מים מקוניאליים הם הכינוי הרפואי למי שפיר הכוללים צואה של העובר. הופעתם עשויה להוות אזהרה מפני מצוקה של העובר וכן להוות סכנה בפני עצמה. משכך, הימצאות מים מקוניאליים מחייבת משנה זהירות מצד הצוות הרפואי, כמו גם היערכות לטיפול מיידי.
להורים, כל דבר ראשון שהתינוק עושה הוא קסום: החיוך הראשון, הצחוק הראשון, ההתהפכות הראשונה. אפילו ה"פיפי" ו ה"קקי" הראשונים הם קסומים. אולם, אם ה"קקי" הראשון של התינוק מתבצע בעודו בבטן אמו, הדבר יכול להוות נורת אזהרה כי העובר סובל ממצוקה ואף להוות סכנה בפני עצמו. מים מקוניאליים הם מי שפיר הכוללים צואה של העובר, והופעתם במהלך ההריון עלולה להצביע על מצוקה עוברית ולסכן את בריאות התינוק. במידה והצוות הרפואי מתעלם מנורת אזהרה זו, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות על התינוק. המאמר שלפניכם דן בסיכונים ובטיפול הנדרש במקרים אלו, תוך הדגשת החשיבות של ניהול נכון מצד הצוות הרפואי.
מהם מים מקוניאליים והסכנה הטמונה בהם?
העובר אינו אמור להפריש צואה במהלך שהותו ברחם. לרוב, הצואה הראשונה של תינוק ("מקוניום") מתרחשת כ- 24 שעות לאחר הלידה. בכ- 10-15% מהלידות, העובר ירוקן את מעיו עוד לפני הלידה. במקרים אלו מי השפיר הצלולים יהפכו לבעלי צבע ירקרק-חום, ובלשון רפואית – מים מקוניאליים.
הימצאות מים מקוניאליים יכולה להעיד על מצוקה כלשהי של העובר שהביאה להרפיית שרירי פי הטבעת. כמו כן, וללא קשר למצוקה עוברית, מכיוון שמים מקוניאליים מכילים חומרים רעילים, קיים סיכון כי העובר יבלע או ישאף אותם לריאותיו, דבר העלול להביא לסיבוכים חמורים.
איך מטפלים במים מקוניאליים?
ישנן מספר נסיבות העלולות להגביר את הסיכון להופעת מים מקוניאליים ובהן שימוש בסמים וסיגריות במהלך ההריון, יתר לחץ דם של האם, מיעוט מי שפיר, לידת עכוז ורעלת הריון.
ככלל, לא ניתן למנוע את תופעת המים המקוניאליים. עם זאת, ברגע שמזהים את התופעה יש צורך בניטור הדוק יותר של העובר. לעיתים, יהיה צורך לדלל/לשאוב את מי השפיר או לחלץ את העובר מוקדם יותר על-ידי זירוז הלידה.
במידה והעובר שאף מים מקוניאליים יש צורך בטיפול מיידי, הכולל שאיבת המים מגופו ומתן אנטיביוטיקה. במקרים מסוימים יהיה אף צורך להנשים את התינוק.
רשלנות רפואית לעניין מים מקוניאליים
הרשלנות הרפואית הנפוצה ביותר ביחס למים מקוניאליים נוגעת לאי ביצוע מעקב הדוק אחר מצב העובר לאחר זיהוי התופעה. כך, במספר מקרים, רופאים שזיהו הימצאות מים מקוניאליים לא ייחסו לכך חשיבות מספקת וכך לא זיהו במועד את המצוקה אליה נקלע העובר.
פיצוי במיליוני ש"ח לאחר שהצוות הרפואי לא העניק לאם את תשומת הלב הראויה
במקרה זה מדובר בתינוקת שנולדה עם שיתוק מוחין. למרות ירידת מים מקוניאליים בשלב מוקדם של הלידה, הרופא לא בדק כמעט את מצבה של היולדת במשך שעות. בהמשך לכך לא הבחין במצוקה ממנה סבל העובר. גובה הפיצוי הועמד על כ- 5.6 מיליון ש"ח (ת"א 294/04).
