רשלנות רפואית כולסטאטומה

ככל וסבלתם ממחלה זו, דעו כי ייתכן ומקורה בטיפול רפואי לקוי. כנסו לכתבה הבא ועיינו בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט בנושא רפואי זה.

כולסטאטומה הינו מצב רפואי המתאר דלקת אוזן חריפה, במסגרתה צומח עור מאוזנו החיצונית של החולה לתוך אוזנו התיכונה, עובדה שעלולה להביא לכך שהזיהום באוזן יחדור לגולגולת ויגרום, בין היתר, לדלקת קרום המוח.
לאחרונה ניתן על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה פסק דין בעניין תביעת רשלנות רפואית כולסטאטומה.
באמצעות פסק הדין שניתן בנושא זה נבקש להמחיש מאילו טעמים ניתן להגיש לערכאות השיפוטיות השונות תביעות רשלנות רפואית כולסטאטומה.
במסגרת תביעתה טוענת התובעת כי בהיותה בת ארבע שנים היא החלה לסבול מדלקות חוזרות באוזנה הימנית. במשך תשע שנים היא טופלה במרפאתה של הנתבעת, קופת החולים בה היתה חברה, כאשר רק בסיומה של אותה תקופה היא אובחנה כמי שסובלת מכולסטאטומה.
בעקבות האבחנה האמורה היא נותחה פעמיים, אולם למרות זאת היא נותרה משותקת בפניה.
עיקר טענותיה של התובעת מתמקדות בכך שהצוות הרפואי של הנתבעת התרשל משום שבמשך תשע שנים לא העלה את האפשרות כי היא סובלת מכולסטאטומה, עובדה שאיפשרה את התפשטות העור הפנימי, אשר הגיע לפניה של התובעת והסב לה נזקים רבים, פיסיים ונפשיים. על פי חוות הדעת שתומכת בטענותיה, עולה כי בדיקת סי.טי. פשוטה, המתחייבת בנסיבות העניין, הייתה מגלה את הכולסטאטומה, מאפשרת את סילוקה ומונעת את הנזקים שארעו לתובעת בעצבי הפנים.
עוד מלינה התובעת באשר לאופן שבו בוצעו בה הניתוחים להסרת הכולסטאטומה, היות ולדידה היה צורך לבצע את ההסרה על ידי מקדחת יהלום מיוחדת ולא על ידי גירודה בכפית. ודוק, הרופא המומחה שהגיש את חוות הדעת מטעם התובעת טוען כי השימוש בכפית לא הלם את מצבה של התובעת היות ופעולתה אגרסיבית וגסה, כך שהסיכון להיווצרות נזק על ידי שימוש במקדחה עדינה הינו נמוך יותר.
אל מול הטענות האמורות, שוללת הנתבעת כל אפשרות לקיומה של רשלנות רפואית. לטענתה, הטיפול והמעקב אחר מצבה של התובעת נעשה באופן מיומן ומסור על ידי מיטב המומחים. לטענתה, לא היה כל מקום לבצע בדיקת סי.טי. משום לא היו תסמינים שהעלו את החשד לקיומה של כולסטאטומה. עוד נטען כי בחירת המכשיר לביצוע הניתוח הינו בגדר שיקול הדעת של הצוות הרפואי המנתח ובכל מקרה בנסיבות העניין היה סביר יותר להשתמש בכפית ולא במקדחה.
בית המשפט מעיין בחוות הדעת שהגישו הצדדים וקובע כי אין כל ספק בכך שישנה חשיבות רבה באיבחון מוקדם של כולסטאטומה, היות והיא מתפתחת וגדלה מיום ליום וכך גם הנזק שהיא יוצרת.
עוד נפסק על ידי בית המשפט כי התסמינים שהופיעו אצל התובעת היו אמורים להוביל את הרופאים המטפלים לכך שהיא עשויה לסבול מכולסטאטומה. כלומר, עצם העובדה שרופאי הנתבעת לא בדקו את החשד האמור, עולה כדי רשלנות רפואית באבחון, אשר גרמה לנזקיה של התובעת ואף החמירה אותם, כאמור לעיל.
בית המשפט מוצא בהקשר זה רשלנות רפואית גם בעובדה שלאורך תשע שנות טיפול, לא נשלחה התובעת פעם אחת לביצוע בדיקת סי.טי., אשר הייתה יכולה לאבחן את התפתחות התסמונת באוזנה.
בית המשפט אף מוצא קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין נזקיה הפיסיים והנפשיים של התובעת ועל רקע זה הוא מעמיד את הפיצוי שיש לפסוק לה על הסך של מיליון ומאתיים אלף שקלים.
ת.א 11471-11-09

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.