האם רופא מיילד פרטי חשוף יותר לתביעות?

נשים רבות בימנו מעדיפות לעבור את הלידה באמצעות מיילדת פרטי, מתוך סברה כי הדבר יבטיח לידה קלה ובטוחה יותר. האם האחראיות המוטלת על המיילדת מוגברת יותר, ביחס לרופאים ברפואה הציבורית? על כך בכתבה. 

לידה עם מיילד פרטי

החובה המוטלת על מיילד פרטי

נשים רבות הנמצאות בשלבים המוקדמים של ההריון, שוכרות את שירותיו של רופא מיילד פרטי, על מנת שילווה את ההריון בכל שלביו ויילד את העובר ברגע האמת. ציפייתה של אישה אשר פונה לרופא פרטי הינה כי אותו רופא ישדרג את הטיפול הניתן לה ולעוברה במהלך ההריון ובעיקר בשלב הלידה.

מטבע הדברים, ההנחה של היולדת היא כי קיים בינה לבין הרופא ששכרה מן הסכם בלתי כתוב, לפיו הוא יהא אחראי על כל שלבי הלידה וינהל את הלידה בעצמו.

בהקשר זה נשאלת השאלה האם העובדה שהרופא המיילד נשכר על מנת למלא את המטרות המפורטות לעיל, מגבירה את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי היולדת ותוך כדי כך מגבירה את חשיפתו להגשת תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה כנגדו.

ההלכה המשפטית

בהקשר דומה עסקה הפסיקה בהבדלים שבין בדיקה המבוצעת במסגרת הרפואה הפרטית לבין זו המבוצעת ברפואה ציבורית. הלכה פסוקה היא כי במסגרת חובת הזהירות המוטלת על פי דין, לא נדרש מהמזיק למנוע כל סיכון באופן מוחלט. ודוק, חובת הזהירות דורשת מהרופא המזיק לנהוג כפי שהיה נוהג הרופא הסביר בנסיבות העניין. בית המשפט בודק, בהקשר זה, האם הרופא נהג בהתאם לרמת הזהירות האובייקטיבית, אשר נקבעת בהתאם לשיקולי מדיניות משפטית. בגדר קביעת המדיניות המשפטית במסגרת תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, שוקל בית המשפט, בין השאר, את ההסתברות להתממשותו של הסיכון, גובהו של הנזק הצפוי, עלות האמצעים בזמן ובמאמץ למניעתו והאינטרס הציבורי בפעילות יוצרת הסיכון.

נראה כי על פי שיקולי המדיניות, בכלל ובכל הקשור לעלות האמצעים בזמן ובמאמץ למניעת הנזק, בפרט, יש להציב סטנדרטים גבוהים להתנהגותו של הרופא הפרטי הסביר. ודוק, מבחינה משפטית נראה כי לא זו בלבד שחלים על הרופא הפרטי כל כללי הזהירות שחלים על הרופא הציבורי, חלה עליו אף חובת זהירות מוגברת – אותו רופא פרטי מקבל תשלום נכבד מהמיילדת בעבור מתן שירות מושלם ולמטרה של הענקת הטיפול הרפואי הטוב ביותר (ולא רק עבור הטיפול הסביר שיש לצפותו מכל רופא, פרטי או ציבורי).

אשר על כן, כאשר עסקינן ברפואה פרטית נראה כי בכל הנוגע תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה מוטל על הרופא רף זהירות גבוה ומחמיר, אשר בהתאם אליו תיבחן סבירות התנהגותו ופעולותיו.

נפקותה המשפטית של הטלת חובת זהירות מוגברת הינה כי כל הפעולות שביצע הרופא המיילד הפרטי ייבחנו באופן מחמיר וייתכן שבית המשפט יכיר בפעולות אלו כפעולות העולות כדי רשלנות רפואית בהריון ולידה, מקום שלא היה נוהג כך, אילו היה מדובר ברופא מיילד ציבורי, אשר שירותיו לא נשכרו על ידי המיילדת.

החובה המוגברת המפורטת לעיל חלה על הרופא הפרטי אף בכל הנוגע לחובת הגילוי המוטלת עליו מכוח חוק זכויות החולה.

בית המשפט פסק לעניין זה כי החובה הנרחבת הנדרשת מהרפואה הפרטית, באופן כללי, מתבקשת לאור התקופה בה אנו חיים, שבה הרפואה הפרטית מתפתחת ומציעה את עצמה לציבור הרחב, אם באופן ישיר על ידי פרסומים שונים ואם בדרך עקיפה, בהסתמך על המוניטין שצובר רופא המנהל מרפאה פרטית.