במקרה אחר סבלה היולדת מחדירה של מי שפיר אל מחזור הדם. כתוצאה מכך העובר סבל מפגיעות קשות, ובכלל זה שיתוק מוחי ופיגור. אף במקרה זה, למרות שנצפו מים מקוניאליים אשר הצביעו על מצוקה עוברית, היולדת לא היתה נתונה לפיקוח והשגחה רציפים. נקבע, כי אומנם תסחיף מי שפיר הוא אירוע רפואי המופיע בדרך כלל באופן פתאומי ובלתי צפוי, אולם במקרה הנדון היו סימנים מוקדמים, כגון מים מקוניאליים והאטות בדופק העובר שהעידו על מצוקה ואשר הצדיקו נקיטה בצעדים מיידים לסיום הלידה. גובה הפיצוי בגין עזרת הזולת הועמד על כ- 6.7 מיליון ₪ (ע"א 6696/00, ת"א 2154/89).
שאיבת מים מקוניאליים היוותה הוכחה לכך שהלידה הסתבכה
במקרה נוסף הגיש התובע, כ- 30 שנה לאחר שנולד, תביעה כנגד בית החולים בגין רשלנות רפואית. הוא טען, כי במהלך הלידה סבל מסיבוך המכונה "כליאת כתפיים" (מצב בו לאחר יציאת הראש נתקעת הכתף של העובר), שגרם לשיתוק חלקי בצד השמאלי העליון של גופו. בית החולים הכחיש זאת וטען, כי אין למצב זה כל אזכור ברישומי הלידה.
בית המשפט ציין, כי אומנם אין ברישומי הלידה כל אזכור למצב של כליאת כתפיים, אולם בהתאם לרישום הרפואי, התובע שאף מקוניום ועבר שאיבה והחייאה. לדברי בית המשפט, עובדה זו, כמו גם נתונים נוספים מביאים למסקנה, כי היה מדובר בלידה שהסתבכה ואשר במהלכה נוצר מצב של "כליאת כתפיים" (ת"א 2178/02).
המים המקוניאליים נצפו לראשונה 5 שעות בטרם הלידה
במקרה זה נצפו המים המקוניאליים לראשונה על ידי הצוות הרפואי בסביבות השעה 14:00. עם זאת, רק בשעה 19:00 התרחשה הלידה. לאחר הלידה התברר, כי התינוקת סובלת מנזק מוחי. בית המשפט קיבל את תביעת הרשלנות הרפואית כנגד בית החולים בציינו, כי המים המקוניאליים העידו, בין היתר, על קיומה של מצוקה עוברית שחייבה ניתוח קיסרי. גובה הפיצוי הועמד על תשלום חד פעמי בסך של כ- 1.1 מיליון ש"ח, כמו גם תשלום תקופתי בסך של בין כ- 12,000 ל- 24,000 ש"ח בהתאם לגיל התינוקת (ת"א 10160/96).
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
הימצאות מים מקוניאליים אינה נדירה בלידות ועשויה להתרחש כאמור בכ 10-15% מהמקרים מהלידות. עם זאת, מכיוון שמים מקוניאליים עשויים להעיד על סכנה לעובר ולהוות סכנה בפני עצמם, יש צורך בניתור מיוחד של מצב העובר עם גילוים. כשלון בניטור יכול ליצור נזקים קשים ומהווה רשלנות רפואית אשר עשויה לזכות בפיצויים בסך מיליוני ש"ח. אם אתם סבורים, כי הצוות הרפואי התרשל ביחס לאבחון או טיפול במים המקוניאליים במהלך הלידה, מומלץ כי תפנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת שיבחן את המקרה. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יוכל להמליץ לכם כיצד לפעול בעניין וכן יוכל לסייע לכם במימוש זכויותיכם ובקבלת פיצויים מהגורם המטפל.