זיהום בבית יולדות

האם רשלנות רפואית עשויה להתעורר עקב זיהום בבית יולדות? המקרה הבא מהפסיקה ממחיש את המצב. הקליקו  כאן לייעוץ משפטי.

לבית המשפט המחוזי הוגש כתב תביעת רשלנות רפואית על ידי הקטין כהן ושני הוריו. על פי תיאור העובדות בכתב התביעה עולה כי כאשר הייתה אימו של הקטין בשבוע השלושים וארבעה להריונה עימו, היא הועברה לבית יולדות הממוקם בקריה בתל אביב והינו בבעלות העירייה. היא קיבלה על ידי הצוות הרפואי עירויי דם וטופלה בתרופות להגברת התפתחות הריאות של העובר ולהפסקת ההתכווצויות של ריחמה. מספר ימים לאחר אישפוזה החלו להופיע דימומים באיזור נרתיקה, אשר הופיעו עם הפרשות מוגלתיות. לאור זאת החליט הצוות הרפואי ליילד את העובר בניתוח קיסרי.
לאחר מספר חודשים התברר כי במהלך אישפוזה בחדר הלידות נדבקה היולדת בדלקת מי שפיר, אשר גרמה לבנה הקטין לנזקים רבים, רובם מוחיים. על פי הנטען בכתב התביעה שהגישו התובעים, הצוות הרפואי של חדר היולדות לא ביצע בה את הבדיקות לאיתור הדלקת במועד הנדרש ועל כן התנהגותו מהווה רשלנות רפואית אשר הינה בבחינת הקל וחומר לאור העובדה שהיולדת אושפזה בחדר היולדות והייתה תחת פיקוח צמוד. לטענת התובעים, לו היו עורכים ליולדת את הבדיקות, כאמור, הרי שדלקת מי השפיר הייתה מאובחנת במועד ובהמשך לכך היה ניתן לחלץ את העובר בניתוח קיסרי מוקדם יותר ובכך למנוע את נזקיו.
בית המשפט בחן את טענות התביעה ואת חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ופסק כי עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית בהסתמך המסקנות הבאות: היולדת נדבקה בדלקת מי השפיר בעודה מאושפזת בחדר היולדות של הנתבעת; לו היה הצוות הרפואי עורך לה בדיקות מתאימות במועד, הוא היה מאבחן את הדלקת מספר ימים לפני הלידה, אולם רשלנות רפואית מצידו היא זו שדחתה את ביצוע הניתוח הקיסרי; דלקת מי השפיר פגעה בקטין עת שהה בבטן אימו ופגיעה זו הובילה לחוסר באספקת החמצן שלו ולפגיעות המוחיות מהן הוא סובל כיום. על פי בית המשפט, לו הייתה האם מקבלת טיפול הולם, מקצועי ומיומן סביר להניח שנזקי הקטין לא היו מתרחשים.
הנתבעות סירבו לקבל את קביעותיו של בית המשפט והגישו את ערעורן לבית המשפט העליון, כאשר עיקר טענתן נגעה לכך שנזקיו של הקטין נתגלו ארבעה חודשים לאחר לידתו ועובדה זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין המעשה של רשלנות רפואית לנזקים המוחיים מהם הוא סובל. בית המשפט דחה את הטענה האמורה וקבע כי סביר להניח שבגיל כה צעיר עין בלתי מקצועית לא יכולה להבחין בפיגור ממנו סבל הניזוק. תימוכין לקביעה זו מוצא בית המשפט בעובדה שבפועל אחות מקצועית היא זו שהפנתה את זוג ההורים לבית החולים, על מנת לשלול את החשש כי תינוקם סובל מבעיות מוחיות.
גם טענת הנתבעות לעניין הפיצוי שנפסק לתובעים נדחתה. ודוק, בית המשפט המחוזי פסק כי עליהן להעביר לתובעים סכום חד פעמי בעבור הפסדי כושר ההשתכרות ואת שאר הפיצוי, בגין הוצאות שוטפות ועזרת הזולת, הם יעבירו בתשלומים עתיים בעתיד. ערכאת הערעור קבעה כי אין להתערב בדרך שבה נפסק הפיצוי בגין הרשלנות הרפואית שכן קביעות אלו נעשו בהתאם לפסיקה, אשר מאפשרת לפצל בין הפיצויים ולפסוק הן פיצוי חד פעמי והן פיצויים עתיים.
ע"א 4641/94