רשלנות רפואית פרוסטטה

מהי מחלת הפרוסטה ומהן המקרים השכיחים להגשת תביעות בגין טיפול לקוי בה ? על נושא זה בכתבה הבאה, לרבות דוגמא מן הפסיקה

הפרוסטטה היא בלוטת הערמונית, הנמצאת במערכת הרבייה של כל הגברים. לבלוטה זו יש תפקיד מהותי בפוריותו של הגבר, היות והיא אחראית על הפרשת נוזל הערמונית שהינו חלק עיקרי בנוזל הזרע של הגבר ותפקידו הוא להגן על תאי הזרע. מדובר באחד האיזורים השכיחים להתפתחותם של גידולים סרטניים ועל כן חלק לא מבוטל של תביעות רשלנות רפואית פרוסטטה עוסקות בניתוחים להסרת הגידול.
יחד עם זאת תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות עקב סרטן הערמונית (פרוסטטה) בגין אבחון מאוחר שהינו אקוטי דווקא במחלה זו העשויה לתקוף בצורה אגרסיבית בהיעדר טיפול מתאים. לפיכך, לאיבחון המחלה בזמן, מעקב וטיפול רפואי הולם ישנה חשיבות רבה.
הסיבות והטעמים הנפוצים להגשת תביעות רשלנות רפואית פרוסטטה:
– אבחון שגוי של מצבו הרפואי המטופל
– איחור באבחון מחלת הפרוסטטה
– אי ביצוע בדיוקת אשר נועדו לאבחן כראוי ובזמן את המחלה
– מתן טיפול רפואי שאינו הולם את מצבו הרפואי של המטופל הסובל מהמחלה
– התרשלות בביצוע ניתוח לכריתת הגידול

נגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול רשלני במחלת הפרוסטטה ? פנו אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר, או בטל 03-5117722 ואנו נחזור אליכם לבחינת סיכוי תביעתכם. פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום. מענה מובטח.
רשלנות רפואית פרוסטטה ? מן הפסיקה:
בהליך ערעור שנדון בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק דין בנוגע לדחייה של תביעת רשלנות רפואית פרוסטטה שהגיש מר כהן, הפך בית המשפט את הקערה על פיה וקיבל את תביעת המטופל.
על פי פסק הדין, עבר מר כהן ניתוח להסרת גידול סרטני בפרוסטטה. יום לאחר הניתוח החל התובע לחוש מיחושים ברגלו הימנית ואובחן כמי שסובל מפגיעה עצבית שהובילה לנכות צמיתה של רגלו הימנית, אשר הוערכה על ידי רופאיו בשיעור של כשמונה עשר אחוזים.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית פרוסטטה שהוגשה על ידו לבית משפט השלום כנגד בית החולים בו הוא עבר את הניתוח, טען מר כהן כי יש להחיל את הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו וכי בית החולים הנתבע התרשל בהמלך הניתוח שביצע בו, החל מהליך ההרדמה וכלה בניתוח הסרת הגידול עצמו.
בית משפט השלום אשר דן במקור בתיק דחה את תביעתו, תוך שהוא אינו מחיל את הכלל של הדבר מעיד על עצמו משום שלדידו התוצאה הסופית של האירועים המפורטים בתביעה מתיישבת יותר עם המסקנה שבית החולים הנתבע נקט בזהירות סבירה, מאשר עם המסקנה ההפוכה. עוד קבעה הערכאה המבררת כי לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית פרוסטטה היות והתובע לא עמד בנטל המוטל עליו במשפט האזרחי, כך שלא הוכיח כי הייתה רשלנות כלשהי במהלך הטיפפול שבוצע בו, כאמור.
התובע סירב לקבל את החלטת בית משפט השלוום והגיש את ערעורו לערכאת הערעור ? בית המשפט המחוזי בבאר שבע. את עיקר טענותיו מפנה התובע לכך שבית משפט קמא טעה כשלא החיל את כלל הדבר מדבר בעד עצמו. לא למותר לציין כי במידה ובית משפט השלום היה מקבל את טענתו זו, הרי שהוא היה מעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים, עובדה שהייתה יכולה לשנות לחלוטין את המסקנה הסופית אליה הגיע השופט הנכבד.
ערכאת הערעור בוחנת את נסיבות העניין והופכת את החלטת בית משפט קמא, כך שהיא מגיעה למסקנה כי סביר יותר שנזקיו של התובע נובעים מהתנהגות בלתי סבירה מצד הצוות הרפואי של בית החולים. למסקנה זו מגיע בית המשפט תוך שהוא מבהיר כי המטופל נכנס לניתוח להסרת גידול בערמונית ויצא עם נכות ברגלו הימנית. עובדה זו לבדה מספיקה לשם החלת כלל היפוך הנטל האמור.
לאחר החלת הכלל והיפוך הנטל, בוחן בית המשפט המחוזי האם הנתבעים הצליחו להוכיח כי נזקיו של התובע אינם נובעים ממחדל או רשלנות רפואית פרוסטטה. על פי בית המשפט, הנתבעים לא מסרו את הסיבה האפשרית שהייתה יכולה לגרום לנזקיו של התובע, אלא טענו כי מדובר בנזק בלתי צפוי שאי אפשר להסבירו. טענה זו של הנתבעים לא מתקבלת בעין יפה על ידי ערכאת הערעור, אשר פוסקת כי לא ניתן לקבוע שהנתבעים עמדו בנטל המוטל עליהם.
אשר על כן, המסקנה הסופית של בית המשפט היא שיש לקבל את תביעת הניזוק ולהחזיר את הדיון לערכאה המבררת, לצורך קביעת הפיצוי ההולם לנזקיו.
ע"א 1171/00