אחרי שנשלח הביתה עם טיפול תרופתי והוראות למנוחה, חזר החייל בן ה-19 לחדר המיון, אחרי שלושה ימים נאלצו הרופאים לכרות את האשך – בית המשפט בחן האם התרשל הצוות הרפואי וניתן היה למנוע את הנזק?
זה לרוב מתחיל בכאב חזק באזור האשכים שעשוי גם להקרין לבטן התחתונה כולה ולהיות מלווה בבחילות ורגישות גבוהה מאוד באזור האשכים. למרות הכאבים החזקים, לא פעם מי שסובל מהם יחכה עד שיתלונן מבלי שידע שלמעשה התסמינים עלולים להעיד על מצב חירום – תסביב אשכים, ובאנגלית Testicular Torsion. מקרה חירום זה, בו מסתובב האשך סביב עצמו, אם לא מטופל בזמן עלול לגרום לנמק ולכריתת האשך.
מהו תסביב אשך?
כידוע תפקידם של האשכים הוא לייצר תאי זרע ולהפריש טסטוסטרון. האשך עטוף לשם הגנה במספר שכבות ומקובע לשכבה הפנימית של שק האשכים, כאשר הוא מחובר לחבל הזרע שמוביל את תאי הזרע מהאשך ומתחבר לשלפוחיות הזרע מגיעות עד לשופכה. בשל המבנה שלו יכולים להיווצר מצבים, בהם יסתבך האשך סביב עצמו, או נכון יותר סביב חבל הזרע. במצב כזה כלי הדם נכרכים זה בזה, חסימת הוורידים תוביל לגודש ולבצקת ובסופו של דבר לחסימה מלאה של אספקת הדם לאשך, במקרה כזה תוך שעות ספורות ייוצר נמק ברקמת האשך שיוביל לניוון האשך.
מעבר לכאבים במפשעה ולא פעם באזור הבטן התחתונה כולה, עשויות להופיע בחילות והקאות. בתחילה יהיה אזור האשכים רגיש מאוד ומיקום האשך יהיה יחסית גבוה בשק האשכים או בזווית יוצאת דופן, ככל שיחלוף הזמן תופיע אדמומית באזור וייתכן שגם נפיחות. כאמור האבחון המוקדם הוא קריטי להצלת האשך. האבחון הראשוני נעשה בבדיקה של תנוחת ומרקם האשך ובבחינת הרפלקס הקרמסטרי (הרפלקס שמושך את האשכים פנימה בכיוון הגוף). לרוב מבצעים בדיקת אולטרסאונד לאישוש האבחנה, אם כי קיימות בדיקות נוספות כמו דופלר ומיפוי אשכים. אם מאובחן תסביב אשך, יש לנתח שנועד לשחרר את הסיבוך בחבל הזרע ולקבע את האשך. אם נמצא נמק באשך מקובל לכרות אותו כדי למנוע פגיעה באשך הנוסף, אשר לא פעם יקובע גם הוא כדי למנוע אפשרות של תסביב עתידי בו.
עדיין לא ברור מה גורם לתסביב האשך, לעיתים המצב מתרחש כבר בתקופת ההיריון, לעיתים ממבנה אנטומי ולעיתים כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת או חבלה חמורה, אבל בטוח כי השעות הראשונות הן קריטיות להצלת האשך. כל איחור באבחון או בטיפול הוא קריטי ועשוי להביא לנזקים בלתי הפיכים. מרבית תביעות הרשלנות מוגשות בשל איחור באבחון, אי מתן טיפול רפואי או אי מתן טיפול רפואי בזמן ורשלנות במהלך הניתוח, למרות שייתכנו כמובן עילות נוספות. לכן בכל מקרה בו עולה חשד לרשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין אשר יבחן את פרטי המקרה הספציפי.
חמישה ימים אחרי שהתלונן אובחן תסביב אשך וכבר היה מאוחר מדי
תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ועניינה תסביב אשך אשר אובחן מאוחר מדי והמטופל שכבר סבל מנמק איבד את האשך. לפי המתואר התובע, חייל בן 19 ששהה אצל הוריו במהלך חופשת סוף השבוע, הגיע לבית החולים הממשלתי בנהריה כשהוא סובל מכאבים חזקים באשכיו. בבית החולים הוא נבדק על ידי שני מתמחים, מתמחה כירורגיה ומתמחה אורולוגיה, הוא אובחן כסובל מדלקת וקיבל הוראות לטיפול רפואי ומנוחה. יומיים לאחר שחרורו ובעקבות התגברות הכאבים פנה שוב החייל לבית החולים והפעם הוחלט על אשפוזו במחלקה האורולוגית. רק לאחר שלושה ימי אשפוז נשלח החייל לבדיקת אולטרסאונד אשר ממצאיה הראו כי החייל סובל מתסביב אשך ימין. עם האבחנה נערך ניתוח להסרת האשך ולאחר כשלושה חודשים עבר החיל ניתוח נוסף לקיבוע אשף שמאל שהסתיים בהצלחה. שלוש שנים לאחר ניתוח זה תבע החייל את מדינת ישראל – משרד הבריאות, מפעילי בית החולים הממשלתי, בגין רשלנות רפואית בשל איחור באבחון ובמתן טיפול.
התובע, כלומר החייל, טען כי לכל אורך הטיפול הפר הצוות הרפואי את חובת הזהירות כלפיו. על פי חוות הדעת של מומחה התביעה על הרופאים היה לבצע כבר בפניה הראשונה לחדר המיון בדיקות לשם אבחנה מבדלת. אי ההפניה לבדיקות העזר הביאה אותם לאבחון מוטעה. המשכה של הרשלנות הוא בשלושת ימי האשפוז בהם לא הופנה החייל לבדיקות אולטרסאונד, למרות שהיתה בכך סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל במקרים כגון דא. לטענת המומחה מטעם התביעה, אבחון נכון של הרופאים המיון בפניה הראשונה היתה מונעת את הנזק ומצילה את האשך. בנוסף טען החייל כי לבד מהנזק הפיזי, האירוע הותיר בו טראומה פסיכולוגית ומאז סובל החייל מפוסט טראומה שפוגעת ביכולתו גם להתמודד עם משברים.
לטענת הנתבעים גם בביקור הראשון לא ניתן היה להציל את האשך משום שהנמק כבר נוצר עוד לפני ההגעה לבית החולים בפעם הראשונה. יתרה לטענת הנתבעים הרופאים פעלו בהתאם לפרקטיקה המקובלת באותה תקופה ולא כל טעות באבחון היא בהכרח רשלנות, כמו במקרה זה בה האבחון השגוי נבע מטעות סבירה שאין בה כדי להטיל אחריות על בית החולים בגין רשלנות.
בית המשפט קיבל את טענות החייל התובע וקבע כי כבר בביקור הראשון ובעזרת מספר שאלות קצרות יכול היה הרופא להגיע למסקנה כי אין מדובר בדלקת אלא בחשד לתסביב האשך, שהיה מוביל בהכרח לשליחת החייל לבדיקת אולטרסאונד או בדיקה מבדלת אחרת שכן הסיכון למטופל במקרה של אבחון מאוחר גדול. בית המשפט קבע כי אי האבחון כבר בפניה הראשונה לחדר המיון היה בגדר רשלנות ועל אחת כמה וכמה בימי האשפוז הראשונים. בית המשפט פסק לזכות התובע פיצויים על סךכ-230 אלף שקלים בגין נזקים פיזיים ונפשיים.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
