קרע ברחם במהלך לידה

על בית החולים לאפשר למטופל לקבל החלטה מדעת על טיפול. כנסו לאתר והיוועצו עם עורך דין רשלנות רפואית מה קורה כשלא ניתנת הסכמה מדעת.

אחת לאלף וחמש מאות לידות נפרע קרע בריחמה של היולדת, אם במהלך ההריון ואם במהלך הלידה עצמה. הקרע האמור עלול לפגום באספקת החמצן המסופקת לעובר ולהוביל לדימומים פנימיים בביטנה של האם ההריונית. לא זו אף זו, במקרים החמורים עלול קרע ברחם לגרום למות העובר ו/או לעקרותה של היולדת.
ביום 22.6.09 ניתן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים פסק דין חלוט בתביעת רשלנות רפואית קרע ברחם, אשר הוגשה מכוח עיזבון המנוחה ברוריה ז"ל.
באותו מקרה הגיעה גברת צבי לבית החולים "ביקור חולים", כאשר היא נושאת בריחמה את ברוריה. לא למותר לציין כי לפני ההריון האמור, הרתה האם אחד עשר פעמים, כאשר לידת בנה הבכור נעשתה על ידי ניתוח קיסרי. מבדיקות שערך לה הצוות הרפואי בבית החולים התברר כי קיים נוזל סביב לב העובר ועל כן הוחלט להשאירה במעקב בבית החולים, זאת למרות שטרם הגיע זמנה ללדת. לאור העובדה שלא הייתה כל התקדמות בלידה, החליט הצוות הרפואי על נטילת תרופת הפחטוצין (תרופה המזרזת את הלידה).
לאחר נטילת התרופה, נצפתה ירידה בדופק העובר והוחלט ליילד את האם בניתוח קיסרי דחוף. דע עקא, בתחילת הניתוח איבחן הצוות הרפואי קרע בריחמה של היולדת ומשלא צלחו הניסיונות לאיחויו ניתנה הוראה לכרות את הרחם. הקטינה נולדה במצב קשה והוריה הגישו תביעת רשלנות רפואית קרע ברחם, אשר במסגרתה ביקשו פיצוי הן בגין כריתת הרחם, כאמור, והן בגין נזקיה של ביתם. למרבה הצער, לאחר הגשת התביעה נפטרה הקטינה, עובדה שהצריכה את התובעים לתקן את כתב תביעתם, תוך שינוי ראשי הנזק הנוגעים למנוחה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי לא ניתן לראות כל רשלנות רפואית קרע ברחם במקרה דנן, אולם הכיר בפגיעה באוטונומיה של היולדת, היות והצוות הרפואי לא פירט בפניה את הסיכונים הכרוכים בנטילת תרופת הפיטוצין. בגין כך נפסק לה פיצוי בסך של כמאה אלף שקלים. בגין פסק דין זה הוגש ערעור הדדי על ידי שני הצדדים, כאשר בית החולים טוען מצידו כי לא הייתה כל פגיעה באוטונומיה משום שהתובעת הייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בנטילת התרופה וזאת היות ולשכנתה גם ארע קרע ברחם. התובעים טענו מצידם כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי לא הייתה רשלנות רפואית קרע ברחם במקרה דנן, היות והטיפול הרפואי שניתן ליולדת לכל אורך הלידה סטה מהסטנדרטים המקובלים ומהפרקטיקה הרפואית הנהוגה.
בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים. בכל הנוגע לפגיעה באוטונומיה, דעת הרוב סברה כי רמת ידיעתה של התובעת באשר לסיכונים הכרוכים בנטילת התרופה לקתה בחסר. זאת ועוד, היות ויש סיכון בנטילת פיטוצין, שיקול הדעת במתן התרופה אינו שיקול דעתו המוחלט של הצוות הרפואי, אשר היה צריך לקבל את הסכמתה המושכלת של היולדת בנטילת התרופה.
לעניין טענת רשלנות רפואית קרע ברחם במהלך הלידה, פוסק בית המשפט כי ההחלטה לתת ליולדת את התרופה לא הייתה שגויה ובכל מקרה, אף לו היה ניתן לראות רשלנות רפואית קרע ברחם בהחלטה דנן, הרי שלא מתקיים כל קשר סיבתי בין אותה החלטה לסיבוכי הלידה מהם סבלה האם.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.