כשלים במהלך ההריון או הלידה

מגוון המקרים אשר בגינם מוגשות תביעות לערכאות השיפוטיות בתחום זה רחב למדי. על מקרים אלו, וטיפים מעשיים למימוש הזכויות.

כשלים בהריון ובלידה

במרבית המקרים, ובמיוחד כשמדובר בהריון ולידה, קיים קושי גדול להוכיח את הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית בהריון לבין הנזק שנגרם לוולד. לאחר שהעובר יוצא לאוויר העולם, הנזק הרפואי כבר אינו ניתן לרוב לתיקון משמעותי וההורים עומדים בפני שוקת שבורה.

המקרה הקל הינו כאשר קיימת רשלנות רפואית ברורה, אך לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין אותה רשלנות  לבין הנזק. לדוגמא: לא בוצעה בדיקת אולטרא סאונד, והוולד נולד עם מום.

בדוגמא זו אין קשר בין ההתנהגות של הרופאים, אשר נהגו ברשלנות לבין היוולדו של התינוק עם מום כתוצאה ממחלה גנטית שנשא אחד ההורים. במקרה זה, ההורים יכולים להימצא זכאים לפיצויים, שכן לולא אותה רשלנות רפואית, ייתכן והיו בוחרים לבצע הפלה ולמנוע סבל מתמשך לוולד ולהוריו במשך כל חייו.

לכל הפחות, התנהלות לא סבירה זו מנעה מההורים שיקול דעת לו הם זכאים.

כיום במאה העשרים ואחת כאשר קיימות בדיקות רבות לאבחון מומים אצל תינוקות טרם הלידה, הנכללות בסל הבריאות, וקיימות בדיקות נוספות, אשר אינן נכללות בסל, מוטלת החובה על הרופאים המבצעים את הבדיקות לפרט בפני ההורים את סוגי הבדיקות ואחוזי הצלחתן.

במקרים בהן נדרשות בדיקות נוספות, אשר אף אינן כלולות בסל הבריאות, על הרופאים להפנות את תשומת לב ההורים לבדיקות אלו. אי הפניה זו יכולה לעלות לכדי עילת תביעה.

להלן עיקרן של תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה

1. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או התייחסות לקויה לממצאיהן.
2. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות שונות טרום לידה.
3. התעלמות ממושכת ממצוקה עוברית.
4. אי המלצה על סיום הריון נוכח ממצאי הסיכון או חוסר במתן נתונים להרה.
5. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
6. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
7. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.

בניגוד לכלל המשפטי של "המוציא מחברו עליו הראיה", הטוען כי על כתפי התובע מוטלת החובה להוכיח כי הצד הנתבע אחראי לנזקיו, הרי שבתחום הכה אקוטי של טיפולים רפואיים, לעיתים, נטל זה מתהפך, ומטיל חובה על הצוות הרפואי להרים את נטל הראיה שהוא לא התרשל.

למעשה, בוצעה בהיעדר וודאות לקביעה אם התרחשה רשלנות רפואית מטעם הצוות הרפואי, היעדרו של תיעוד רפואי, או עריכה רשלנית שלו, יכולים להוות אינדיקציה נוספת להתנהלות הצוות הרפואי, באופן אשר יכול להעלות את הסיכוי לקבלת טענות התובעים בנוגע לקיומה של רשלנות.

תביעות בגין התנהלות הרופאים במהלך ההריון מכונות הולדה בעוולה, כאשר מטרת התביעות היא להתחשב בנכות הקשה של היילוד, אל מול המציאות, תוך בחינת שיקול הדעת האפשרי של ההורים בכל הנוגע לאי הבאתו של הוולד לעולם, ככל והיו מודעים למומו בזמן אמת ללא שבוצעה הרשלנות.

לפיכך, הפיצויים שנפסקים במקרים שכאלו יכולים להיות גבוהים מאוד, שכן אלו יכולים לכלול את כל העלויות והנזקים אשר נגרמו בעבר ויגרמו בעתיד בשל לידת היילוד בנכותו הקשה, לרבות העלויות וההוצאות הכרוכות בגידולו. חשוב להדגיש, כי תביעות בגין הולדה בעוולה אינן פשוטות ומעלות שאלות עקרוניות ומוסריות מאין כמוהן, ולפיכך צריך לבחון כל מקרה לגופו עם עורך דין הבקיא בתחום.

תביעות בגין התנהלות לקויה בהריון הינן תביעות מורכבות, הדורשות ידע וניסיון משפטי ורפואי. על כן מומלץ לפנות לעורך דין עם התעוררות חשד.

לצורך הגשת התביעה יש לצרף חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום הרלבנטי, אשר תתמוך בטענה כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים המולדים במהלך ההיריון ו/או את העובדה כי עלול להיוולד ילד החולה במחלה קשה, לרבות מענה לשאלה האם אבחון שכזה בזמן אמת היה מותיר בידי ההורים את זכות הבחירה אם ברצונם לבצע הפסקת הריון.

כאמור, נושא זה מעלה סוגיות לא פשוטות, הן רגשיות מוסריות והן משפטיות, ועל כן על מנת לבחון קיומה של עילת תביעה בנושא יש לפנות למשרדו של עורך דין העוסק בתחום של רשלנות רפואית בהריון ובלידה.

תגובות

2 תגובות

  • 10 באפריל 2011 בשעה 12:30

    חומר למחשבה

    כתבה עניינית. נתתם לי חומר למחשבה. מצער לשמוע שבימנו למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית עדין מתרחשים מקרים של רשלנות רפואית במהלך הריון.

  • 11 באפריל 2011 בשעה 10:29

    נושא חשוב

    חובה לקרוא לפני כניסה להריון