התמחות בתביעות רפואיות

עורך דין רפואי

הבחירה של נפגעי גוף במימוש הזכויות

עורך דין רפואי הוא עורך דין שמתמחה בתחום התביעות הרפואיות ועומד בקשר עם רופאים רלוונטיים המעניקים שירות של מתן חוות דעת רפואית לתובעים.

עורך דין רפואי עוסק בתחום, עובר השתלמויות בתחום הרפואי המיועדות לעורכי דין ומתעדכן בתחום הרחב של "רפואה למשפטנים". לעורך דין רפואי היכרות בסיסית עם  שטחי הרפואה העיקריים הנדונים יום יום בין כתלי בית המשפט. לרשותו אף ידע ומומחיות, יחד עם התייעצויות רפואיות שהוא מקיים על מנת לכוון תובע להחלטה האם עומדת לו עילת תביעה, האם להגיש תביעה באותה עילה ומה סיכוייה. הוא מתמחה במתן מענה לבעיות פרקטיות בשטחי הרפואה השונים.

עורך דין רפואי מודע לסוגיה המורכבת של מתן חוות דעת רפואית. הבעייתיות בתחום זה היא בסיטואציה בה רופא אשר ייתן חוות דעת רפואית פוגע למעשה בחברו למקצוע אשר התרשל בתפקידו ופגע בתובע, ומכוח פגיע זו מתבקשת עתה חוות דעת רפואית כנגד הרופא הפוגע להראות ולהוכיח שאכן התרשל ונהג שלא כשורה. אותה חוות דעת מופנית כנגד רופא עמית ומבקרת את מעשיו ותפקודו. בשל הרגישות המפורטת לעיל, עורך דין רפואי יוכל להפנות את לקוחו לנותן חוות דעת רלוונטי ולסייע בגיבוש ערכי הביקורת והבדיקה שיבצע נותן חוות הדעת.

הרשלנות הרפואית מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. בית המשפט בוחן את ההליך הרפואי והטיפול שניתן לחולה, וקובע האם הטיפול הרפואי עמד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים במתן טיפול רפואי מסוג זה. הכרעת בית המשפט נסמכת לרוב בהתאם לחוות דעת של מומחה רפואי מטעמם של הצדדים, או מטעמו של בית המשפט.

לכן בתיקים של רשלנות רפואית ישנה חשיבות מכרעת מצד עורך דין רפואי לבחירת המומחה הרפואי שייתן את חוות הדעת מטעמו של התובע. ככל שתהיה מבוססת מנומקת ורצינית, והרופא נותן חוות הדעת יעמוד מאחורי חוות דעתו באופן מלא וברור, כך יגברו סיכוייו של התובע לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו בנוגע לרשלנות רפואית.

אין תחליף לניסיון ולמקצועיות

מקצועיותו של המומחה מטעמו של התובע ורצינותו, כמו גם הרלוונטיות שלו לתחום בו קרתה הרשלנות הרפואית בתובע חיוניים לניהול התיק.

כך למשל קבע בית המשפט העליון בע"א 6948/02 פנטה אדנה נ' מדינת ישראל כי בעת שבוצע בתובעת ניתוח קיסרי בהרדמה חלקית היא נכנסה לדום לב והפסקת נשימה.

בוצעה בה החייאה אשר ייצבה את מצבה, ובתום הניתוח הועברה לבדיקת CT אשר העלתה כי במהלך הניתוח חדר אויר למוחה של המנותחת. היא טופלה בתא לחץ אך ללא הועיל ולמוחה נגרם נזק בלתי הפיך. המומחה מטעם המדינה טען כי הפגיעה במוח נבעה מתסחיף אויר בעת הניתוח אירוע שיכול להתרחש בעת הפרדת השליה.

לעומתו טען המומחה מטעם התובעת כי הנזק נגרם כתוצאה מהחדרת חומר ההרדמה לחלל התת-עכבישי במקום לחלל האפידוראלי והזרקת התמיסה גרמה לירידה חדה וקיצונית בלחץ הדם ובדופק, ולא כתוצאה מתסחיף אויר.

בית המשפט אימץ את חוות הדעת הרפואית מטעם התובעת, ומצא כי היא מתיישבת באופן טובת יותר עם האירועים בפועל והן מבחינה רפואית-מקצועית. ערעור המדינה בתיק זה נדחה.

לאור האמור במקרים המתאימים ובניהול תביעה בעילת רשלנות רפואית, חוות הדעת הרפואית המוגשת לבית המשפט חשובה מאין כמוה להצלחת התביעה וניהולה. לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין רפואי להשגת התוצאות המיטביות ולליווי יעיל ומקצועי.

לקבלת ייעוץ של עורך דין רפואי מצוות האתר – לחצו כאן

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך