או נזק תרופתי ועוד. במהלך הניתוח, התגלה על ידי ד"ר אסא גוש בחלק העליון של הלבלב, המכונה ראש. מישוש הגוש, ספירת דם של כדוריות לבנות ורמת אנזים דיאסטיז, הביאו את הרופא לאבחן את מר חזני כסובל מסרטן בלבלב. לטענת הרופא לא נעשתה ביופסיה משום שזו היתה מאריכה את זמן הניתוח ועשויה הייתה לסכן את חיי המטופל. במשך שלוש שנים קיבל טיפול לסרטן, חייו השתנו והוא עבר מסכת של ייסורי נפש לאור האבחנה, אולם במהלך אשפוז בבית חולים לניאדו בנתניה, נשללה אבחנת הסרטן והוא אובחן עם אבן בכיס המרה. האבחנה הלקויה והסבל שנגרם לו בעקבותיה גרמו למר חזני לתבוע את הרופא המאבחן, ד"ר אסא, תביעת רשלנות רפואית באבחון. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים.

בין חשש לסרטן ובין אבחון בסרטן: הבדל של שמים וארץ

חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, ד"ר שמידט, נדחתה בתוקף על ידי ד"ר אסא, הנתבע במקרה זה, שהגן על האבחון בהינתן פרטי המקרה הספציפיים. במחלוקות מקצועיות בסוגיות רפאיות נוטה בית המשפט למנות מומחה מטעמו ופרופ' ריבקינד מונה כמומחה מטעמו. חוות דעת המומחה מטעם התובע, ד"ר שמידט, וחוות דעתו של מומחה בית המשפט פרופ' ריבקינד תאמו. לאור פרטי המקרה, שני המומחים טענו כי אופן ההגעה לאבחנה היה לקוי ואינו עומד בסטנדרט הרפואי הסביר, בוודאי במקרה רגיש כל כך וקשה לאבחנה כמו סרטן הלבלב. שני המומחים הסכימו כי לא ידוע, עד לאותה תקופה יש לציין משום שמאז חלו לא מעט שינויים בתחום, של היעלמות גידול סרטני בלבלב מעצמו. שני המומחים גם הסכימו כי ללא בדיקת רקמות ומציאת רקמות ממאירות, קשה להבחין בין דלקת בלבלב ובין גידול סרטני. יתרה, מומחה התביעה, ד"ר שמידט, טען כי במקרה שלא הוכח קיומה של רקמה ממאירה באמצעות ביופסיה לא ניתן לקבוע בוודאות, כפי שעשה ד"ר אסא, כי המטופל סובל מסרטן, אלא רק כי קיים חשש לגידול סרטני בלבלב.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

האם האבחון השגוי היה מחויב המציאות או שמא בגדר הפרת חובת הזהירות?

בית המשפט נדרש לבחון, בהתאם לפרוטוקול הטיפול המקובל, אם אפשר היה למנוע את האבחון השגוי והאם הופרה חובת הזהירות בה מחויב ד"ר אסא מתוקף תפקידו ומערכת היחסים שלו עם המטופל. פרופ' ריבקינד, מומחה בית המשפט, לוקח את הקושי באבחון אולם טוען כי מעבר לחובה של לקיחת דגימה לביופסיה, במקרים בהם קיים קושי אובייקטיבי, עדיין ישנן מספר בדיקות שחובה על הרופא לבצע בטרם אבחון, כמו אולטרסאונד ו-PCRE, עוד בטרם הכניסה לניתוח. העובדה שד"ר אסא לא חשד כי הגוש המדובר עשוי להיות אבן, אך אין בזה די כדי לאבחן מטופל בסרטן. במילים אחרות, על הרופא הסביר היה לבצע אבחנה מבדלת בטרם הקביעה החד משמעית שקיים גידול סרטני. שני המומחים, הן מומחה בית המשפט והן המומחה מטעם התביעה, הסכימו גם כי היעלמות הסרטן וקיומה של האבן שהתגלתה בניתוח השני שנערך בלניאדו, מלמדים כי המחלה ממנה סבל מר חזני מלכתחילה הייתה אבנים בכיס המרה. לכן ולאור העובדה שתקופה זו הבדיקות המבדלות היו חלק מהפרוטוקול הרפואי, הרי שאי ביצוען ומתן אבחנה חד – משמעית אינם מתיישרים עם הפעולות שכל רופא סביר היה צריך לנקוט בהן טרום אבחון. האבחנה הלקויה למעשה גרמה לכך שמר חזני לא קיבל טיפול למצב ממנו סבל בפועל – אבנים בכיס המרה, עובדה זו נתמכת בעובדה שלאחר ניתוח הסרת אבני המרה, חזר מר חזני לבריאות תקינה. שני המומחים טענו כי לו היו מתבצעות הבדיקות כפי שנדרש, שנות הסבל של מר חזני היו נמנעות.

טיפול רפואי הולם היה מונע את האבחון השגוי

סרטן הוא מחלה שעבור רבים היא בעלת משמעויות מפחידות וקטלניות, שכן היא אחד מהגורמים העיקריים לתמותה בעולם כולו. אבחון בסרטן הוא אינו דבר פשוט ויש לו לא מעט השלכות נפשיות על המטופל ואף פגיעה ממשית באיכות חייו. מומחה בית המשפט, פרופ' ריבקינד אף מציין בחוות דעתו כי מסירת אבחון כזו יכולה לעיתים להביא אנשים גם למצבים של אבדנות ולכן יש למסור אבחנה כזו, בוודאי קביעה וודאית, רק אחרי שהוכח כי אכן זה המצב. במקרה של מר חזני לא רק שלא היתה אבחנה מבוססת, הוא נשלח לטיפול כימותרפי, שיש לו לא מעט השלכות שליליות על איכות החיים ומצבו הבריאותי, הגופני והנפשי של המטופל. לאור חוות הדעת, פסק בית המשפט כי ד"ר אסא לא הצליח להרים את נטל ההוכחה ולא הוכיח שפעל נכון בנסיבות. בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובע וקבע את סכום הפיצוי על סך כ-250 אלף שקלים.

[ת"א (שלום ירושלים) 3799/91 יהודה חזני נ' ד"ר אסא]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך