כיצד תדעו כי נפלתם קורבן לרשלנות רפואית?

אחת הטעויות הנפוצות של נפגעים (ותתפלאו לגלות, לעיתים אף עורכי דין עושים את הטעות), היא הסקת מסקנה מהירה ולא שקולה, המתבססת על תחושת הבטן לפיה "הרופא לא נהג כשורה". ובכן, בהחלט ייתכן כי הרופא לא נהג כפי שהיה מצופה ממנו, אך האם זה אומר כי עומדת לרשותנו עילת תביעה? האם זה אומר שכדאי לנו להיגרר להרפתקה משפטית שעשויה להימשך פרק זמן ממושך ואף לעלות לנו כסף? לא תמיד.

shutterstock_100422550

לפני שיוצאים להרפתקה משפטית, עושים בדיקה!

טרם קבלת החלטה לפתוח בהליך שיפוטי כנגד גורם רפואי כזה או אחר, עלינו לבחון תחילה את אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא מהי רשלנות רפואית? האם ניתן להגיש תביעה עקב נזק גוף שנגרם בטיפול רפואי? האם למשל נזק גוף הוא גם גם נזק נפשי שנגרם ? האם היעדר הסכמה מדעת (אי מתן הסבר מפורט אודות סיכויים וסיכונים של הליך רפואי) לטיפול מקים עילת תביעה אף על פי שלא נגרמו לי נזקי גוף ?

איך בוחנים את השאלות הנ"ל ? ועוד שאלות שכל נפגע רשלנות רפואית מבקש לבחון אותם בתחילת הדרך.

לאור העובדה שמדובר בשאלות בסיסיות, אשר כאמור כל נפגע מבקש לדעת, ערכנו עבורכם כתבה המרכזת את המענה לשאלות הנ"ל. יחד עם זאת ברצוננו להבהיר כי באפשרותכם לפנות אלינו בייעוץ אישי בכל עת באמצעות טופס יצירת הקשר שמופיע באתר, באמצעות העלאת שאלה במסגרת פורום רשלנות רפואית שבאתר או אף באמצעות פנייה טלפונית לטלפון 03-5117722 ואנו ניצור עימכם קשר בהקדם.

כיצד מתייחס החוק בישראל לשאלה שלפנינו?

באורח פלא, רשלנות רפואית אינה מוגדרת בחוק והינה למעשה נגזרת של עוולת הרשלנות שמקורה בפקודת הנזיקין. באופן כללי ניתן לומר, כי כל אדם אשר ביצע מעשה שאינו סביר או נבון, או שלא ביצע מעשה שאדם סביר או נבון היה עושה מוחזק כ"רשלן". בכל הנוגע לנושא הרפואה, הגדרה זו בעייתית ועל כן על פי פסיקת בתי המשפט המבחן לבחינת רשלנותו של רופא הינו "מבחן הרופא הסביר". למעשה, מדובר ביישום של מבחני הרשלנות הכלליים, אך על נושא ספציפי ? הרפואה.

בהיותה של הרפואה מדע שאינו מדויק, ישנו קושי אמיתי לבחון האם צוות רפואי נהג במקרה מסוים באופן תקין, או באופן שחורג מכפי שעל "רופא סביר" היה לנהוג ? קרי, באופן המהווה רשלנות רפואית. על כן, פסיקת תביעות רשלנות רפואית הינה זהירה מאוד ובתי המשפט אינם ממהרים להטיל כתם על שמם הטוב של הרופאים. זה יעשה רק כאשר יוכח, כי הרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל וכי אותה ההפרה היא שגרמה נזק גוף אצל המטופל.

משוואת העוולה

לצערנו, לא חסרות דוגמאות בהן ניתן בנקל לקבוע, כי נזק גוף נגרם עקב הפרה של חובת הזהירות, לדוגמא: הותרת כלי רפואי בבטנו של מטופל, היעדר אבחון של ממצא שמופיע באופן ברור בבדיקה וכדומה. אגב, כבר עתה נבהיר כי נזק גוף יכול לבוא לידי ביטוי גם כפגיעה בנפש. הווה אומר, אדם שנפגע בנפשו בשל מעשה ו/או מחדל רשלני מצד גורם רפואי, זכאי לתבוע גם את נזקיו אלו ויזכה לפיצוי ככל ויוכיח את עילתו ואת שיעור הנזק.

יחד עם זאת, הקשר הסיבתי בין אותה ההפרה לבין נזק גוף שנגרם למטופל אינו ברור כל כך ומביא לעיתים רבות לדיונים משפטיים רפואיים רבים. לדוגמא, רופא התרשל באי אבחון של ציסטה בבטנו של חולה. אולם, הסתבר, כי בכל מקרה גם אם היה מבוצע אבחון נכון, לא היה בכך לשנות את הנזק ואת הטיפול (בכל מקרה לא היה צורך להוציא את הציסטה אלא רק לתת טיפול תרופתי שהמטופל כבר נטל אותו בכל מקרה). האם במקרה הנ"ל יש קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין קיומו של נזקי גוף ? נראה על פניו שלא. מצד שני, לעיתים אבחון מוקדם, בהחלט יכול להביא לשיפור של מצבים רפואיים שונים ואף להביא לריפוי של נזקי גוף.

כך או כך, אין חולק, כי תביעות רשלנות רפואית מחייבות משנה זהירות, הין מצד המטופל והן מצד עורכי דין רשלנות רפואית. על מטופל החושש, כי נעשה לו עוול לפנות לעורך דין רשלנות רפואית, אשר ייוועץ עם מומחים רפואיים רלבנטיים. רק לאחר מכן, ניתן יהיה לדעת אם תחושת המטופל נכונה גם מבחינה משפטית.

תחום הרשלנות הרפואית התפתח מאוד בשנים האחרונות בארצנו והלכות רבות אשר נקבעו בבתי המשפט אפשרו לנפגעים לקבל פיצוי אף ברשלנות רפואית שלא גרמה עדיין נזקי גוף ממשיים (כגון פיצוי עבור פגיעה באוטונומיה בשל היעדר הסכמה מדעת, פיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה ועוד).

אנו גם ממליצים לכם לעיין בכתבה שנערכה באתרנו אודות היעדר הסכמה מדעת.

סיכום

חשוב לציין, כי השאלה האם קמה עילת תביעת רשלנות רפואית עקב טיפול רפואי כזה או אחר אינה שאלה פשוטה ואנו ממליצים לכם בכל מקרה ומקרה להיוועץ על ידי עורכי דין רשלנות רפואית.

לקבלת ייעוץ משפטי ע"י עורכי דין רשלנות רפואית והערכת סיכויי תביעתך, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר". ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי צמוד  על ידי עורכי דין רשלנות רפואית מוקדם ככל הניתן עשוי לשפר את מצבכם המשפטי.
           
נדגיש, כי פנייתך חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

7 תגובות

  • 9 בפברואר 2024 בשעה 20:45

    אשמח לשוחח בטלפון,אצליהרשלנות חזרה מספר פעמים

    • 19 במרץ 2024 בשעה 10:20

      שימחה שלום, את מוזמנת להשאיר פניה בתחתית העמוד ועו"ד העוסק בתחום יחזור אליך בהקדם.

  • 27 באוגוסט 2020 בשעה 16:41

    אבא נידבק כאשר היה באישפוז בבית חולים בלינסון בקורונה

    • 27 באוגוסט 2020 בשעה 18:11

      בריאות שלמה. מה שאלתך?

  • 28 בספטמבר 2018 בשעה 0:41

    אשמח אם תצרו איתי קשר

    • 30 בספטמבר 2018 בשעה 10:33

      שלום לין, נשמח ליצור קשר ולנסות לסייע ולעזור. אנא השאירי פרטים בהודעה אישית. חג שמח.

  • 22 במרץ 2017 בשעה 18:01

    לפני כמה שנים הרופאת משפחה נתנה לי נרקוטיקה והעלתה את המינונים לגובה של 600 מ"ג ליום…
    וזאת ללא ידיעת/אישור משרד הבריאות כמקובל.
    והיום איני יכול להיחלץ מהאופייטים בגמילה רגילה.
    המשך פרטים אתן ביעוץ…

התגובה שלך