רשלנות בגין ביצוע ניתוח קיסרי מיותר

בית המשפט חייב את בית החולים הלל יפה לשלם פיצוי בסך של כרבע מליון ש"ח ליולדת שבוצע בה ניתוח קיסרי מיותר וללא צידוק רפואי.

רשלנות בניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הינו שיטה ליילוד תינוק דרך חתך שנעשה בבטן וברחם של היולדת, להבדיל מלידה רגילה שמתבצעת דרך הנרתיק. הניתוח הקיסרי יכול להיות מתוכנן מראש, במקרה שבו אותרה בעיה שמחייבת את ביצועו, או בלתי מתוכנן, במקרה שבו התעוררה בעיה כלשהי לפני הלידה או במהלכה שאילצה את ביצועו.

ככלל, ההמלצה הרפואית המקובלת הינה שעדיף ליילד את העובר באמצעות לידה רגילה מאשר באמצעות ניתוח קיסרי, לרבות מאחר שהניתוח הקיסרי כרוך בסיכונים וסיבוכים לא מעטים ובהתאוששות קשה וממושכת יותר.

לפיכך, ככל שהתקבלה החלטה שגויה לבצע ניתוח קיסרי ביולדת, ומבלי שהיה לכך צידוק, אזי הדבר עלול לעלות כדי רשלנות בלידה.

כך, למשל, אירע במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בת"א, ואשר עסק בניתוח קיסרי שבוצע ביולדת בת 26 שאושפזה בבית החולים הלל יפה בשנת 2015.

במסגרת מעקב ההריון שעברה היולדת בקופת החולים שלה, נערכה לה בדיקת אולטראסאונד בשבוע 35 להריונה, שהראתה שהעובר שלה נמצא במצג עכוז. ליולדת הוסבר שבאפשרותה לבחור בין פרוצדורה של היפוך העובר ברחם לבין ניתוח קיסרי מתוכנן, שעדיף מבין שתי האופציות, מאחר שהיפוך העובר כרוך בסיכונים. בהתאם לכך בחרה היולדת לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן.

היולדת עברה בדיקת אולטראסאונד לאחר שבוע גם בבית החולים הלל יפה, שהעלתה שהעובר עדיין נמצא במצג עכוז, ובהתאם לכך נקבע לה מועד לביצוע הניתוח הקיסרי כעבור שבועיים. אולם, שלושה ימים לפני המועד שנקבע לניתוח, ירדו לה המים, והיא פנתה למיון של בית החולים, שם בוצעה בה בדיקה וגינאלית על ידי אחות, והיא חוברה למוניטור. לאחר מכן היא הועברה לחדר הלידה לצורך ביצוע הניתוח, אלא שלמרבה ההפתעה, העובר חולץ מהרחם במצג ראש.

בעקבות זאת הגישה היולדת תביעת רשלנות רפואית כנגד המדינה, בהיותה הבעלים של בית החולים הלל יפה, בטענה שהיא נאלצה לעבור ניתוח קיסרי מיותר וללא כל צידוק מאחר שהעובר התהפך למצג ראש סמוך לפני הלידה. לדבריה, הניתוח המיותר גרם לה לסבל רב, מאחר שהתאוששותה מהניתוח הייתה קשה, היא דיממה קשות באופן שאילץ אותה לקבל מנות דם רבות, והיא אף התקשתה להתחבר לתינוק שלה ולא הצליחה להניק אותו.

המחלוקת: האם העובר היה במצג עכוז או במצג ראש לפני הניתוח הקיסרי?

המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלה האם העובר היה במצג ראש (כטענת היולדת) או במצג ראש (כטענת בית החולים) לפני ביצוע הניתוח הקיסרי.

