בית המשפט העליון קיבל ערעור של בית חולים בתביעת רשלנות רפואית בקובעו כי היה על המחוזי למנות מומחה. עיינו בסיפור המלא.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים החזיר את הדיון בשאלת רשלנות רפואית של בית חולים "רמב"ם" לבית משפט קמא, בכדי שימנה מומחה רפואי מטעמו, זאת בעקבות פער משמעותי בין חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים. הרקע להחזרת הדיון, כאמור, היה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי מר מוזס שדרש כי בית החולים בו נולד יפצה אותו בגין השיתוק המוחי ממנו הוא סובל מאז היותו בן שנים עשר שנים.
טענת התובע הייתה, בקליפת האגוז, כי הצוות הרפואי שהועסק על ידי בית החולים לא איבחן את המצוקה העוברית ממנה סבל במהלך הלידה ובעקבות כך לא ביצע בו ניתוח קיסרי, אשר היה מונע את נזקיו. הפרקטיקה הרפואית המקובלת הינה כי יש לבדוק את קצב פעימות לב העובר בכל מהלך הלידה ואילו במקרה דנן, טוען התובע, הרשומות הרפואיות מלמדות על כך שלא נמדד דופק העובר בשלב השני של הלידה.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובע וקבע כי היעדר רישום אודות מדידת דופק העובר בשלב השני של הלידה, מעיד על כך כי עסקינן במקרה רשלנות רפואית. בנוסף, בית המשפט אף מכיר בקיומו של קשר סיבתי בין אותה רשלנות לשיתוק ממנו סובל התובע, שכן ישנה אסכולה רפואית המכירה בקשר בין כשלים בלידה לבין שיתוק מוחין המתרחש בגיל מאוחר יחסית.
לא למותר לציין כי הסתמכותו של בית המשפט על אותה אסכולה רפואית, כאמור, נבעה מאימוץ חוות הדעת שהוגשה על ידי התובע, על פני חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית החולים.
לא זו אף זו, בית משפט קמא קבע לתובע נכות בגובה של חמישים אחוזים ובעקבות כך פסק לו פיצוי בסך של מיליון וחמש מאות אלף שקלים. בערעור שהוגש על ידו, טען בית החולים כי הדופק נבדק לאורך כל הלידה, אולם לא נרשם היות ובאותה תקופה (שנות השבעים המאוחרות) היה נהוג לרשום ברשומות הרפואיות רק אירועים חריגים. לפיכך, היות ולא היה כל אירוע חריג במהלך הלידה, לא תועד המעקב אחר קצב פעימות הלב. בהמשך לטענה לפיה לא הייתה כל רשלנות רפואית מצידו של בית חולים דנן, נטען כי בית המשפט שגה אף בקובעו כי התובע זכאי לפיצוי בסך של חצי מיליון שקלים, אך בשל הכאב והסבל מהם סבל, לכאורה.
בית המשפט העליון בוחן את חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים וקובע כי בנסיבות של מקרה דנן, לפיהן מוגשות על ידי הצדדים חוות דעת כה שונות בתוכנם ובמהותם, על בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. מינוי מומחה בנסיבות העניין נדרש, על פי בית המשפט, בכל האספקטים של התביעה, הן אלו הנוגעים לטענת רשלנות רפואית, הן אלו הנוגעים לקשר הסיבתי והן אלו העוסקים בגובה הנזק והפיצוי שנפסק בגינו.
במקרה דנן רוב קביעת בית המשפט המחוזי הסתמכה על חוות הדעת שהגיש התובע, אולם אומצו גם מסקנותיו של המומחה הרפואי מטעם בית החולים. לפיכך, התוצאה אליה הגיע בית המשפט אינה עומדת בקנה אחד עם הספרות המשפטית ויש להחזיר לו את הדיון בשאלות הרשלנות רפואית והקשר הסיבתי, כמפורט לעיל.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
