תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים רמב"ם בגין מתן טיפול רפואי לקוי בקטינה (קטיעת הזרת בעודה נמצאת באינקובטור) – התקבלה. עיינו בנסיבות הקשות של פסק הדין והתוצאה שאליה מגיע בית המשפט.
כתבה זו עוסקת במקרה שארע בבית החולים רמב"ם, לקטינה בת שמונה ימים, אשר זרת ידה השמאלית נקטעה, בעודה נמצאת באינקובטור בפגית בית החולים. בגין ניזקה האמור הגישה הקטינה, באמצעות הוריה, תביעת רשלנות רפואית של בית חולים רמב"ם.
שני הצדדים תמכו את טענותיהם בחוות דעת של מומחים רפואיים, כאשר בית החולים נמנע מלהגיש חוות דעתו לעניין הרשלנות הרפואית ותחת זאת ביכר להגיש חוות דעת לעניין הנזק בלבד, עובדה שיש בה כדי להעיד כנטען על התקיימותה של רשלנות רפואית של בית חולים דנן.
בית המשפט השלום בחיפה, אשר דן בתביעה האמורה, מחלק את הדיון לשלושה נושאים עיקריים: הראשון נוגע לשאלה האם מתקיימת רשלנות רפואית של בית חולים רמב"ם. במידה והתשובה לכך תהא חיובית, יעבור בית המשפט לבחון את שיעורי הנכות שיש לקבוע לקטינה – הרפואית והתפקודית, כאשר לאור שיעורים אלו יקבע מה הוא הפיצוי שיש להעניק לתובעת.
בכל הנוגע לנושא הראשון, כאמור לעיל, בית המשפט קובע כי עסקינן במקרה בולט של רשלנות רפואית, עד שבית החולים בעצמו, עליו מוטלת חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, לא מפרט באופן חד משמעי את נסיבות המקרה שהיה חייב לצפותן. לא כל שכן, בית החולים בחר להעלות בכתב ההגנה טענות שאין להן כל תיעוד ברשומות הרפואיות, לפיהן הופיע באופן מפתיע, ביום קרות הנזק, נמק באצבעה של הקטינה שגרם לנשירתה. בית המשפט יוצא חוצץ כנגד העלאת טענה דנן וקובע כי בנסיבות שכאלה ניתן לצפות כי טענה אשר אין לה כל ביסוס בתיעוד הרפואי, תיתמך לפחות בחוות דעת רפואית, אולם הנתבעת לא הביאה כל ביסוס לכך שנמק בזרת הביא לנשירתה ועל כן אין לייחס כל חשיבות לטענה האמורה.
לא זו אף זו, במהלך ניהול ההליך התברר כי לא ניתן לאתר את האיבר שנכרת מידה של הקטינה. בית המשפט מציין כי הוא משוכנע שאין מדובר בהעלמה מכוונת של אותו איבר, אולם יש לראות בכך המשך להתנהגות רשלנות רפואית של בית חולים זה. לסיום נושא הרשלנות, מציין בית המשפט כי היה מצפה מבית החולים להודות ביסוד הרשלנות, כאמור, כך שיוותר דיון רק בנוגע לשאלת הנזק. יחד עם זאת, הנתבע ביכר להתעקש על אי קיום רשלנות רפואית של בית חולים מצידו, עובדה שאינה עומדת לזכותו.
בית המשפט אף מאמץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם התובעים ומעמיד את נכותה הרפואית של הקטינה על חמישה אחוזים. לא זו אף זו, על פי מצב ידה של הקטינה, לא ניתן שלא להבחין בכריתת האצבע ועל כן מעריך בית המשפט את פיצויי הכאב והסבל המגיעים לה על סך של שבעים אלף שקלים.
בכל הקשור לנכות התפקודית, בית המשפט מעמיד גם אותה על שיעור של חמישה אחוזים. פסק הדין מביא בחשבון את העובדה כי בעולם המודרני והממוחשב של ימינו, יש משמעות רבה לשימוש בכל אצבעות היד, כך שמי שמקליד על מחשב בעזרת כל אצבועותיו, הינו בעל יתרון על התובעת, אשר לה תשע אצבעות בלבד. לפיכך, מעמיד בית המשפפט את פיצויי הפסד ההשתכרות העתידיים של התובעת על הסך של חמישים אלף שקלים.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