מחלוקת נוספת עסקה בשאלה האם בית החולים ביצע ביולדת בדיקת אולטראסאונד לפני ביצוע הניתוח. היולדת טענה שלא בוצעה בה כל בדיקת אולטראסאונד כזו, ולראיה – גם ברשומות הרפואיות של בית החולים לא צויין שבוצעה בה בדיקה כזו. לעומת זאת, בית החולים עמד על כך שבדיקה זו בוצעה בה על ידי רופא בחדר המיון, ולפי ממצאיה העובר היה במצג עכוז.

אולם, הרשומות הרפואיות של בית החולים כללו סתירות ורישום לקוי לגבי טענותיו של בית החולים בשתי המחלוקות הללו.

לגבי מצג העובר – דו"ח חדר המיון של בית החולים ציין שממצאי הבדיקה הוגינאלית שנערכה ביולדת העלו שהעובר נמצא במצג ראש, אולם בית החולים טען שמדובר בטעות סופר. גם טופס דו"ח הניתוח עצמו ציין שהעובר חולץ במצג ראש, אולם בית החולים שוב טען שמדובר בטעות סופר וזאת עקב מילוי שגוי של הטופס. ואם לא די בכך, אזי גם במכתב השחרור של היולדת מבית החולים צויין שהעובר חולץ במצג ראש

לגבי ביצוע בדיקת האולטראסאונד –  בית החולים לא חלק כל כך שעצם ביצוע הבדיקה לא צויין בדו"ח חדר המיון, אולם הוא טען שבדו"ח זה מפורטות אבחנות שניתן לקבל רק על ידי בדיקת אולטראסאונד, כגון נפח מי השפיר ומיקום השליה. אולם, טענת בית החולים לפיה בדיקה זו בוצעה ביולדת על ידי רופא מסויים בחדר המיון, עמדה בסתירה לטענת היולדת לפיה פקידת הקבלה הצהירה בפניה שאין כל רופאים בחדר המיון בשל אירוע רב נפגעים, וכי היא עצמה לא פגשה את אותו רופא עד שהועברה למחלקת היולדות.

בית המשפט קבע שהסתירות ברשומות הרפואיות של בית החולים לגבי העובדות שנויות במחלוקת, שאילו נכתבו כסדרן היה קל לברר אותן, מעבירות את נטל השכנוע לבית החולים, אולם הוא לא עמד בו.

אם בית החולים היה מקפיד על רישום תקין במסגרת הרשומות הרפואיות, ניתן היה לקבוע ללא כל קושי מה היה מצג העובר לפני הניתוח, ובהתאם לכך להחליט האם ההחלטה לבצע את הניתוח הייתה סבירה או לאו. אמנם, בית החולים ניסה לתרץ את כל אחת מטעויותיו, ויתכן שניתן היה לקבל הסבר כלשהו אם היה מדובר רק בטעות אחת, אך כאשר מדובר בצבר של שלוש טעויות חוזרות בדבר מצג ראש, אזי המדובר בנסיבות שמחלישות את טענותיו של בית החולים.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

היולדת לא נתנה את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח הקיסרי

בית המשפט קבע שהסכמתה של היולדת לביצוע הניתוח הקיסרי נבעה רק מההנחה שהעובר נמצא במצב עכוז, וכי אם היא הייתה יודעת שהוא נמצא במצג ראש, שניתן ליילדו בלידה רגילה, אזי היא הייתה מעדיפה ללדת אותו בלידה רגילה מאשר בניתוח קיסרי.

בנסיבות אלו, לא ניתן לומר שהיולדת נתנה את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח הקיסרי, ועל כן נפסק לה פיצוי בגין אי קבלת הסכמתה מדעת בסך של 180,000 ₪. כמו כן  נפסק לה גם פיצוי בסך של 25,000 ₪ בגין עזרת צד ג', סה"כ, סך של 205,000 ₪.

בנוסף, המדינה חוייבה לשלם שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והחזר הוצאות משפט.

[ת"א (ת"א) 64208-10-17 ט.א. נ' מדינת ישראל]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך