הגיע לבית החולים בתלונות על כאבי בטן ויצא ללא אשך
זה מה שקרה ל-ש', פעוט בן שלוש, אשר הגיע בשעות הערב בליווי הוריו למוקד החירום של קופת החולים כשהוא מתלונן על כאבי בטן עזים. הרופא במוקד בדק את הפעוט בדיקה קצרה וקבע כי הוא סובל מתפליט בגרון, ולכן שחרר אותו לביתו עם מרשם לאנטיביוטיקה. לאחר שובו הביתה היתה הפוגה קלה בכאבים, אך לאחר מספר שעות חזרו הכאבים העזים ולכן פנה ש' בליווי הוריו מיד בבוקר שלמחרת לקופת החולים, שם נבדק על ידי רופאה אשר אף היא לא ביצעה כל בדיקה מעמיקה ושחררה את ש' לביתו.
בחלוף יומיים נוספים ומשכאבי הבטן של ש' לא חדלו, פנו שוב ש' והוריו לקופת החולים, שם נבדק על ידי רופאה שלישית אשר מיד בדקה את אשכיו והבחינה בנפיחות בשק האשכים משמאל. הרופאה הפנתה את ש' בדחיפות לבית החולים "שערי צדק" שם אובחן כי הוא סובל מתסביב של האשך ולאור המצב החמור הובהל לחדר הניתוח שם הוחלט כי בשל נמק שנוצר באשך אין מנוס מלבצע כריתה של האשך השמאלי וקיבוע של האשך הימני.
הורי הקטין: "הרופאים התרשלו"
לאור הנזקים הגישו ש' והוריו תביעת רשלנות רפואית כנגד המוקד וקופת החולים, במסגרתה טענו כי הצוות הרפואי מטעם הנתבעים התרשל בכך שחרף תלונותיו של ש' לא ביצעו כל בדיקה של האשכים, דבר שגרם להחמרה של מצבו והיווצרות תסביב האשך אשר הצריך כריתת האשך בהמשך. המומחה הרפואי מטעם ש' והוריו קבע בחוות דעתו כי באם תסביב האשך אינו מאובחן תוך 6-12 שעות נגרמת חסימה של אספקת דם סדירה למקום ויכול להיווצר נמק אשר מחייב כריתה של האשך. לדידו של מומחה התובעים, לו היתה מבוצעת בדיקה של האשכים מיד עם הגיעו בפעם הראשונה למוקד או בפעם השניה לקופה, היה ניתן לאתר את המצב בזמן ולהציל את האשך. עצם העובדה שלא בוצעה בדיקה של האשכים על ידי הרופאים ו-ש' שוחרר לביתו ללא כל טיפול בדבר, גרמה
מעבר לכריתה של האשך טענו התובעים כי נגרמה ותמשיך להיגרם ל-ש' בגיל ההתבגרות נכות נפשית, שכן עליו להתמודד עם השוני בינו לבין בנים אחרים וסביר כי גם בעתיד הדבר יפגע ביחסיו עם בנות המין השני ויפגע בסיכוייו להתחתן ולהביא ילדים לעולם.
מנגד, טען הצוות מטעם הנתבעים כי הצוות הרפואי נהג כפי שהיה צריך לנהוג, וכי לאור התלונות על כאבי בטן בלבד לא היה כל מקום לבצע ל-ש' בדיקה של האשכים.
המומחים מטעם הנתבעים קבעו כי עצם העובדה שהיתה ל-ש' הפוגה בכאבים, מעידה על כך שלא מדובר בתסביב של האשך או לחילופין שמדובר בתסביב שהשתחרר ולאחר הבדיקה אצל הרופאים ככל הנראה הסתובב שוב ואז נוצר הנמק.
באשר לנזק טענו המומחים מטעם הנתבעים כי לאור המקובלות של ש' בחברה והציונים הגבוהים שלו, מעיד הדבר על כך שלא נגרם לו כל נזק נפשי כתוצאה מכריתת האשך.
עם התקדמות ההליך המשפטי וחקירתם של המומחים מטעם הצדדים, הסכימו כל המומחים כי לרוב כאשר מגיע ילד עם תלונות על כאבי בטן, יש מקום לחשוד כי ייתכן ומדובר בתסביב האשך ויש מקום לערוך בדיקה קצרה של האשכים.
בית המשפט: אי בדיקת האשך עולה כדי רשלנות
בפסק דינו מיום 27.3.12 קבע בית המשפט כי בדיקת האשך על ידי שני הרופאים היתה מתחייבת ומתבקשת בנסיבות, בפרט לאור התלונות שהושמעו בפניהם על כאבי בטן עזים אצל ש' וכן לאור העובדה כי מדובר בבדיקה קצרה ופשוטה. לדידו של בית המשפט התרשלו שני הרופאים בכך שלא ביצעו בדיקה זו ל-ש'.
באשר לקשר הסיבתי קבע בית המשפט כי בין אם נוצר תסביב שהשתחרר ובין אם נוצר תסביב שלא השתחרר ובגינו נוצר נמק, עצם העובדה שלא בוצעה כל בדיקה ולא ניתן טיפול בזמן היא זו שגרמה להחמרה אשר חייבה כריתה של האשך. לו היה ניתן טיפול בזמן ומבוצע ניתוח במועד, היה ניתן להציל את האשך ולא היה צורך לכרתו.
באשר לנזק, קבע בית המשפט כי אכן הנכות שנגרמה ל-ש' בגין כריתת האשך אינה נכות תפקודית, והוא יכול לעבוד ככל אדם אחר ללא שהדבר ישפיע על אופן עבודתו. כן קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים דווקא לפיה לא נגרם לתובע כל נזק נפשי כתוצאה מהאירוע, אך קבע כי יש לפצותו בפיצוי לא ממוני בגין הסיכוי הקטן כי כאשר יגיע לגיל ההתבגרות ישפיע הדבר על מצבו הנפשי.
בית המשפט קבע כי על הנתבעים לשלם ל-ש' פיצוי בגובה 200,000 ש"ח בגין הכאב וסבל שנגרמו לו (עוגמת נפש), וכן סכום של 10,000 ש"ח להוריו בגין העזרה שהעניקו לו לעבר. כן קבע בית המשפט כי על הנתבעים לשלם ל-ש' עבור ניתוח להשתלת אשך תותב (בעלות של עד 40,000 ש"ח) אותו יוכל לעשות כשיגיע לגיל 14, דבר אשר יקטין את האפשרות לכך שייגרם לו נזק נפשי עם הגיעו לגיל ההתבגרות.
על סכומים אלו, היה על הנתבעים להוסיף 58,000 ש"ח עבור שכר טרחת עו"ד וכן לשלם לתובעים החזר על אגרת הגשת התביעה ושאר הוצאות המשפט.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
