ניתוח כושל להארכת פין

ניתוח

אורי (שם בדוי) הגיש תביעת נזיקין בשל נזק גוף שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך ניתוחים להארכת הפין שעבר.

ניתוחים מעין אלו נכללים תחת הענף הרפואי – אורולוגיה. האורולוגיה מתמקדת בבעיות הקיימות בדרכי השתן של נקבות וזכרים, ומכיוון שמערכת השתן חופפת אצל גברים למערכת הרבייה, עוסקת האורולוגיה אף במערכת הרבייה הזכרית. האורולוגיה משלבת טיפול ניתוחי במטרה לפתור בעיות כמו סרטן ומומים מולדים מחד, וטיפול תרופתי במטרה לפתור בעיות כמו דלקות שתן מאידך.

תביעה: הרופאים בחרו בטכניקת ניתוח לא מקובלת

אורי בחר לעבור ניתוחים אלו, שלושה במספר, לא מתוך כורח בריאותי אלא מתוך בחירה אסתטית, כששניים מן הניתוחים נערכו במרפאה של אריאל מרכזים רפואיים מקבוצת שורש, והשלישי נערך בבית חולים וולפסון, שבבעלות המדינה. התביעה התמקדה באחריותה של המדינה לשלושת הניתוחים, הן מכוח בעלותה על בית חולים וולפסון והן עקב הפיקוח הליקוי שלה, כפי הנטען, על פעילות המרפאה.

ההגנה טענה כי לאורך השנים נערכו עשרות אלפי ניתוחים להארכת הפין בטכניקות שונות, ועל כן ניתן לומר שהניתוח הפך להיות מקובל. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל, בקובעו כי בכדי שניתוח יהפוך למקובל אין די בעובדה כי קיימות מספר טכניקות כיצד לבצעו, אלא יש צורך שטכניקה מסוימת (או טכניקות מסוימות) תהפוך למומלצת ומקובלת, לכל הפחות, בעיני כת כלשהי של רופאים. כל עוד המצב בתחום ניתוחי הארכת הפין איננו כזה, הניתוחים לא יכולים היו להיחשב בזמן שנערכו כחלק מטיפול רפואי המקובל נורמטיבית, אלא להיפך, מדובר היה בניתוחים שנחשבו עדיין לניסיוניים, ולא ניתן היה להמליץ עליהם כניתוחים שגרתיים. לאור זאת, ניתוחים אלו ראוי שיבוצעו רק במרכזים רפואיים גדולים בתוך מסגרת של מחקרים קליניים.

המרפאה בה נערכו לאורי שני הניתוחים הראשונים הייתה בפיקוח משרד הבריאות, ועל כן בפיקוח המדינה, כשתכלית הפיקוח היא להבטיח שהטיפול הרפואי יינתן רק במקום שמצויים בו כלל האמצעים הנדרשים להבטיח את שלומו ובריאותו של המטופל. במרפאה נערכו ביקורות תקופתיות, וכמו כן היה ידוע למבקר כי נערכים במרפאה ניתוחים ל"מתיחת פין".

פסק דין: המדינה לא פיקחה על המרפאה כנדרש

הצדדים היו חלוקים, האם מכיוון שניתוחים להארכת איבר המין צריכים להתבצע רק במרכזים גדולים והמרפאה איננה נכנסת להגדרה זו, ניתן לומר שהמדינה נושאת באחריות על תוצאות הניתוחים שבוצעו לאורי במרפאה, או שמא יש לומר כי אין המדינה צריכה לפקח על כל ניתוח וניתוח המתבצע במרפאה והיא אינה נושאת באחריות לנזקיו של אורי.

בית המשפט קבע כי אמנם אין צורך מצד המדינה לדעת את כל המתרחש במרפאה, וייתכן כי אילו הייתה המדינה בודקת מהם אותם ניתוחים ל"מתיחת פין" שהתבצעו במרפאה, ומקבלת תשובה המניחה את הדעת, הייתה יוצאת ידי חובתה. אך בחינת העובדות הראתה שאפילו בירור מינימאלי זה לא בוצע על ידי המדינה, ועל כן היא הפרה את חובת הזהירות שחבה כלפי מטופלי המרפאה.

לאור זאת קיבל בית המשפט את תביעתו של אורי, ופסק כי המדינה חבה בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהניתוחים שעבר להארכת איבר מינו.

תא (ת"א) 11943/08

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך