רשלנות רפואית אנשור

כתבה המעניקה הסבר תמציתי אודות התוסף והמצבים בהם ייתכן ותוגשנה תביעות רשלנות רפואית בגין טיפול לקוי ו/או בלתי הולם.

אנשור הוא פיתוח אמריקאי של תוסף תזונה, המהווה תחליף למזון ומיועד לשימושם של אנשים הזקוקים לתוספת תזונה או לחולים שאינם מסוגלים לצרוך מזון באופן רגיל. עיקר נוטלי התוסף הם קשישים, אשר נוטלים אותו בכדי למנוע ירידה במשקל שעלולה להיות מסוכנת בגיל מאוחר.
לא למותר לציין כי לפני שצורכים את תוסף המזון, יש להיוועץ עם רופא, אשר מוטלת עליו החובה לכוון את מטופלו לתוסף התזונה המתאים לו. במידה והרופא המטפל יפנה את המטופל לתוסף שאינו הולם את צרכיו וכתוצאה מכך ייגרמו לאותו מטופל נזקים, ייחשף הרופא להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגדו, במסגרתה עשוי בית המשפט לקבוע כי הוא הפר את חובת הזהירות כלפי הניזוק.
זאת ועוד, על הרופא המטפל לאבחן את הבעיה ממנה סובל המטופל ולהורות לו ליטול את סוג האנשור בהתאם לאותה בעיה רפואית. ודוק, קיים אנשור המיוחד לאוכלוסיית הקשישים ולסובלים מבעיות תזונה ובד בבד ישנם תוספי תזונה שמטרתם לסייע לפעילויות המעיים (תוסף זה מכיל סיבים המסייעים לפעילות תקינה של המעיים) או תוספים המיועדים למטופלים הסובלים מחוסר סבילות לסוכרים ולגלוקוז (תוסף זה עשיר בשמנים, סיבים וקלוריות).
בתי המשפט עסקו לא פעם בתביעות רשלנות רפואית שהוגשו על ידי ניזוקים, אשר כתוצאה מאיבחון לקוי של הרופא המטפל, ניתן להם טיפול שאינו הולם את מצבם הרפואי והוביל להחמרתו. כך, למשל, במידה והרופא המטפל שוגה באיבחון, באופן שהוא אינו מקשר את התסמינים המופיעים במטופל לבעיית תפקודי המעיים ממנה הוא סובל, הוא עלול להיתבע בתביעת רשלנות רפואית מקום שהאיבחון הלקוי הוביל לנזקי המטופל, אשר היו יכולים להימנע על ידי נטילת האנשור המתאים, כאמור.
כאמור לעיל, ישנם מקרים בהם צריכת האנשור מבוצעת על ידי מטופלים שאינם מסוגלים לצרוך מזון בכוחות עצמם באופן טבעי. ברוב המקרים מסוג זה יוחדר האנשור לגופם באמצעות צינור (ולא על ידי שתיית התוסף). מצבים אלו מגבירים את חוב הזהירות המוטלת על הרופא שמורה על החדרת התוסף לגוף המטופל, שכן עליו להתאים באופן מדוקדק את מהירות זרימת האנשור לגוף, כמו גם את הנפח והדילול של התמיסה, זאת בהתאם למצבו הרפואי ולסבילותו של המטופל. סטייה מאחד המדדים האמורים עלולה לגרום לנזקים חמורים למטופל ולהקים לו עילת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא הרשלן.
בנוסף למפורט לעיל, על הרופא להיות מודע למרכיבים ולמאפיינים של האנשור. כך, עליו לדעת כי לא ניתן להזריק את התוסף לגופו של מטופל, אלא להחדירו לגופו רק באמצעות צינור (במידה והוא אינו יכול ללעוס ו/או לצרוך את התוצר באופן עצמוני). יתר על כן, אחד המאפיינים העיקריים של התרופה הינו שהיא הופכת להיות צמיגית בסביבה קרה, באופן שעלול לסכן את המטופל הנוטל אותה על ידי צינור. לכן, על מנת למנוע נזקים וסיבוכים מיותרים, על הגורמים הרפואיים המספקים את התרופה מוטלת חובה לוודא כי האנשור מסופק למטופל בטמפרטורת החדר. לא זו אף זו, ברי כי על מנת להימנע מהגשת תביעת רשלנות כנגדו, על הרופא שמחדיר את הצינור לדאוג לסביבה סטרילית ולמניעת זיהומים, בעיקר בזמן הכנת התמיסה והשימוש בה.