קוורנומה

איבחון ומתן טיפול רפואי שגוי במחלת קוורנומה זיכו תובע בתביעת רשלנות רפואית בפיצוי בלתי מבוטל בסך של חמישה מיליון שקלים. עיינו בכתבה המלאה.

קוורנומה (Cavernoma) היא עיוות של כלי הדם הנמצאים באיזורים שונים במוח. התסמינים המאפיינים את הופעת העיוות הם כאבי אש, דימומים, חולשה פתאומית ועוויתות שונות, כאשר אופן הטיפול בה תלוי בנסיבות העניין, קרי, במיקומה, אפשרות הגישה אליה וכדומה. במקרים בהם ניתן להגיע אל הקוורנומה הנטיה היא לערוך בחולה ניתוח כירורגי ואילו במידה ולא ניתן להגיע לאיזור, הרי שהטיפול היעיל ביותר הוא הקרנות מקומיות באיזור הופעתה.
ביום 30.9.2009 התקבלה תביעת רשלנות רפואית קוורנומה שהוגש כנגד דוקטור ובית החולים שבמסגרתו עבד. התובע, מר שלמה, נולד עם קוורנומה והגיע לבית החולים "הדסה עין כרם" על מנת לעבור ניתוח להסרתה אלא שלאחר הניתוח הופיעו בתובע נזקים מוטוריים קשים, המוערכים על ידי הרופא המומחה שהגיש את חוות הדעת מטעמם, בשיעור של מאה אחוזים. על פי הנטען בכתב תביעת רשלנות רפואית קוורנומה דנן, נכותו של התובע נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הרופא הנתבע, ששימש כרופא כירורג מומחה של בית החולים. רשלנות רפואית קוורנומה דנן החלה עוד לפני עריכת הניתוח, עת נעשה איבחון שגוי בנוגע לצורך לביצוע הניתוח והמשיכה במתן אינפורמציה חלקית למטופל ואישתו, בין היתר אודות טיפולים חלופיים שהוא היה יכול לעבור.
במסגרת כתב ההגנה מכחישים הנתבעים את טענות התובעים מכל וכל וטוענים כי כי הממצאים הקימו את החובה לערוך במטופל ניתוח להסרת הקוורנומה, כך שלא הייתה כל טעות בשיקולו של הרופא בנוגע להוראה לבצע את הניתוח. בנוסף, נטען כי אף אם ההחלטה לערוך את הניתוח הייתה שגויה, מדובר, לכל היותר, בטעות סבירה שאינה עולה כדי רשלנות רפואית קוורנומה.
בית המשפט מנתח את אופיה של הקוורנומה ומתייחס, בין השאר, לעובדה כי על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, ביצוע ניתוח להסרתה מתבצע רק אם קיימת גישה כירורגית לאיזור, כמפורט לעיל. על רקע זה בוחן בית המשפט האם בנסיבות דנן היה מקום לערוך את הניתוח או שמא היה צריך להורות על טיפול חלופי, כגון הקרנות וכדומה. הנתבעים מבססים את הצורך הדחוף בביצוע הניתוח באיבוד ההכרה של התובע, אולם בית המשפט קובע כי הם לא הרימו את הנטל להוכחת הטענה האמורה, כך שאיבוד ההכרה אינו יכול היה להוות אינדיקציה בודדת לצורך הדחוף בהסרה כירורגית של הקוורנומה. בהמשך לכך בית המשפט קובע כי יש לקבל את טענות התובעים ופוסק כי עצם החלטת הרופא לנתח מהווה רשלנות רפואית קוורנומה.
לא זו אף זו, ניסיונם של הנתבעים לצייר את הטעות שנעשתה על ידם כטעות שאינה עולה כדי רשלנות רפואית גם היא אינה מתקבלת על ידי בית המשפט. על פי כבוד השופטת, היה על הרופא לחשוד כי קיים סיכון בביצוע הניתוח, אולם הוא בחר להתעלם מחשדות אלו, לא נטל יוזמה ולא ערך למטופל את הבדיקות הנדרשות. יתר על כן, כעולה מפסק הדין התרשלותו של הרופא הנתבע באה לידי ביטוי גם באי פריסת מלוא המידע בפני התובעים, באופן שלא היה ביכולתם לקבל את הסכמתם המושכלת לביצוע הניתוח.
לאור קביעותיו המפורשות, פוסק בית המשפט כי על הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של כחמישה מיליון שקלים בגין כל הנזקים שנגרמו לתובע, כמפורט לעיל.
ת.א 6436/04