קיבל חיסון באיחור, חלה במחלה

פעוט קיבל על ידי הרופאים חיסון למחלת פוליו באיחור וחלה במחלה. האם בית המשפט קיבל תביעת רשלנות רפואית שהוגשה? עיינו.

תינוק קיבל חיסון למחלת הפוליו אך בכל זאת חלה בה ? מדוע קבע בית המשפט כי לא הייתה רשלנות רפואית במתן החיסונים ?

הנורמה הרווחת היא מתן חיסונים לתינוקות בהתאם לגיל, כאשר ישנו סיכוי מסוים שלמרות החיסון המחלה תתפרץ בגופו של התינוק ולכן חשוב מאוד להקפיד שהחיסונים יינתנו בהתאם לזמנים שנקבעים על ידי משרד הבריאות, שכן איחור מסוים עלול להוביל לתוצאות קשות ביותר.

ילדכם קיבל באיחור חיסון? נגרם נזק? בחנו כעת את מצבכם בפורום מקצועי העוסק בנזקים בטיפול.

תביעה: חוסן באיחור וחלה בפוליו

התינוק עבר שלושה חיסונים למחלת הפוליו באיחור וחלה במחלה ? האם הרופאים התרשלו בטיפול?

משרד הבריאות בנהליו קבע כי יש לחסן תינוק בחיסון נגד מחלת הפוליו בארבע מנות, כאשר המנה הראשונה צריכה להיות כאשר התינוק בן חודשיים, מנה שנייה בגיל ארבעה חודשים, מנה שלישית בגיל שישה חודשים והמנה הרביעית והאחרונה בגיל 12 עד 14 חודשים.

במקרה זה אימו של אוהד (שם בדוי) לקחה אותו לעבור את החיסון הראשון למחלת הפוליו בטיפת חלב בגיל שלושה חודשים וזאת משום שהוא נולד פג וסבל ממחלות זיהומיות שטופלו באנטיביוטיקה ואושפז לאחר לידתו בבית החולים. לכן נוצר האיחור במתן החיסון הראשון ובהתאם היו שאר החיסונים באיחור מסוים כאשר החיסון השלישי ניתן לאוהד בהיותו בן שנה, שזה כחצי שנה לאחר החיסון השני, מה שלא נחשב לזמן מקובל בין חיסון אחד לאחר ומיד לאחריו התברר כי אוהד חלה במחלת הפוליו.

פסיקת המחוזי

לבית המשפט המחוזי הוגשה תביעת רשלנות רפואית בטענה עיקרית לפיה הרופאים התרשלו באיחור במתן החיסונים ובשל כך חלה התינוק במחלת הפוליו ובמיוחד בכל הנוגע לתקופה שבין החיסון השני לשלישי.

בית המשפט המחוזי אשר דן בטענות הצדדים דחה את התביעה הזו וקבע שהאיחור במועד מתן החיסונים נבע מהבעיות הבריאותיות מהם סבל התינוק. על כן, לא היה מנוס מלדחות את ביצוע החיסונים ולא היה באיחור הזה כדי לגרום להופעת המחלה, אלא הוא חלה בה משום שהוא משתייך לקבוצה קטנה באוכלוסיה אשר החיסון אינו פועל עליהם. לפיכך, הטיפול שהוענק על ידי הצוות הרפואי היה בהתאם לנדרש ולנהלים של משרד הבריאות ולא הייתה כל רשלנות בתפקוד הרופאים.

האם בית המשפט העליון שינה את החלטת בית המשפט המחוזי ופסק פיצויים לתובעים?

פסיקת העליון

פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר לא פסק כל פיצוי בגין הנזק שנגרם לתובעים לא היה לשביעות רצונם ועל כן הוגש ערעור לבית משפט העליון, אשר בחן שוב את טענות הצדדים.

בית המשפט העליון קבע כי יתכן והמרחק בין החיסון השני לשלישי היה יכול להיות קצר יותר. עם זאת במקרה זה לא היה כל הבדל לעניין התוצאה, שכן החיסונים הקודמים לא השפיעו על מצבו של התינוק ולא גרמו לגוף להתחסן מפני הווירוס הזה ולכן בכל מקרה הוא היה חולה במחלה.

בית המשפט העליון מתייחס לשאלה אימתי טיפול רפואי ייחשב רשלני וקבע  כי בנסיבות המקרה הרופאים פעלו בהתאם לנדרש ומקובל בסטנדרט הרפואי ולא הייתה כל דרך למנוע את הופעת המחלה במקרה המאוד ספציפי הזה.

לכן הערעור נדחה על ידי בית המשפט העליון ולא נפסקו פיצויים לתובעים.

התוצאה של פסק הדין מעוררת תמיהות רבות. האם לא יתכן שהיה על הרופאים לזהות את העובדה שהתינוק משתייך לקבוצה החסינה מפני המחלה? מדוע החיסון השלישי לא נערך במועד שנקבע? קשה למצוא לכך תשובות והיה נכון שהתובעים יערכו לתביעה הזו באופן שהיה יכול לשנות את התוצאה ואולי אף לגרום לבית המשפט העליון לקבל החלטה אחרת ולא לדחות את הערעור שהשאיר את המשפחה עם תינוק חולה במחלת הפוליו ללא כל פיצוי כספי.

ע"א  9628/07