פרפור פרוזדורים

פסק דין רשלנות רפואית – יורשים פוצו על ידי בית המשפט המחוזי שקיבלת תביעתם נגד בית חולים בשל טיפול כושל בחולה פרפור פרוזדורים.

פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בקרב חולי הלב וזהו מצב שבו מתפתחת בפרוזדורי הלב פעילות סטטית גבוהה מאד ובלתי סדירה, אשר כתוצאה ממנה מאבדים הפרוזדורים את יכולתם להתכווץ באורח תיקני ומשפיעים, תוך כדי כך, על פעילותם הסדירה של חדרי הלב. ההשלכות של פרפור פרוזדורי הלב תלויות במצבו הבריאותי של החולה ובמצב ליבו. יחד עם זאת, גם אם שפיר מצבו הרפואי של החולה, פרפור פרוזדורים לאורך תקופה ארוכה עלול לפגוע בתיפקוד הלב ואף ליצור קרישי דם בפרוזדורים המפרפרים.

 

תביעות רשלנות רפואית פרפור פרוזדורים מוגשות, לרוב, על רקע טיפול רשלני שניתן לחולה לב אשר חווה פרפור פרוזדורים, כאשר בעקבות אותו טיפול נגרמו לחולה נזקים. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הפרפור הפרוזדורי הינו קל, כך שמצב ליבו של החולה עשוי לחזור לתקינותו באופן עצמאי וללא כל צורך בטיפול. כאן המקום לציין כי הטיפול התרופתי הניתן לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני, אמנם משפר ומייצב את מצב הלב, אך בד בבד הוא עלול לפגוע בכבד ובתפקודו ובנוסף הוא עלול לגרום להפרעות קצב המסכנות את חייו של המטופל. אשר על כן, תביעות רשלנות רפואית פרפור פרוזדורים מוגשות לא אחת אף במצבים בהם ניתן טיפול תרופתי מונע, מקום שלא היה צריך כלל להינתן, ובעקבות כך נגרם למטופל נזקי כבד ו/או סיבוכים אחרים.

באחד המקרים אשר נדונו בפסיקת בתי המשפט, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעת רשלנות רפואית פרפור פרוזדורים אשר עניינה במקרה הראשון מבין השניים המפורטים לעיל. באותו מקרה הגיע הניזוק לבית החולים כשהוא סובל מפרפור בחזהו ומלחץ דם גבוה. למרות זאת, החליט בית החולים לשחררו. בכתב תביעתם, טוענים יורשיו של הניזוק כי שיחרורו מבית החולים מהווה התנהגות מסוג רשלנות רפואית פרפור פרוזדרים שכן בעקבות אי הטיפול, הידרדר מצבו של הניזוק, כך שאספקת הדם לליבו ירדה באופן משמעותי וגרמה, בסופו של דבר, למותו בטרם עת.

 

בית המשפט קובע בעניין האמור כי התנהגות הצוות הרפואי אכן מהווה רשלנות רפואית פרפור פרוזדורים שכן הנתבעים היו יכולים וצריכים לצפות ששחרור המטופל מבלי לטפל טיפול נאות בפרפור בחזהו, עשוי לגרום לנזקים לליבו ובין היתר לאוטם של שריר הלב. בכל הנוגע לקשר הסיבתי שבין אותה רשלנות למותו של המנוח, קובע בית המשפט כי על פי ההלכה, הגברת הסיכון מצד הצוות הרפואי מהווה בסיס איתן לקביעה כי מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקי הניזוק. ודוק, על פי בית המשפט, לו היה הצוות הרפואי במקרה דנן פועל בהתאם לסטנדרטים המצופים מהרופא הסביר ולא חוטא בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית פרפור פרוזדורים, כאמור, סביר להניח כי שניזקו של המטופל היה נמנע.

 

אשר על כן, בית המשפט מורה על פיצויים של התובעים, כך שהוא מחייב את הנתבעים, בין היתר, בכיסוי הפסד השתכרותו של המנוח בעבר (ממועד אותה התנהגות רשלנית ועד למותו) ובעתיד (על פי הלכת "השנים האבודות"). בנוסף, מחוייבים הנתבעים בכיסוי ההוצאות הרפואיות שהוציא הניזוק ובפיצויים של הנתבעים בגין הכאב והסבל שחוו כתוצאה מאותה התנהלות רשלנית.