הורי תינוק, שנולד עם ספינה ביפינה, שיתוק שניתן היה לגלות במעקב היריון תקין, תבעו את הצוות הרפואי ובית המשפט נדרש לבחון האם אי הגילוי בזמן מהווה רשלנות רפואית והאם מדובר בהולדה בעוולה, פיצויים של מעל 7 מיליון שקלים היו התשובה.
אמנם כניסה להיריון, חודשי ההיריון ולידה הם טבעיים וחלק בלתי נפרד מהמהות האנושית, הוא גם מלא בסכנות וסיכונים לאם ולעובר. פריצות הדרך הטכנולוגיות והתקדמות הרפואה הביאו לירידה משמעותית בלידת תינוקות עם מגבלות, גם בשל היכולת לאתר ולאבחן מומים בשלבים מוקדים של ההיריון ולאפשר להורים להחליט את ההחלטה, המורכבת והכואבת, האם להביא את ההיריון לסיומו או להמשיך אותו. מעקב היריון נועד למעשה להעלות את הסיכוי להיריון תקין, לידה תקינה ולידת ילד בריא תוך שמירה על שלום האישה ההרה. תפקיד הרופא המטפל הוא הרבה מעבר לביצוע המעקב הטכני, בין היתר עליו להקפיד לשלוח את המטופלת לבדיקות, להסביר לה את חשיבות הבדיקות, לעבור על התוצאות וכמובן גם להסביר אותן.
חשיבות מעקב ההיריון
חשיבות המעקב בהיריון גדולה לבריאותה של האישה ההרה והעובר, לכן נתקבע פרוטוקול מקובל באשר לבדיקות החובה שיש לערוך בהיריון ואלה שניתן לוותר עליהן בהתאם כמובן למצב הבריאותי של האישה ההרה והתינוק. לאיתור מומים אפשריים בעובר יש חשיבות מרובה בכל שלב, אך הוא קריטי עוד יותר בחודשים המוקדמים ולעיתים הוא חיוני להצלת חיי האם או התינוק למעשה היום מקובל להתחיל את הבדיקות עוד לפני הכניסה להיריון במקרה של הריונות מתוכננים. מעקב היריון לרוב נעשה אצל רופא נשים מומחה או בטיפת חלב או מרכזי טיפול לנשים בהיריון.
מהי בדיקת חלבון עוברי?
בין הבדיקות לאיתור מומים, מקובל לערוך בין השבוע ה-16 לשבוע העשרים בדיקה המכונה תבחין משולש (לעיתים מרובע), שמכונה בדרך כלל "חלבון עוברי" למרות שנבדקים בה גם הורמון אסטריול והורמון היריון. זו בדיקת דם לאישה ההריונית שנועדה לקבוע את רמת הסיכון למומים בעובר, בדגש על מערכת העצבים ותסמונת דאון.
למעשה הבדיקה מחשבת את רמת הסיכויים למומים בעובר בהתאם לתוצאות, גיל ההיריון וגיל האישה ההרה. הבדיקה היא בגדר הערכה בלבד, כלומר נותנת אינדיקציה אך מחייבת המשך אבחון במקרה של תוצאות שאינו בגבולות הנורמלי. כלומר תוצאה חריגה לא מעידה בהכרח שלעובר יש מום, אלא רק שהסיכוי למום גבוה. לחלק מן הבדיקות, כמו תבחין משולש, יש חלון הזדמנויות בו ניתן לבצע אותה, כאשר לפניו או אחריו אין טעם לבצע אותה. הבדיקה נעשית במסגרת סל הבריאות ומומלצת על ידי כל גורמי הרפואה. עם זאת, זו המלצה שלא ניתן לאכוף והיא נתונה להחלטת האישה ההרה ובן/בת זוגה.
ספינה ביפידה: מום שמתרחש בישראל בערך 1 ל-1000 לידות
אחד המומים שנבחנים בבדיקת תבחין משולש הוא שדרה שסועה, או בלועזית ספינה ביפידה (Spina Bifida). זהו מום מולד שמתרחש בשלבים המוקדמים של ההיריון כאשר משהו משתבש בהתפתחות של הצינור העצבי ולכן עמוד השדרה שעוטף אותו לא "נסגר" כראוי, לעיתים הפתחים לכל אורך עמוד השדרה ולעיתים באזור נקודתי. ישנם שלושה סוגים של ספינה ביפידה, כאשר החמור בהם הוא שדרה שסועה עם בליטה של עמוד השדרה, בו לרוב מתרחשת פגיעה במערכת העצבים שיכולה לגרום לשיתוק ולנכויות שונות.
מום מולד זה מתפתח אצל עוברים כבר בחודש הראשון להיריון, עם התפתחות הצינור העצבי. ילדים שאובחנו עלולים לסבול ממגוון רחב של בעיות תפקודיות ולא פעם נדרשים לצוות טיפולי רב-תחומי, שכולל מומחים מתחומים כמו נוירולוגיה, אורתופדיה, אורולוגיה ועוד. עד לפני כ-55 שנים סיכויי ההישרדות של תינוק שנולד עם המום לשרוד את שנתו הראשונה היו אפסיים, היום בזכות התקדמות הרפואה מרביתם מגיעים לבגרות ואף מגיעים עד לעשור החמישי של חייהם.
התינוק נולד עם נכות קשה וההורים תבעו תביעת רשלנות והולדה בעוולה
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה של קטין שאובחן כסובל מספינה ביפידה והוריו בתואנה של רשלנות רפואית, הולדה בעוולה, פגיעה באוטונומיה ותקיפה, נגד עריית ירושלים, האחראית על מרפאת טיפת חלב בה טופלה האם עד השבוע ה-27 להיריון, ונגד קופת חולים כללית, שבמסגרת מרפאותיה נערכו בדיקות האולטרסאונד. במקור היה נתבע נוסף, שלישי – בית החולים הדסה, אך שם הושגה עסקת פשרה שכללה פיצוי של כמעט 2 מיליון שקלים לתובעים.
מפסק הדין עולה כי מדובר בזוג דתי שמשתייך לחסידות ירושלמית שהתחתנו בשידוך כחודש לפני שהאישה נכנסה להיריון והיא בת 19. האם שהתייתמה מאמה בגיל צעיר ולבסוף נשלחה על ידי אביה לאולפנה ולמעשה נותרה מנותקת ממשפחתה, גם אובחנה כסובלת ממחלת לב בגיל 16 והיתה מטופלת במחלקה הקרדיולוגית של הדסה עין כרם. האב, עולה מארה"ב ותלמיד ישיבה חרדית ידועה. התינוק שנולד הוא בנם הבכור. עם גילוי ההיריון ולאחר התייעצות עם הקרדיולוג המטפל בה, הוחלט להמשיך עם ההיריון והאם החלה את מעקב ההיריון בטיפת חלב, שכלל כמובן גם מעקב של רופאה, אליה הגיע בשבוע ה-11 להיריון. בחצי השנה שלאחר מכן הגיע האם לטיפת החלב כ-12 פעמים, לרוב למדידות שגרתיות ולעיתים גם לבדיקות אולטרסאונד.
בשבוע ה-32 להיריון, הגיעה המטופלת לבדיקת אולטרסאונד בהדסה שהתגלתה כלא תקינה, בעובר הודגמו הרחבה בחדרי המוח, צניחה של המוח הקטן באזור המפגש עם עמוד השדרה ושדרה שסועה. האישה אושפזה ולאחר בדיקות הוחלט לנתח ניתוח קיסרי על מנת למזער את הנזקים לעובר. בתקופה זו מצב רוחה של האישה היה ירוד מאוד. ב-31.3.1993 ילדה האישה את בנה. מרגע שנולד עבר התינוק לא מעט ניתוחים וטיפולים רפואיים. ההורים כאמור בחרו לתבוע תביעת רשלנות רפואית בהריון.
עיקר טענות התביעה ממוקדות בהולדה בעוולה, כלומר שהצוות הרפואי התרשל באבחון המומים ובשל כך נמנע סיום ההיריון שהיה חוסך מהקטין והוריו סבל משמעותי. מול עיריית ירושלים, האחראית על תחנת טיפת חלב, נטען כי האישה לא נשלחה לבצע בדיקת חלבון עוברי וגם אם נשלחה לא הוסברה לה חשיבות הבדיקה וכי מעקב הגדילה היה לקוי, שני גורמים שמעידים על רשלנות הצוות במעקב ההיריון. הנתבעים שללו את טענת הרשלנות ואף טענה כי התובעת היא שוויתרה על בדיקת החלבון העוברי וגם על עדכון הרופאה המטפלת באשר לתוצאות האולטרסאונד, שלא נעשו בטיפת חלב. מול קופת החולים טענה התביעה כי על הרופא שערך את האולטרסאונד היה לגלות את הפיגור בגדילה, בוודאי לאחר הבדיקה השנייה וכי רשלנותו מנעה את אבחון המום.
האם מולאה חובת הזהירות?
בית המשפט נדרש להכריע אם אכן צוות טיפת חלב התנהל ברשלנות בהריון. כידוע טעות אינה מעידה על רשלנות, אלא זו מתעוררת כאשר רופא אינו עוקב אחר פרוטוקול הטיפול המקובל ולא נהג ככל רופא סביר במצב הנתון. בית המשפט פסק כי הרופאה אכן הפנתה את התובעת לבדיקה, אך כשלה מלהסביר בפירוט ולהדגשי בפני התובעת את חשיבותה העצומה של הבדיקה, בעיקר משום שהיה ברור שהדבר אינו מובן על ידי התובעת או בסביבתה. לדידו של בית המשפט בשל מאפייניה הייחודים של התובעת, אשר היו יודעים לרופאה, היה עליה לנהוג משנה זהירות בהתנהלות מולה ולוודא את ביצוע הבדיקה. עם זאת בית המשפט דחה את הטענה לרשלנות במעקב גדילה בהריון לאור תוצאות האולטרסאונד, משום שעל פי התוצאות שהיו ידועות לא צוות לא ניתן היה להבחין בפיגור בגדילת העובר.
לשאלת אחריות קופת החולים, בית המשפט מקבל את הטענה שהעדר כל מידע מדויק ורק על סמך בדיקת האולטרסאונד הראשונה לא יכול היה הרופא לאבן את המום. אך לא בכך אמורים הדברים לגבי הבדיקה השנייה, שאז לא רק שלא גילה את המום שלפי עדויות המומחים כבר אמור היה להיות בולט, הוא לא דיווח על קושי בבדיקה, מה שהיה מחייב בדיקה חוזרת. במקרה זה הבדיקה היא ספירת חוליות עמוד השדרה שהודגמו, כל מספר שאינו 33 חוליות מעיד על מום. יתרה בית המשפט מוסיף בעניין זה ומציין כי על רופא לפעול מתוך הנחה שכל האחריות מוטלת על כתפיו וכי לא ניתן לגלגלה לאחר. כרופא מומחה לאולטרסאונד עליו לצאת מנקודת הנחה שעליו לכתוב את כל הממצאים ולא להסתפק במחשבה כי כל רופא יבין בעצמו את המשתמע מדבריו. עם זאת משום שהוא אינו רופא מטפל, על מנת שיוכל להשוות בין הבדיקות, היה עליו לראותן והאחריות לזה מוטלת על התובעת. עם זאת משום שכבר בבדיקה השנייה חשד הרופא כי יתכן פיגור בגדילה, הרי שבבדיקה השלישית נמצא פיגור ממשי בגדילת הראש וממצא זה דרש בדיקה מקיפה יותר, החשש שלו נאמר לתובעת וגם נכתב לרופאה ולכן לדידו של בית המשפט הוא קיים את חובת הזהירות. הרשלנות שמצא בית המשפט בהתנהלות הרופא נגעה לאי הקפדה על ספירת החוליות או הקושי בספירתן ובדרך בה ניסח את שתשובתו על האולטרסאונד השני שהשאירה מקום לספק ולא חידדה עבור הרופאה המטפלת את החשדות.
בית המשפט קבע את הפיצוי בגין הרשלנות על כ-7 מיליון שקלים
בפסק הדין קבע בית המשפט כי יש לחלק את האחריות בין הנתבעות, תוך קביעת 15% אשם תורם לתובעת. לשאלת הרשלנות קובע בית המשפט כי טיפת חלב הפרה את חובת הזהירות כלפי התובעת כשכשלה מלהסביר את חשיבות בדיקת החלבון העוברי ולעקוב אחר ביצוע הבדיקה ואילו רופא קופת החולים התרשל בכך שלא קבע מועד לבדיקת אולטרסאונד נוספת לאחר שהתקשה בביצועה וכי לא העלה את חשדותיו בסיכום הרפואי לרופאה המטפלת. למעשה לכל אחד מהנתבעים אשם תורם לאי גילוי המום. אז נדרש בית המשפט לשאלה לו לא היתה מתקיימת הרשלנות האם ההורים היו מחליטים לבצע הפלה ולאחר דיון בדיני הפסקת היריון, מגיע למסקנה כי גם בנסיבות ולמרות היות הזוג החרדי יש להניח שבמקרה זה הייתה מותרת להם הפלה, בעיקר משום מצבה הנפשי של האם והדיכאון אליו נכנסה לאחר שהרופאים הסבירו את משמעות המום בעובר. בית המשפט פסק לטובת התובעים, הקטין והוריו, וקבע את הסעד על כ-7 מיליון שקלים, בין היתר בגין הנזק שנגרם לקטין, קיצור תוחלת חייו, עזרת הזולת, פגיעה בכושר ההשתכרות ועוד.
[ת"א (ירושלים) 3198-01 פלוני (קטין) נ' עיריית ירושלים וקופת חולים הכללית]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
