פיצוי של כ- 2.3 מיליון ש"ח בגין הפעלת כוח מופרז בעת לידה

בית המשפט עשה שימוש בדוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו" והעביר את נטל הראיה להוכיח כי לא נעשה שימוש בכוח רב מידי לכתפי בית החולים. מכיוון שהאחרון לא הצליח להוכיח כי לא נעשה שימוש בכוח מופרז, בית המשפט קיבל את התביעה.

כוח מופרז בלידה

במקרים רבים, תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות מאוד להוכחה, בעיקר משום שהמידע הרפואי והנתונים הרלוונטיים לאירוע נמצאים לרוב בשליטת המוסד הרפואי ולא בידי הנפגע. בשל פערי המידע הללו, בתי המשפט נוטים לעיתים להפעיל דוקטרינה מתחום דיני הנזיקין הנקראת "הדבר מדבר בעד עצמו". דוקטרינה זו מעבירה את נטל ההוכחה מהתובע, שנדרש להוכיח כי הייתה רשלנות, לנתבע, שעליו להוכיח כי פעל בזהירות ולא התרשל.

במקרה הנדון, הדוקטרינה סייעה ליולדת להתגבר על הקשיים שבאיסוף הראיות, והביאה לקביעה כי המדינה, כבעלת בית החולים שבו התרחשה הלידה, אחראית לנזק שנגרם.

סיפור המעשה

התובעת ילדה את בנה השלישי, התובע, בבית החולים "אסף הרופא". במהלך הלידה התגלה סיבוך רפואי המכונה פרע כתפיים, מצב שבו כתפי העובר נתקעות מאחורי עצם האגן של האם לאחר יציאת הראש, דבר המקשה על השלמת הלידה.

כדי להתמודד עם הסיבוך, רופאי בית החולים נאלצו להפעיל כוח רב ולבצע משיכות חוזרות במטרה לשחרר את כתפי התובע ולחלצו. כתוצאה מפעולות אלו נגרם לתובע שבר בידו הימנית וכן פגיעה במקלעת הברכיאלית, שהובילה לשיתוק חלקי בידו השמאלית, הידוע בשם שיתוק ע"ש ארב.

התובעת טענה כי רופאי בית החולים פעלו ברשלנות, תוך הפעלת כוח מופרז ובלתי סביר במהלך הלידה. מנגד, בית החולים טען כי הלידה התנהלה בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים, ובוצעה על ידי צוות מיומן ומקצועי. בית החולים דחה את הטענות לרשלנות וטען כי לא היה בכוחו למנוע את הנזק.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר, הורה על העברת נטל הראיה לכתפי המדינה, כבעלת בית החולים, להוכיח כי לא הייתה התרשלות במהלך הלידה. מכיוון שבמקרה הנדון המדינה לא הצליחה להציג ראיות לכך שהנזק ליילוד לא נגרם בשל רשלנות, נקבע כי הצוות הרפואי פעל ברשלנות במהלך הלידה.

בית המשפט פסק פיצוי בסך של כ-2.3 מיליון ש"ח בגין הנזקים שנגרמו, לצד הוצאות משפט בסך של כ-700,000 ש"ח.

"הדבר מדבר בעד עצמו"

סעיף 41 לפקודת הנזיקין מאפשר לבית המשפט להעביר את נטל הראיה אל הנתבע במקרים שבהם מתקיימים שלושה תנאים:

  1. התובע אינו יודע או אינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק.
  2. הנזק נגרם על ידי נכס שהיה בשליטה המלאה של הנתבע.
  3. נראה לבית המשפט כי סביר יותר שהנזק נגרם כתוצאה מאי-נקיטת זהירות סבירה מצד הנתבע, מאשר האפשרות שהוא נקט בזהירות סבירה.

לדברי בית המשפט, במקרה הנדון מתקיימים כל שלושת התנאים:

  • לתובעת לא הייתה ידיעה, ואף לא יכולת לדעת, אם הרופא הפעיל כוח מופרז במהלך חילוץ היילוד.
  • למדינה, כבעלת בית החולים וכמעסיקת הרופא המיילד, הייתה שליטה מלאה על תהליך הלידה והאמצעים שננקטו במסגרתה.
  • התובע נולד עם שבר בידו הימנית ושיתוק במקלעת הברכיאלית השמאלית, פגיעות המעידות, על פי בית המשפט, על אפשרות סבירה כי נעשה שימוש בכוח רב מהנדרש לצורך חילוץ העובר.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי יש להעביר את נטל הראיה למדינה. המשמעות היא שעל המדינה היתה מוטלת החובה להוכיח כי לא התרשלה בהפעלת הכוח במהלך הלידה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

המדינה לא עמדה בנטל שהוטל עליה

בית המשפט קבע כי הופעת שיתוק במקלעת הברכיאלית לאחר לידה אינה מעידה באופן אוטומטי על כך שהמיילד הפעיל כוח רב מדי. עם זאת, השופט ציין כי מדובר באחת האפשרויות הסבירות ביותר בנסיבות המקרה.

בנוסף, עדי המדינה לא התייחסו במפורש לשיעור הכוח שהופעל הלכה למעשה במהלך הלידה. הם גם לא שכנעו את בית המשפט כי לא נעשה שימוש בכוח מופרז. להיפך, בית המשפט קבע כי סביר יותר להניח שכוח רב מדי הופעל במהלך חילוץ היילוד, ושכוח זה הוא שגרם לנזק שנגרם.

לאור זאת, המסקנה, לדברי בית המשפט, היא שהמדינה לא הצליחה לעמוד בנטל שהוטל עליה להוכיח כי פעלה בזהירות וכי לא התרשלה במהלך ביצוע הלידה. בעקבות כך, המדינה, באמצעות הצוות הרפואי שפעל מטעמה, נמצאה אחראית לנזק שנגרם לתובע.

פיצוי בסך של כ- 2.3 מיליון ₪

גובה הפיצוי הועמד על סך של כ- 2.3 מיליון ₪ בגין ראשי נזק שונים כגון הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, נזק לא ממוני, הוצאות לעבר ולעתיד ועזרת הזולת.

לעניין הנזק הבלתי ממוני, בית המשפט העמיד את שיעור הפיצוי בגין ראש נזק זה על 450,000 ₪. נקבע כי מדובר בפגם חיצוני שבוודאי פוגע במערכת היחסים החברתית של התובע כיום אף ייפגע בו במהלך חייו המקצועיים והחברתיים בעתיד.

לעניין עזרת הזולת, בית המשפט העמיד את שיעור הפיצוי בגין ראש נזק זה על 400,000 ₪. נקבע כי אכן בהתאם לחומר הראיות התובע מתפקד בצורה טובה והוא מסוגל כיום להתמודד עם נושאים בסיסיים כגון רכיסת כפתורים, ניגוב בשירותים ואכילה. עם זאת, הוא עדיין זקוק, ויהיה זקוק גם בעתיד, לעזרת הזולת באותם עניינים בהם נדרשת פעילות מלאה של שני הגפיים העליונות, כמו ניקוי הבית, החלפת נורה וכיוב'.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין

הוכחת רשלנות רפואית דורשת ניסיון משפטי, גישה למומחים רפואיים, ויכולת להתמודד עם פערי מידע מול המוסד הרפואי. בהמשך לכך מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בניהול נכון של התביעה ובהבטחת פיצוי ראוי עבור הנזק שנגרם.

[ת"א 65121-12-20]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך