אף אחד לא מפקח על הרנטגנאים וזו התוצאה

על אף חשיבותה הקריטית של עבודת הרדיולוגים, אנו עדים למקרים רבים של טעויות באבחון עם השלכות מרחיקות לכת על המטופלים. התוצאה עלולה להיות חמורה. 

רשלנות רדיולוגים

רדיולוגיה היא תחום רפואי העוסק בבדיקות דימות דוגמת אולטרה סאונד, בדיקת CT, בדיקת MRI ועוד. אמצעי הדימות מאפשרים לרופאים לאבחן את מצבם של החולים ולבחור את מהלך הטיפול המתאים להם. עם הקידמה הטכנולוגית השימוש ברדיולוגיה נעשה נפוץ יותר ויותר, ובדיקות ההדמיה הפכו לחלק משמעותי מהטיפול בחולה. גם רופאים שכבר אבחנו מטופל, נוטים לשלוח אותו לבדיקת הדמיה כדי שתיתן גושפנקא ותהווה מעין תעודת ביטוח במסגרת רפואה מתגוננת.

אחריות רבה רובצת על כתפיו של הרדיולוג: הוא זה שמפענח את ההדמיה, פעולה שדורשת מיומנות ומומחיות ייחודית, קובע מה המצב הרפואי של המטופל, מה חומרתו, ולעיתים אף נותן המלצות בהתאם לתוצאות הבדיקה. בהתאם לכך, בעקבות הפענוח של הרדיולוג, הרופאים המטפלים מחליטים על טיפול מתאים.

מצוקת ענף הרדיולוגיה

למרות חשיבותה הקריטית של עבודת הרדיולוג, אנו עדים למקרים רבים של טעויות באבחנה שגוררות אחריהן השלכות מרחיקות לכת על המטופל. נראה כי פענוח שגוי הוא דיי נפוץ וככל שמתעמקים בנתונים אפשר להבין את הגורמים לכך.

למרות העלייה במספר בדיקות ההדמיה המבוצעות, התקנים לרופאים רדיולוגים לא הותאמו למציאות העכשווית. הרדיולוגים עובדים בעומס רב ולא אחת עייפות וחוסר תשומת לב משפיעים על איכות עבודתם. כמו כן פעמים רבות הפרשנות שנותנים הרדיולוגים לממצאים, אשר מושפעת ממיומנות עין ומניסיונם, פשוט אינה נכונה.

משרד הבריאות אינו מפקח על הכשרתם של הרנטגנאים, ולמעשה בתי החולים יכולים להעסיק במחלקות הרנטגן גם אדם חסר השכלה. בהינתן כל זה, וחרף ההיקף העצום של הבדיקות הנערכות מדיי שנה, משרד הבריאות אינו מספק נהלים למנגנון בקרת איכות ומותיר את המצב על כנו.

כתוצאה מאותם כשלים, מקרים של רשלנות רפואית בתחום הרדיולוגיה נפוצים מאוד ואפשר לחלקם למספר קבוצות עיקריות: פענוח רשלני של בדיקות ההדמיה, ביצוע רשלני או חלקי של הבדיקה, רופא מטפל שלא שולח את המטופל לבדיקת הדמיה למרות שיש צורך בכך, ועוד.

התלוננה על חולשה וסחרחורות ושוחררה

מקרים אלו של רשלנות רפואית הינם בעלי משמעות הרת גורל למטופל ועלולים להוביל להידרדרות רפואית שאינה הפיכה ואף למקרי מוות. דוגמה לכך היא המקרה של י' (ת"א 1666/05) שהגיעה לחדר מיון והתלוננה על חולשה וסחרחורות. י' שוחררה לביתה באותו היום לאחר שניתנו  לה משכבי כאבים ותרופה להורדת לחץ הדם. לאחר יומיים שבהם כאבי הראש לא פסקו, חזרה י' לחדר המיון. הפעם נערכה לה בדיקת CT מוח שהדגימה דימום מוחי שככל הנראה התחיל ביום בו הגיעה לראשונה לבית החולים. מצבה של י' הידרדר והיא הפכה סיעודית באופן מלא, בעלת נכות קשה ומרותקת לכיסא גלגלים. בית המשפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל ולא הפעיל מאמץ סביר כדי לחקור ולחפש ממצאים נוספים שיעזרו לקבל החלטה הולמת על מצבה של י'. בהתאם לכך, בית המשפט פסק לי' פיצויים על סך מיליוני שקלים.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

חרף המלצות הצוות הרפואי לא נערכה הבדיקה

דוגמה נוספת לרשלנות רפואית ניתן לראות במקרה של נ' שהגיע לבית החולים סורוקה עם כאבי ראש עזים ושוחרר לביתו עם המלצה להמשך טיפול תרופתי נגד לחץ דם. לאחר 3 ימים שב נ' לבית החולים כאשר הוא סובל גם משיתוק בחלקו השמאלי של פניו. לאחר יומיים נערכה לו בדיקת CT שהדגימה דימום תת עכבישי מפושט. הצוות הרפואי רצה לברר מהו מקור הדימום בעזרת בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית, הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון המצב – אך בדיקה זו לא נעשתה. זאת בגלל חוות דעתו של הפסיכיאטר לפיה נ' אינו מתמצא במקום ובזמן ואינו יכול לתת את הסכמתו לבדיקה. הצוות הרפואי המתין שבוע ימים (!) עד שבית המשפט ימנה לנ' אפוטרופוס לגוף. בינתיים נ' סבל מהתקף אפילפטי ושקע בתרדמת ממנה לא שב. בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו באופן מיידי את בדיקת האנגיוגרפיה. בית המשפט הוסיף וקבע כי צריך היה לבצע את בדיקת האנגיוגרפיה ללא הסכמתו של נ', וזאת בהתאם לסעיף 15 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 ההחלטה להמתין לתהליך פרוצדוראלי ארוך כאשר סימניו הנוירולוגים של נ' הלכו והחמירו, הינה בלתי סבירה. בית המשפט הגדיל וקבע כי מדובר במקרה מובהק של רשלנות וזאת בגלל "פצצת הזמן" שהייתה טמונה במוחו של נ'.

ניתן לראות מקרי רשלנות המתבטאים בפענוח שגוי של הבדיקות. כמו במקרה של מטופל שנהג לערוך בדיקת CT שנתית לאחר שחלה במלנומה. אחת הבדיקות פוענחה כ"תקינה" והמטופל שחרר אנחת רווחה, ושב להיבדק לאחר שנה. למרבה ההפתעה בבדיקה שנערכה שנה מאוחר יותר נמצאו ממצאים חמורים ומתקדמים אשר בעקבותיהם הובהל לניתוח לב פתוח. כאשר המומחים הביטו שוב בבדיקת ה-CT שנערכה שנה קודם לכן, הם איתרו בה את הממצאים הרפואיים. פענוח נכון של בדיקת ה-CT הקודמת היה מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה של המטופל.

איך מוכיחים רשלנות רפואית ברדיולוגיה בבית המשפט?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט, יש לבסס את קיומם של שלושה מרכיבים: התרשלות (חריגה מסטנדרט המצופה מרופא סביר), נזק וקשר סיבתי בין השניים. כדי להוכיח התרשלות של הרופא יש להראות לבית המשפט כי הטיפול שאותו רופא העניק אינו עומד בקנה אחד עם טיפול רפואי סביר. יש לבחון אם רופא סביר היה מתנהג באותה הצורה בנסיבות העניין. חשוב להדגיש כי לא כל שגיאה רפואית מקימה עילה תביעה, אלא רק כזו שאינה סבירה כשהיא חורגת מהפרקטיקה המקובלת.

לאחר שעורך דינו של המטופל ביסס רשלנות רפואית, עליו להוכיח את הקשר הסיבתי בינה ובין הנזק הרפואי שנגרם למטופל. האם פענוח נכון או הפניה של המטופל לבדיקות רלבנטיות, היו משנים את הנזק שנגרם למטופל.

נקבע בפסיקה (ע"א 4975/05) כי בית המשפט יפסוק פיצוי חלקי גם כאשר ישנה עמימות עובדתית בעניין הקשר הסיבתי. זאת מכיוון שלעתים רמת הוודאות של הקשר הסיבתי אינה מוחלטת ועדיין כדי לעשות צדק עם המטופל קובעים לו פיצוי לפי שיעור סיכויי ההחלמה שנשללו ממנו, וזאת על פי דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה.

חשיבותו של הייעוץ המשפטי

ייעוץ משפטי הניתן על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום יוכל לסייע לכם להבין אם כדאי לכם להגיש תביעה. עורך דין העוסק ברשלנות רפואית ידע אלו חוות דעת רפואיות יש להגיש כדי להוכיח התרשלות של הצוות הרפואי בבית המשפט, וכיצד לבסס את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך