רשלנות רפואית קרוהן

מהי המחלה הקרוהן והסיבות אשר בגינן מוגשות בעטיה תביעות רשלנות רפואית. במסגרת הכתבה ראינו לנכון להביא בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה בנושא. קריאה מהנה.

רשלנות רפואית מחלת קרוהן ? טעות באיבחון
מחלת קרוהן (Crohan Disease) היא מחלה המתרחשת במערכת העיכול ומתאפיינת בדלקות חוזרות, צריבת דרכי השתן, הידבקויות של חלקים במעי, כיבים, חסימת מעיים ועוד. המחלה מלווה בהופעת תסמינים רבים אשר לעיתים מופיעים גם במחלות אחרות, כגון: כאבי בטן, דם בצואה, הקאות, שלשולים, ירידה במשקל, פיסורה ועוד. לאור עובדה זו, לעיתים מלאכת איבחון מחלת הקהורן איננה פשוטה ועל הרופאים המטפלים לנהוג במשנה זהירות כאשר הם קובעים או שוללים את קיומה של המחלה בגוף המטופל.
יחד עם זאת תביעות רשלנות רפואית קרוהן יכולות להיות מוגשות מסיבות נוספות כגון:
– אי מתן טיפול תרופתי
– מתן טיפול רפואי שאינו מתאים לטיפול במחלה
– אי ביצוע התחקות אחר עברו הרפואי של המטופל
– אבחון שגוי של המחלה
– איבחון מאוחר של המחלה
– ביצוע פעולות פולשניות באופן לקוי ו/או מיותר

חשוב לציין שהרשימה אינה סגורה ויכולות להיות עוד סיבות רבות להגשה של תביעות רשלנות רפואית קרוהן.
לפיכך, בכל מקרה בו יש לכם צל ספק ביחס לטיפול הרפואי שניתן לכם, אל תהססו ופנו לקבלת ייעוץ משפטי במשרד עורך דין רשלנות רפואית, לשם בחינת עניינכם. עורך הדין ידאג כבר להפנותכם אל מומחה רפואי מתאים לשם קבלת דיאגנוזה רפואית.
לקבלת ייעוץ משפטי אישי וחסוי על ידי עורך דין מצוות אתרנו, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר (מצד שמאל) או בטל 03-5117722. מענה מובטח.
רשלנות רפואית קרוהן בפסיקת בתי המשפט:
תביעת רשלנות רפואית מחלת קרוהן הוגשה על ידי מר קפלן לבית המשפט המחוזי בירושלים. על פי כתב התביעה, בשנת 1992 סבל התובע משלשולים תכופים ועל כן פנה לקופת החולים לצורך איבחון הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל. לטענתו, במשך שלוש חצי שנים התבצע בו טיפול רפואי שגוי, אשר הסתמך על אבחנה מוטעית של רופאי הנתבעת שסברו כי הוא סובל ממחלץ הקהורן, אולם בדיעבד התברר כי הוא סבל לאורך כל התקופה ממחלת סרטן המעי הדק. כתוצאה מהאיחור באיבחון שלח הגידול גרורות ממאירות לכבד והצוות הרפואי של בית החולים "שערי צדק" נאלץ לכרות חלק נכבד ממנו. בעקבות כך, מוערך שיעור נכותו של התובע במאה אחוזים ולטענתו אותה רשלנות רפואית באיבחון הובילה לקיצורה של תוחלת חייו באופן משמעותי.
בראשית פסיקתו, מסביר בית המשפט את המונח אבחנה מבדלת (Differencial Diagnosis). מדובר בהליך סינון ומיון המתבצע לאור העובדה שתלונותיו של מטופל יכולות לנבוע ממספר גורמים אפשריים. במסגרת תהליך זה אוסף הצוות הרפואי המטפל נתונים אודות מצבו הרפואי של המטופל (בדיקות מעבדה, אנמנזיה, הדמיות, בדיקות קליניות ועוד) ומשלב אינפורמציה זו בצוותא עם הידע הרפואי שברשותו, על מנת לקבוע ממה סובל אותו מטופל. בית המשפט מציין כי כאשר הזמן אינו לוחץ על הרופאים לקבל את ההחלטה האמורה, עליהם לעלות אף אפשרויות נדירות של גורמים שיש בהם כדי להוליד את התסמינים המופיעים במטופל ולבדוק את נכונותם.
בית המשפט ממקד הדיון בתביעת רשלנות רפואית דנן לשאלה עיקרית ובודק האם רופאי הנתבעת היו צריכים להפנות את התובע לביצוע בדיקות נוספות לבירור הגורם לשלשולים מהם סבל. במילים אחרות, הערכאה המבררת בוחנת האם הטעות באיבחון עולה כדי רשלנות רפואית בנסיבות העניין.
התשובה של בית המשפט לשאלה זו הינה חד משמעית ? רופא סביר ורפואה סבירה היו צריכים לקחת בחשבון באבחנה המבדלת אף את האפשרות כי התובע סובל מביות רפואיות במעי, ובהמשך לכך היו אמרים להגיע לאיבחון חד משמעי של מחלת הסרטן ממנה סבל בפועל.
לאחר הקביעה האמורה, לפיה הטעות באיבחון עולה כדי רשלנות רפואית, בית המשפט עובר לבחון האם מתקיים קשר סיבתי בין הנזקים מהם סובל התובע כיום לאותה התרשלות בביצוע האבחנה המבדלת. גם לשאלה זו עונה בית המשפט בחיוב, תוך שהוא קובע כי לו היה מתבצע יבחון מוקדם יותר של סרטן המעי, הגידול לא היה שולח גרורות ממאירות לכבד ורוב נזקיו של התובע היו נמנעים.
לאור האמור לעיל, סך הפיצוי שנפסק לזכותו של התובע עומד על הסך של כמיליון שקלים.
ת.א 3099/01