עברה ניתוח בהרדמה כללית ללא צום מוקדם ונפטרה

בית המשפט השלום בירושלים קיבל תביעה של עזבון מנוחה שנפטרה לאחר ניתוח עקב אי שהייה בצום, וקבע כי אין בנמצא ראיות מהן ניתן ללמוד כי המטופלת הונחתה להישאר בצום טרם הניתוח מצד גורמי ביה"ח.

נפטרה עקב אי שהייה בצום

כידוע, לפני ניתוחים יזומים, הכרוכים בהרדמה כללית, המנותח חייב לרוב להיות בצום, על מנת למנוע שאיפתו של המזון לריאות. אי לכך, הרופא מיידע במפורש את החולה כי עליו לצום פרק זמן מסוים לפני הניתוח. האם במצב בו לא ניתנה לחולה שעומד לפני ניתוח הנחייה לצום, והחולה אכל לפני הניתוח ומת מסיבוכים עקב כך, האם ניתן לומר כי הרופאים אחראים ברשלנות רפואית?

ביהמ"ש קבע כי התיעוד הרפואי הלקוי מלמד על התנהלות רשלנית מצד הנתבעת במהלך הטיפול שניתן למטופלת, ודי בעצם הליקויים ברישום מצד ביה"ח כדי לגבש את עוולת הרשלנות הרפואית.

הרקע להגשת התביעה על ידי העיזבון

מעשה ב- ר' אשר בחודש אפריל שנת 2002 עברה ניתוח בביה"ח כרמל בחיפה בשל חשדות לגידול סרטני בגדם השופכן, וזאת לצורך כריתתו. במהלכו של הניתוח התעורר הצורך לחבר את ר' למכשיר הנשמה מלאכותית ולתת לה תרופות להגברת קצבו של הלב. יומיים אחרי סיום הניתוח היא הועברה אל מחלקת טיפול נמרץ לצורך המשכו של הטיפול ולצורך גמילתה מן ההנשמה המלאכותית. שלושה שבועות לאחר מכן היא הועברה אל המחלקה הפנימית להמשכו של הטיפול והגמילה. יומיים לאחר שהועברה למחלקה נפטרה ר'.

עיזבונה של ר' ובעלה הגישו כנגד קופ"ח כללית, מפעילת ביה"ח הכרמל, תביעת רשלנות רפואית לביהמ"ש השלום בירושלים, בה טענו על בסיס חוות דעת מומחה מטעמם כי לר' לא נערכה הכנה ראויה טרם הניתוח הכוללת זמן צום מספיק, ואי לכך היא שאפה את תוכנה של קיבתה מה שהוביל להתפתחותה של דלקת ריאות ואי ספיקה של מערכת הנשימה. סיבוכי הדלקת והצורך בהנשמה שהתארכה עקב כך הם שהביאו לבסוף למותה.

טיעוני הצדדים

לטענתו של המומחה, התיעוד הרפואי בעניינה הינו לקוי וחסר, ואי אפשר לדעת ממנו האם היא היתה בצום טרם נותחה, ויתרה מזאת, הימצאותה של כמות כה גדולה של תוכן קיבה בתחילתה של ההרדמה מעידה כי לא היתה הכנה נאותה, ור' לא שהתה מספיק זמן בצום. לטענת המומחה, במקרה של חשדות כי הקיבה מלאה נדרש כי המרדים יבצע פעולת חמצון של החולה לפני ההרדמה וייתן לו תרופות להרפיית השרירים כדי שדרכי האויר יהיו מוגנות, אך במקרה זה לא תועד כי נעשתה פעולה כזו, ומכאן שהמרדים סבר בטעות כי ר' בצום.

הנתבעת מנגד הכחישה את המיוחס לה וטענה כי התנהלות הרופאים והאחיות מטעמה היתה ללא רבב. בהתבסס על חוות נגדית מטעמה היא טענה כי הסיבה השכיחה ביותר לסיבוך שאירע היא נוכחות מזון בקיבתו של המטופל בזמן ההרדמה, אך לטענתה במקרה דנן, כמותו של הנוזל אשר נמצאה בקיבה היתה חריגה, ואי לכך בלתי אפשרי להגיע למסקנה אשר תסביר את נוכחותו רבת הכמות בלי לערוך עוד בדיקות שבלתי אפשרי לערוך משנפטרה המטופלת.

פס"ד: לא הוכח כי ניתנה הנחיה לצום

ביהמ"ש השלום קיבל את התביעה וקבע כי אכן ר' נפטרה כתוצאה מרשלנות, ולא הוכח כי ר' אכן הונחתה להישאר בצום לפני הניתוח. ביהמ"ש קבע כי מעדויותיהן של האחיות שטיפלו בר' נלמד כי הצוות הסתמך על גיליון הכנה לניתוח שלא מולא בזמן אמת, אלא כחודש לפני ניתוחה של ר', וגם בגיליון זה אין תיעוד כי ר' התחילה בצום בחצות הלילה טרם הניתוח, אלא מצוין בו אך ורק כי תחילתו של הצום הינו בחודש מרץ בשעת צהריים, ואילו  ר' נותחה באפריל. ביהמ"ש הוסיף כי תמוה ביותר כי איש מהצוות לא בחר לתקן את הרישום ולציין את הטעות.

בנוסף קבע ביהמ"ש כי  אף אין בנמצא עדויות פוזיטיביות מהן ניתן ללמוד כי אחות משמרת הערב אכן הסבירה לר' עובר לניתוחה כי עליה להיות בצום החל מחצות יום הניתוח. אילו אחות זו היתה פועלת לפי פרוטוקול הכנה לניתוחים, כפי שהעידה שעושה, הרי היתה מעדכנת את תאריכו העדכני של הצום ושעת תחילתו המדויקת. משלא נהגה כך הרי יש בכך התרשלות. בית המשפט אף קבע כי חרף טענת האחות כי הרופא המרדים פגש בר' בערב הניתוח ונתן לה הסברים על הצורך להישאר בצום, הרי שבתיעוד הרפואי אין כל ראייה לכך, ולכן יש לדחות טענתה זו. ביהמ"ש הוסיף כי ניכר כי גם רופא זה התבסס על הרישומים השגויים.

ביהמ"ש ציין כי למעשה  היעדרם של תיעודים רפואיים מספיקים מלמד על התנהלותה הרשלנית של הנתבעת בדרך טיפולה בר', וכבר נקבע בפסיקה כי הרשלנות הרפואית תתגבש כבר לנוכח התיעוד הלקוי של הרישום הרפואי בו חייבים הרופאים.

ביהמ"ש ציין כי לנוכח אי התיאום בין העדויות השונות לבין התיעוד הרפואי ולנוכח התיעוד הלקוי יש לקבוע כי הנתבעת התרשלה כאשר תוכן הקיבה שנמצא מחזק את גרסתה של התובעת. ביהמ"ש הוסיף כי מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזקי ר' שכן ההסבר שהינו סביר ביותר להימצאות תוכן בקיבה חרף ניתוח, הסבר המקובל גם על מומחה הנתבעת, הינו אי שהייה בצום טרם הניתוח, מה שהוביל לשאיפת תוכן זה ולסיבוכיה.

ביהמ"ש פסק פיצוי בסך 357,000 ש"ח.

תא (י-ם) 001685/07 עיזבון המנוחה ה.ר ז"ל ואח' נגד שירותי בריאות כללית

מאת: