יד מכוונת

פסק דין שניתן במקרה של רשלנות רפואית ואשר ממחיש עד כמה חשוב לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין רשלנות רפואית.

מהמקרה המפורט להלן, ניתן להסיק עד כמה חשובה ידו המכוונת של עורך דין רשלנות רפואית.
בהגיעה של פלונית לגיל שמונה עשרה אובחנו בבטנה ממצאים טרום סרטניים, אשר נבעו מהעובדה שאימה נטלה במהלך ההריון תרופה, אשר גורמת לפגיעה גנטית ולסיכוני עקרות וסרטן. בהמשך לממצאים האמורים, כאשר מלאו לפלונית עשרים ושמונה שנים, היא אובחנה כסובלת מעקרות, דבר שהצריך אותה לפנות לאם פונדקאית.
לאחר שמונה שנים, בהיותה בת שלושים ושש, גילתה פלונית כי בארצות הברית הוגשו מספר תביעות רשלנות רפואית כנגד החברה שייצרה את התרופה שנטלה אימה, בעודה בהריון עימה. על רקע זה, פנתה פלונית למשרדו של עורך דין רשלנות רפואית ויחדיו הם חקרו את עברה של התרופה והשיגו ראיות המעידות על רלשנות בהכנתה. לאחר שגובשו כל הממצאים והראיות התומכים בכך שייצור התרופה לווה בהתנהגות רשלנית, הגישה פלונית תביעת פיצויים לבית המשפט.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של פלונית מהטענה שעילתה התיישנה, היות ואין תחולה לסעיף 89 לפקודת הנזיקין, הסעיף המעגן את היום שבו מתחילה תקופת ההתיישנות. על פי סעיף זה מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות החל מהמועד בו ארע הנזק או, לחילופין, מהמועד בו נודע לניזוק על קרות הנזק. בהמשך לכך, בעקבות טענותיה של פלונית, אשר נפרסו בכתב טענותיה על ידי עורך דין רשלנות רפואית, עבר בית המשפט לבחון את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיו אם נעלמו מעיניו של התובע העובדות המרכיבות את תביעתו, מסיבות שאינן תלויות בו ושהוא לא היה יכול למנוע את התרחשותן, תחל תקופת ההתיישנות מהמועד שבו נודע לתובע אודות העובדות הנ"ל.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של פלונית וקיבל את טענות הנתבעים לעניין התיישנותה. לדידו של בית המשפט, היה על פלונית לפנות ולהיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית במועד בו גילתה את הנזק שנגרם לה (קרי, בהיותה בת עשרים ושמונה שנים), על מנת לברר את הזכויות המשפטיות שלה.
פלונית הגישה את ערעורה לבית המשפט העליון, אשר תמך בקביעתו של בית משפט קמא וקבע באופן חד משמעי כי תביעתה של פלונית התיישנה זה מכבר. על פי בית המשפט העליון, פרק הזמן הארוך שחלף מהמועד בו גילה הניזוקה את הנזק והיעדר בירור או התייעצות בעניין מצידה, בין היתר עם עורך דין רשלנות רפואית, מובילים לקביעה כי אין לקבל את תביעתה.
את קביעתו מבסס בית המשפט על סעיף 8 לחוק ההתיישנות. הפירוש ההולם לסעיף זה הוא שלא די בכך שפלונית תוכיח כי בפועל לא הייתה לה ידיעה על עובדות המהוות את תביעתה, אלא עליה להראות, בנוסף, כי אף האדם הסביר לא היה יכול לגלות את אותן עובדות. היות ופלונית לא עמדה בנטל זה, יש לדחות את תביעתה מחמת התיישנות.
הנה כי כן, בשל העובדה שפלונית לא פנתה אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, במועד בו ארע לה הנזק והמתינה שנים רבות עם הגשת תביעתה, נשללה זכותה לפיצוי בגין נזקיה. עד כמה שהפן האישי בסיפורה של פלונית הינו כואב ומצער, יש ללמוד ממנו ולהקפיד שלא לחזור על טעויותיה, כמפורט לעיל.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך