אסכולות רפואיות שונות

עד כמה רחבה חובת הגילוי של רופא כלפי מטופליו? האם עליו לפרט אודות אסכולות רפואיות שונות? עורכי דין מצוות האתר משיבים על השאלה.

בימים אלו ניתן בבית משפט העליון פסק דין מרתק וחשוב בתחום המשפטי רשלנות רפואית, בו עסקו השופטים בשאלה, עד כמה רחבה חובת הגילוי של רופא כלפי מטופליו, וליתר דיוק – באילו מקרים חייב רופא ליידע את המטופל על קיומן של אסכולות רפואיות שונות הרלוונטיות לגביו.

פסק הדין עסק בתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית, בשמם של טל והוריו, אורית ואריה, כנגד קופת חולים כללית. בתביעתם, טענו בני המשפחה, כי כתוצאה מרשלנות רפואית נולד טל כשהוא סובל משיתוק מוחי ומנכות צמיתה של 100%.

לאחר שבית המשפט המחוזי דחה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידם, הגישו בני המשפחה ערעור לבית המשפט העליון. וכך היה סדר הדברים:

מצוקה נשימתית בלידה

עד שנת 1994, עברה אורית חמש הריונות, כששניים מהם הסתיימו בהפלות ובגינן נתפר צוואר הרחם שלה. בינואר של שנה זו, הגיעה אורית לבית החולים כשהיא בשבוע ה-30 להריונה לאחר שסבלה מכאבי בטן חזקים. אורית נבדקה ושוחררה לביתה, אך כעבור יומיים, היא שבה לבית החולים, בשל ירידת מים מוקדמת, ואושפזה להמשך מעקב. לאחר יומיים נוספים, חשה אורית בצירים, אך בשל ההיסטוריה הרפואית שלה, שכללה מספר ניתוחים קיסריים, ובשל תנוחת העכוז של העובר, הוחלט שגם הפעם יש לסיים את ההריון בניתוח קיסרי.

טל נולד במשקל 1.7 ק"ג, ומאחר שבזמן לידתו הוא לקה במצוקה נשימתית, הוא הונשם במשך שלושה ימים. במהלך הימים שלאחר הלידה, נצפו בבדיקות האולטרא-סאונד אזורים בעלי הדיות יתר סביב למוחו של טל יוחאי, ובהמשך אף נמצא כי הוא פיתח מחלה קשה. למרבה הצער, אובחן כאמור יוחאי, כלוקה בשיתוק מוחי ובעל נכות צמיתה של 100%.

בית המשפט העליון תיחם את גבולות הדיון לשתי שאלות מרכזיות: האם הייתה רשלנות רפואית בכך שאורית לא טופלה בסטרואידים לאחר שעברה ירידת מים בשבוע ה-31 להריונה, והאם בית החולים היה חייב להציג בפניה את האפשרות של טיפול בסטרואידים.

אמנם מסקנתם הסופית של שלושת השופטים הייתה שיש לדחות את הערעור, מאחר ובמקרה הספציפי הזה לא הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות בית החולים, אך עיקר הדיון נסב סביב שאלת היקף הגילוי של רופא למטופליו, ולגבי עניין זה נקבעו כללים ועקרונות חשובים ומעניינים.

לדעת השופט עמית, שהיה בדעת מיעוט, בזמן הטיפול הייתה קיימת אסכולה רפואית שדגלה במתן סטרואידים במקרים של ירידת מים בלידה מוקדמת. אך מאחר ומדובר בהכרעה שהיא רפואית גרידא ועל הרופא לקבלה מתוך נסיבות המקרה, סבר שופט המיעוט, כי לא הייתה על הרופאים החובה ליידע את אורית על אסכולה רפואית זו.

לעומתו, השופטים ריבלין וג'ובראן שהיוו את דעת הרוב, סברו שבאופן עקרוני אילו הייתה קיימת אסכולה רפואית כזו באותה עת, הייתה חלה על הרופאים החובה ליידע את אורית לגביה, כך שהצוות הרפואי שנמנע מלהציג בפני אורית את אפשרות הטיפול בסטרואידים, תוך מתן הסבר על יתרונות השיטה וחסרונותיה, הפר את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליו.

אך יחד עם זאת, סברו שופטי הרוב, כי בפועל לא הוכח שבשנת 1994 הייתה אסכולה טיפולית מוכרת שדגלה במתן סטרואידים במקרים של ירידת מים בלידות מוקדמות, וממילא לא ניתן לומר שהצוות הרפואי שטיפל באורית הפר כלפיה את חובת הגילוי.

על אף המחלוקת העקרונית בין השופטים, התביעה נדחתה, כאמור, פה אחד.

[ע"א 6936/09 טל יוחאי יהודה נ. כללית שירותי בריאות]