נזקים בעקבות השתלות שיער

נגרם לכם נזק כתוצאה מטיפולי השתלת שיער ? במסגרת הכתבה הבאה תוכלו לקרוא על תביעות המוגשות לבתי המשפט כתוצאה מטיפולים אלה. בכתבה אף מובאת דוגמא מעניינת של אישה אשר אסור היה לבצע בה טיפול ובכל זאת החליט המכון לטפל בה. בית המשפט חייב את המכון בפיצוי נזקיה. כנסו. 

תביעות העוסקות במחדלים עקב השתלת שיער

הליך השתלת השיער כרוך בניתוח במסגרתו מורט הרופא המטפל שערות מהחלק האחורי של ראש המטופל ומשתיל אותן באזורים הקרחים בקדמת ראשו. הליך זה הפך לשכיח יותר בשנים האחרונות, עובדה שהביאה את בתי המשפט להתמודד עם יותר ויותר תביעות משפטיות.

אם עברתם טיפולי השתלת שיער ונגרם לכם נזק, אל תהססו לבחון את הנושא ובכלל האם הטיפול שניתן לכם עומד בסטנדרטים המצופים מהמכון או מהצוות הרפואי שביצע את הטיפול.

בלא מעט מהמקרים אשר מוגשים לערכאות השיפוטיות מוצאים בתי המשפט את התנהלות המכונים והרופאים הפועלים מטעמם ככאלה החורגים מסטנדרט סביר ומזכים את המטופלים בפיצוי כספי לא מבוטל.

הסיבות המרכזיות להגשת תביעות

קיימים טעמים רבים לפנייה של מטופלים לערכאות השיפוטיות. יחד עם זאת, חלק ניכר מהתביעות מוגשות לערכאות מהסיבות הבאות:

  • תקלה במכשור
  • היות הטיפול בלתי מתאים למטופל
  • אי מתן הסבר המניח את הדעת ביחס לסיכונים הכרוכים בטיפול
  • רשלנות בניתוח
  • הותרת צלקות לאחר הטיפול

כמובן שייתכן כי תוגשנה תביעות עקב טיפול לקוי בהשתלת שיער מסיבות אחרות והאמור לעיל הינו לצורך הדוגמא בלבד.

חשוב לזכור כי מאחר והטיפולים הללו אינם מחויבים מבחינה רפואית, מצופה מהמכונים השונים המעניקים טיפולים אלה סטנדרטים גבוהים של התנהגות. כך, בבואם לבחון האם הוסברו למטופלים מלוא הסיכונים הכרוכים בטיפול, מביאים בתי המשפט בחשבון את האינטרס הכספי העומד לנגד עיני המכונים והרופאים העוסקים בתחום זה, אינטרס שהינו פעמים רבות עומד בניגוד גמור לאינטרסים הרפואיים של המטופל.

רשלנות רפואית השתלת שיער מקרה מתוך פסיקת בתי המשפט

לבית משפט השלום התל אביב – יפו הוגשה תביעת רשלנות רפואית השתלת שיער על ידי גברת שהגיעה למרפאה המתמחה בניתוחי השתלות שיער. בפגישת הייעוץ הראשונית פגשה התובעת אחד מהרופאים המועסק על ידי החברה הנתבעת. במהלך פגישה זו נאמר לנתבעת כי היא מתאימה לעבור את ניתוח ההשתלה והרופא אף המליץ לה לעשות כן.

לא למותר לציין כי טרם הגיעה התובעת למרפאה האמורה היא נמצאה כלא מתאימה לעבור ניתוח השלת שיער במרפאה אחרת, זאת בשל גילה המבוגר. התובעת השבה את תשומת ליבו של הרופא לדחיה הקודמת, אולם זה שלל את מסקנות המרפאה וקבע כי אין כל חשש בביצוע ניתוח ההשתלה.

התובעת שוכנעה כי כדאי לה לעבור את הניתוח ותנאי התשלום סוכמו בין הצדדים (עלות הניתוח הייתה כשלושה עשר אלף שקלים). זמן קצר לאחר הניתוח החלה התובעת לחוש בכאבים ודימומים באיזור הניתוח. בעקבות תסמינים אלו הגיעה הגברת למרפאת הנתבעת, אולם שם נאמר לה כי מדובר בתופעות טבעיות ונורמליות המופיעות בכל המטופלים לאחר הניתוח.

דע עקא, כאבי הראש לא חדלו והדימום באיזור הניתוח החמירו. כשהגיעה תובעת למרפאה בפעם השניה הורה לה הרופא לשטוף את האיזור בשמן זית ולנוח במיטתה.

כחודשיים לאחר הניתוח החלו השערות המושתלות לנשור מראשה ופניה החלו להכחיל. בתגובה לתסמינים אלו הורה הרופא לה הנתבע ליטול ויטמין מסוג בי-6, תוך שהוא מציין כי הדבר יגרום לצמיחת השיער מחדש. למרות זאת, השיער לא צמח ותופעות הלוואי באיזור הניתוח המשיכו להטריד את המטופלת.

לאור כל האמור לעיל הגישה התובעת את תביעת רשלנות רפואית דנן, תוך שהיא טוענת כי הנתבעים מעולם לא הבהירו בפניה כי קיים סיכוי לכישלון ההשתלה ואף לא פירטו אודות הסיכונים ותופעות הלוואי שעלולים לצוץ לאחר הניתוח. הנתבעים דחו את כל טענותיה של התובעת וטענו כי לא קיים כל קשר סיבתי בין הנזקים להם טוענת התובעת לבין ניתוח השתלת השיער.

עוד נטען כי במסגרת פגישת הייעוץ הובהרו לתובעת כל הסיכונים הטמונים בניתוח, לרבות התופעות הנלוות לו. את הטענות האמורות מבססים הנתבעים על טופס ההסכמה לניתוח ההשתלה, עליו חתמה התובעת בסמוך לניתוח.
בית המשפט מקבל את עדותה של התובעת וקובע כי אין בחתימה על טופס ההסכמה האמור כדי להסיר את האחריות מכתפי הנתבעים.

ודוק, התאריך הנקוב בטופס ההסכמה הוא התאריך בו בוצע ניתוח השתלת השיער, כך שברי שהתובעת הייתה לחוצה ולא ניתן לה מספיק זמן כדי לעכל את כל ההשלכות הכרוכות בניתוח. בית המשפט רואה בהתנהלותם של הנתבעים רשלנות רפואית השתלת שיער ומעמיד את הפיצוי המגיע לתובעת על הסך של כשלושים אלף שקלים.

לעיון בפסק הדין המלא ראו – ת.א 56906/05

תגובות

2 תגובות

  • 12 באוגוסט 2018 בשעה 11:20

    עברתי השתלת שיער לפני שנה והתוצאות ממש לא לשביעות רצוני האם אפשר לתבוע את הכסף בחזרה

    • 12 באוגוסט 2018 בשעה 11:24

      אי שביעות רצון אינה עילה לרשלנות רפואית.
      על מנת להוכיח קיומה של עילה, יש למלא אחר היסודות הנדרשים.
      בהצלחה.